בתל אביב משקיעים בתחבורה ציבורית פחות מבקהיר

ההשקעות בתחבורה ציבורית לפי תושב בתל אביב עומדות על אחוז בודד לעומת וינה או באמסטרדם, אל 99 ישובים בארץ לא נכנסים אוטובוסים כלל למרות שמרחקם מכבישים ראשיים מצדיק זאת. קווי הלילה בצפון זוכים להצלחה בזכות הפעלתם בלילות שישי וניכר שיפור בבטיחות באזור, אך למרות זאת אין כוונה להרחיב את פעילותם בלילות שישי לאזורים נוספים. כך מודה משרד התחבורה במסמך של הרשות הארצית לתחבורה, שיוגש מחר לוועדת הכספים של הכנסת הדנה באישור תקציב המשרד לשנתיים הבאות.

(חני חלילי)

לפי המסמך, 238 ישובים בישראל מקבלים שירות תחבורה ציבורית בתדירות נמוכה מהמינימום הנדרש, וכדי להביא את התחבורה הציבורית לתדירות הנדרשת לפי הנחיות המשרד, יש צורך בתוספת של יותר מ-250 אלף ק"מ יומיים של נסיעות אוטובוסים, המחייבת יותר מ-1,500 אוטובוסים נוספים. בעיה קשה בהתחשב במחסור החמור בנהגים בארץ.

המסמך קובע כי למרות שבשנים האחרונות גדל משמעותית מספר נוסעי התחבורה הציבורית, מ-580 מיליון נסיעות ב-2004 ל-776 מיליון ב-2015, "עדיין לא תם שלב סגירת הפערים כתוצאה מעשרות השנים בהם הוזנח הענף. ככל שמספר הנוסעים במערכת התחבורה הציבורית עולה, כך עולה גם הציפייה לשירות טוב, אמין ויעיל. דרישות אלה עולות תדיר מפניות ציבור, מעמותות ומנבחרי הציבור ברשויות המקומיות, בכנסת ובממשלה. ההצלחה ההתחלתית רק מדגישה את היקף העבודה הנמצא לפנינו, ועד כמה פוטנציאל התחבורה הציבורית בישראל רחוק ממימוש", קובע המסמך.

כמה משקיעים בת"א לעומת קהיר ואמסטרדם

נקודה זו מקבלת ביטוי חריף בנתונים השוואתיים למטרופולינים בעולם. כך למשל, ההשקעה השנתית בתחבורה ציבורית בת"א לפי תושב עומדת על 4.5 דולר בשנה, משמעותית פחות מההשקעה בעיר העצומה קהיר שבמצרים, וכאחוז אחד מההשקעה השנתית בווינה ובאמסטרדם. הנתונים לקוחים מנתוני משרדי התחבורה והאוצר ב-2012.

התוכנית האסטרטגית שפרסמו משרד התחבורה ומשרד האוצר במשותף ב-2012, הדגישה את הצורך להגדיל את מהירות הנסיעה הממוצעת בתחבורה הציבורית מ-16-19 קמ"ש ל-25 קמ"ש. אולם מאחר ויעברו עוד שנים עד שקווי הרכבת הקלה שנבנים כעת יכנסו לשימוש, תקציב 2017-2018 כולל השקעה רבה בשדרוג מערך השירות באוטובוסים במטרופולינים.

אלא שהשירות העירוני, אשר הצלחתו תלויה בתדירות גבוהה המאפשרת להסתמך עליו מבחינת לו"ז ומאפשרת מעבר נוח בין אוטובוסים, דליל מאד בחלק מהשכונות והערים (לדוגמה: חיפה ונתניה), מסתיים בשעות מוקדמות מאד (לדוגמה נצרת), או בנוי במתכונת של קווים סיבוביים בעלי אמינות נמוכה (לדוגמה: מגדל העמק).

עוד מודה משרד התחבורה כי 50% מהערים והמועצות המקומיות בישראל מקבלות היצע שירות הקטן מ-12.5 נסיעות ל-1,000 נפש - בדיוק חצי מהיצע השירות הקיים במרכזי המטרופולינים, אשר כאמור, גם הוא אינו מספק את הצרכים בצורה מיטבית. בערים ויישובים אלה, יש לציין, גרים 23% מתושבי מדינת ישראל. עלות התאמת היצע השירות לנדרש בהתאם להנחיות לתכנון ותפעול תחבורה ציבורית, נאמדת בכמיליארד שקלים.

האוטובוס נוסע

משרד התחבורה מקדם כעת תהליך בו כל ענף האוטובוסים צפוי להיפתח לתחרות ב-2023/4. קרי, ייצא למכרזים לפי אשכולות. אולם הדבר תלוי בהשלמת המו"מ עם אגד ודן, על תקופת הביניים שבין השנים 2018 ל-2023.

המשרד מבקש גם מימון להגדלת מספר קווי האוטובוס לאזורי התעסוקה ומוסדות ציבור. עוד מתוכננת הרחבת פרויקט קווי הלילה, לאור סקרי נסיעה מקיץ 2015 שהראו גידול משמעותי במספר הנוסעים בקווים שממשיכים לפעול עד 4 לפנות בוקר.

"ניתן לראות כי קווי הלילה באזור הצפון הם הצלחה מסחררת, וזאת מאחר והם פעילים גם בערב שישי, ערב הבילוי העיקרי", מגלה המסמך, שכותביו אף מוסיפים: "כל הסימנים מראים כי פוטנציאל הנוסעים בשעות הלילה עוד רחוק מניצול מלא וזאת כאשר השלכתו על נושא הקטנת תאונות הדרכים הקטלניות בקרב צעירים גבוה מאד". למרות זאת, המסמך אינו כולל הצעה להרחיב את פעילות קווי הלילה בלילות שישי לאזורים נוספים, בשל התנגדות שר החבורה ישראל כץ לשינוי בססטוס קוו בענייני השבת.

"הפקקים והתלות ברכב הפרטי מעיקים על אזרחי ישראל, אך כפי שקבע מבקר המדינה, שר התחבורה ישראל כץ עסוק בעיקר בגזירת סרטים על פרויקטים שמעמיקים את התלות ברכב הפרטי או שישפיעו לטובה על הציבור רק בעוד 15 ו-20 שנה. תקציב 2017-2018 חייב לכלול גם פתרונות לטווח הקצר והבינוני כדי להקל על המצוקה ההולכת וגוברת ולשפר את התחבורה הציבורית", אומר מנכ״ל 15 דקות, גיל יעקב.

לדבריו, "נתוני משרד התחבורה מראים כי מאות יישובים בארץ מנותקים משירותי תחבורה ציבורית מינימליים, ושנת התקציב הקרובה היא הזמן הנכון והראוי לטפל בבעיה. התקציב הקרוב הוא שעת מבחן אמיתית - האם מדינת ישראל תשקיע בתחבורה הציבורית או תעדיף להמשיך את חיזוק השימוש ברכב הפרטי", הוסיף.