יום הכיפורים של הסוקרים: "ייתכן שתומכי טראמפ ראו בהם חלק מהממסד"
כמו בברקזיט ובבחירות בישראל - גם במרוץ בארה"ב כשלו הסקרים לנבא את זהות המנצח. המומחים חלוקים: האם מצביעי טראמפ פשוט לא הסכימו לענות? ומה חושבת מינה צמח?
השנים האחרונות היו קשות לסוקרים ובעיקר לאמינות של הסקרים בעיני הציבור, בארץ בפרט ובעולם בכלל. הן בסוגיית הברקזיט, הן בבחירות בישראל 2015 והן בבחירות לנשיאות ארה"ב שהוכרעו הבוקר (יום ד') לטובת דונלד טראמפ, כשלו הסקרים בניסיון לחזות את התוצאות. האם הסוקרים כבר לא יודעים יותר לפלח את האוכלוסייה?
הסוקרת ד"ר מינה צמח, שהתארחה במשדר המיוחד באולפן ynet, ניסתה להסביר מדוע ניבאו הסקרים ניצחון להילרי קלינטון: "הקושי העיקרי הוא לפצח קולות צפים פעמיים: פעם אחת לגבי מי שלא החליט – או שאמר שלא החליט – ופעם שנייה לגבי המדינות הצפות".
- את מזדהה הבוקר עם הסוקרים בארה"ב?
"לא. אני מנסה להבין. הם היו מאוד זהירים, אף אחד מהסוקרים לא אמר אם יהיה נשיא או נשיאה. נתנו סיכויים אבל לא יותר. מי שדיבר הרבה על זה שקלינטון תנצח הם הפרשנים".
- אנחנו יכולים להסיק שסקרים מצביעים על מגמה ולא על תוצאות, וכך צריך להתייחס אליהם?
"סקרים נכונים ליום שבו הם נערכו, הם לא נותנים תחזית של מה יהיה בבחירות".
פרופסור גדי וולפספלד, ראש תוכנית התואר השני לתקשורת ומדיה חדשים במרכז הבינתחומי בהרצליה, הוא חוקר תקשורת פוליטית. לדבריו, "יש לנו בעיה כללית, לא רק בארה"ב. בהשוואה לעבר יש בעיה לעשות מדגם מייצג כיום. שיעור ההיענות יורד ורק אחד מ-10 מסכימים להשתתף בסקר. אלה שמסכימים לא מייצגים את אלה שלא. יש לי השערה שתומכי טראמפ רואים את הסוקרים כחלק מהממסד. ייתכן שחוסר ההיענות שלהם גבוה יותר מתומכי קלינטון. יכול להיות שגם אנשים התביישו לומר שהם תומכים בטראמפ. בארץ היו תקופות שתומכי ליכוד התביישו לומר זאת".
יש מי שחושבים שאין כל בעיה בסקרים אלא בתקשורת שפירשה אותם לא נכון. אברהם דיסקין, פרופסור למדעי המדינה בבינתחומי ששימש בעבר סטטיסטיקאי של ועדת הבחירות המרכזית, סבור שהסוקרים כלל לא כשלו: "הנתונים אמרו מרוץ צמוד מאוד בקולות ואלקטורים. באלקטורים ההפרש היה גדול יותר לטובת טראמפ, ובזה הסקרים טעו. וזה בגלל השיטה. הדבר המרכזי שהכריע לדעתי הוא שיעורי ההצבעה בקרב אוכלוסיית הלבנים.
"הלבנים מהמעמד הנמוך – אני בטוח בכך ב-100% – השתתפו יותר מבעבר. וההשתתפות של השחורים והלטינים בחלק מהמדינות הייתה נמוכה מבעבר. הסקרים לא פספסו. מי שפספס זה התקשורת. זה לא היה בכיס שלה אף רגע. זה כל הזמן התנדנד".
גם ד"ר אורי שוויד מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, מומחה לשיטות מחקר ובחירות, סבור שבימים האחרונים התחזיות לא היו חד-משמעיות כפי שהתקשורת הציגה אותן.
"העיתונאים עשו את עבודתם וניסו ליצור שורה תחתונה", הוא אומר. "זה יוצר את המצב שבו לציבור אמרו דבר אחד והנתונים המדעיים נתנו תמונה של אי-ודאות. אנחנו מכירים את זה מבחירות 96', שבהן הייתה הפתעה גדולה למי שהתעלם מהעובדה שדיברו על טעות דגימה של 4%. יש נטייה של הציבור להתעלם מהמורכבויות האלה".
לפנייה לכתב/ת 
