מסר משפטי: ענישה חמורה למחבלים קטינים
בזה אחר זה נשלחים נערים שמעורבים בגל הטרור הנוכחי לעונשי מאסר כבדים. השופטים מנמקים זאת בהרתעה, ובפרקליטות מביעים סיפוק: "שליחת ילדים לשנות מאסר ממושכות היא לא קלה, אבל קשה יותר לראות את קורבנות הטרור". סנגור של נערים: "זה נתפש כנקמה ובריחה מאחריות על הילדים"
גזרי הדין שהושתו אתמול (יום ב') בבית המשפט המחוזי בירושלים על נערים מחבלים לא היו מקריים. את שלושת גזרי הדין כתב השופט יורם נועם, ששלח את א' (14) ל-12 שנות מאסר ושני נערים בני 14 ו-15 משועפט ל-11 שנות מאסר. א' ביצע את פיגוע הדקירה בפסגת זאב באוקטובר 2015, ואילו שני הנערים משועפט ביצעו פיגוע דקירה בשער שכם בינואר השנה.
ריכוז העונשים שנגזרו על הנערים נחשב לחסר-תקדים בחומרתו. המסר מצד מערכת המשפט היה ברור: נקיטת יד קשה נגד מפגעי הטרור, גם במקרה של קטינים. "במציאות הקשה של ימינו אין מנוס מהחמרת הענישה", ציין השופט נועם. "בנסיבות אלה גובר הצורך בהרחקת המפגעים אל מעבר לסורג ובריח, ויש לתת גם משקל ממשי לעקרונות של הרתעת הרבים והיחיד המהווים שיקול בהחמרת הענישה".
רבים מהמעורבים בפיגועים בגל הטרור האחרון היו קטינים וצעירים מתחת לגיל 20, והדבר הציב את מערכת החוק בפני דילמה. לא מדובר על נערים שמיידים אבנים על כוחות הביטחון או על הרכבת הקלה, אלא על כאלה שדוקרים עוברי אורח תמימים ומואשמים בעבירות חמורות של ניסיון רצח.
מערכת המשפט כמעט ולא דנה במקרים של מחבלים כל כך צעירים, ורוב פסקי הדין שהשופטים מתבססים עליהם נקשרו למחבלים בשנות ה-90, שהצעירים מביניהם היו בני 16 בעת ביצוע הפיגוע. לרוב, במקרים של מעורבות קטינים אפשרויות השיקום מהוות שיקול משמעותי בהקלה בעונש, אולם שורת תיקי המחבלים הקטינים שהגיעו לסיומם בעת הזאת מצביעה על מגמת החמרה בענישה.
18 שנות מאסר לנערים
לשלושת גזרי הדין שפורסמו אתמול מצטרפים תיקים נוספים שבהם נגזרו עונשים כבדים. כך למשל, על נערה בת 16 שביצעה פיגוע דקירה ברכבת הקלה בנובמבר 2015 נגזרו 18 שנות מאסר. על נער בן 17 שביצע פיגוע דקירה בכיכר צה"ל נגזרו גם כן 18 שנות מאסר.במסגרת הסדרי הטיעון מצליחים עורכי הדין של הקטינים להגיע לעונשים מופחתים, אולם גם אלה כבדים באופן יחסי לגילם הצעיר של הנאשמים: נער בן 16 שביצע פיגוע דקירה בארמון הנציב בינואר השנה הגיע להסדר טיעון שבו סוכם על תשע שנות מאסר. במקרה של נער בן 14 שניסה לדקור מאבטח ברכבת הקלה, הומר סעיף האישום לעבירה קלה יותר של חבלה בכוונה מחמירה תמורת עונש מאסר של שש שנים וחצי.
השופט נועם נימק את ההחמרה בענישה בצורך בהרתעה: "לאחרונה נוכחנו לגלות כי גם ילדים צעירים בני 16-14 נוטלים חלק פעיל במעשי הטרור. עם זאת קטינוּת אינה מעניקה חסינות מפני ענישה ראויה כשמבוצע פשע חמור". הוא הוסיף כי "הענישה צריכה לבטא את סלידתה של החברה ממעשים אלה שתכליתם לקטול חיי אדם על רקע לאומני, במיוחד על רקע גל הטרור המתמשך הפוקד את מדינת ישראל, והקלה בעונש עלולה לשדר מסר מוטעה לציבור".
ההחמרה בענישה מעוררת כעס בקרב הסנגורים של הקטינים: "אם מטילים על כל הקטינים מאסר ארוך כל כך, זה אומר שבית המשפט לא שקל את הנסיבות האישיות", אמר עו"ד מופיד חאג', שייצג את אחד הנערים שדינם נגזר אתמול. "לא כולם אותו דבר, בית המשפט יכול להבחין בין קטין שביצע את העבירה ממניע אידיאולוגי ובין קטין שנגרר אחרי חבר שלו. המחשבה הפלילית של קטינים לוקה בחסר, אי-אפשר לתת עונש חמור כל כך רק להרתעה".
עו"ד חאג' הדגיש כי מדובר בבעיה חברתית רחבה הרבה יותר: "העונשים הכבדים נתפשים בחלקים במגזר כנקמה בילדים ושהמדינה בורחת מהאחריות על הילדים. איך ילד יוצא מבית ספר ולוקח סכין כדי לדקור אחרים? זו לא רק ההסתה, זו גם הזנחה מצד הרשויות, וזה דורש טיפול, לא מאסר".
מנגד, בפרקליטות מחוז ירושלים מביעים סיפוק מגזרי הדין האחרונים. "בית המשפט מרים את נס הדגל ומעביר מסר חד וברור של אפס סובלנות לתופעת הרצחנות", אמר עו"ד אורי קורב, פרקליט בכיר בפרקליטות מחוז ירושלים. "שליחת ילדים לשנות מאסר ממושכות היא לא דבר קל, לא לנו ולא לשופטים. אבל קשה יותר לראות את קורבנות הטרור הזה ולקחת את האחריות שאם לא תעשה הכול כדי למנוע את הרצח הבא יהיו עוד קורבנות".
האם העונשים הכבדים אכן מהווים הרתעה, במיוחד כשהם ניתנים שנה לאחר הפיגוע?
"אנחנו רואים שהכלי של הריסת בתים במקרים קיצוניים, שהוא גם מיידי, הוא אפקטיבי. נכון שקשה לנו להעריך את האפקטיביות של מאסר ממושך, אבל אם היו מטילים עונשים נמוכים ומתחשבים בשיקולים אישיים זה מעביר מסר בעייתי. בחקירות של מפגעים רואים ילדים שמסתובבים שעות לפני שהם אוזרים אומץ לדקור, והם מתלבטים בין כל מיני שיקולים. אנחנו יודעים שעבריינים אידיאולוגיים הם שחקנים חוזרים. כשאתה מגלה רחמנות אתה עלול לעודד אחרים".
לפנייה לכתב/ת 
