"לא חייבים לאכול קינוח בסוף כל ארוחה"
הדיאטנית הקלינית רותי אבירי מגיעה למשפחת וארון כדי ללמד אותם איך להתחיל לחיות בריא. צפו
בשיתוף תנובה
אחת הבעיות נפוצות במשפחות שרוצות לשמור על בית בריא היא השינוי שצריך לעשות בתזונה של הילדים שהוא בד"כ בניגוד לרצונם ולהעדפותיהם ואהבותיהם, ובמקביל, השינוי שאנחנו ההורים צריכים לעבור.
קראו עוד
"הבנות שלנו לא אוכלות אוכל ביתי אמיתי"
היות ש"שינוי הוא לא עינוי", כדי שיהיה יותר קל לעשות אותו, חשוב לעשות אותו בנינוחות ושלווה, ולהבין את שורש הסיבות למה שרוצים לשנות.
הנה התחומים העיקרים בהם המלצתי למשפחת וארון לערוך שינוי:
"הילדים אוכלים המון ממתקים"
כשהילדים בבית דורשים ומקבלים לאכול כל מה שהם רוצים וזה ממתקים ודברים לא בריאים, השאלה שיש לשאול היא מי נותן את הטון הסמכותי והקובע בבית.
עלינו לשאול את עצמנו האם אנחנו מוכנים שהילדים יהיו אילו שמחליטים החלטות שנוגעות לבריאותם? האם באמת יש להם בגילאים הצעירים את שיקול הדעת לעמוד בפיתויים ולהתגבר על העונג הרגעי תמורת רווח עתידי. ברור שלא! ולכן, בדיוק כפי שלא ניתן לילדים להיות כל היום מול מסכים כי זה לא מזיק להם, כך עלינו להיות מסוגלים למנוע מהם אכילה של מזון בריא אצלנו בבית.
לצורך כך עלינו ללמוד להיות הורים סמכותיים, שנותנים את הטון בבית, לא מתוך שליטה ולא מתוך רצון לרצות את הילדים אלא מתוך ידיעה של מהו הדבר הנכון עבור הילדים שלנו ואיך הכי נכון עבורם להשיג את זה.
כמה סוכר מותר לצרוך?
ההנחיות התזונתיות החדשות שיצאו ב 2015 ע"י ה--WHO (World Health Organization) הן למבוגרים והן לילדים לגבי צריכת סוכר, הן להפחית את צריכת הסוכר היומית לכעד (!)-10% מסך הצריכה האנרגטית היומית.
זה אומר שאם מישהו אוכל למשל 2000 קלוריות ביום, מותר שרק 200 קלוריות מהם יגיעו מסוכר שהן 10 כפיות סוכר. הפער בארץ בין ההנחיה למציאות עצום: לפי הלישכה הישראלית לסטטיסטיקה מבוגר ממוצע צורך כ- 30 כפיות סוכר ביום.
איך מפחיתים צריכת סוכר:
קודם כל לתינוקות שטרם שינינו את הסף יש הזדמנות לדחות את זה כמה שיותר עד שהם מגלים את זה בלית ברירה לרב בשלב היציאה לסביבה עם ילדים אחרים.
ללמד את הילדים לשתות מים
שינוי הוא לא עינוי, ויש לעשות אותו בנינוחות וברוגע.
במאכלים שהפחתנו את כמויות הסוכר, ניתן להוסיף קינמון או וניל שמעצימים את המתיקות באופן טבעי.
מעדיפים מתיקות טבעית (פרות אפילו פרי יבש) על פני כזאת שבאה עם שומן (שוקולד עוגות גלידות) שומן.
אנחנו מחליטים מה נכנס הביתה! אז מכניסים הרבה פחות ובכך מקטינים תדירות צריכת המזונות המתוקים שצורכים כמו גם את גודל המנה שלהם.
"הילדים אוכלים רק כדי לקבל קינוח"
המנהג לאכול קינוח הוא מנהג בעייתי ואני מציעה להוציא את המילה "קינוח" מהלקסיקון בבית. הרי בואו נחשוב בעצם מה זה "קינוח"? קינוח הוא בד"כ מנה מתוקה אשר מוגשת בסיום הארוחה.
אז מה הבעיה?
הבעיה היא שבעצם הגשתו אנחנו מפספסים את הדבר הכי חשוב שאנחנו רוצים להקנות לילדינו במסגרת אכילה בריאה ונכונה, וזה הקשבה לתחושות השובע והרעב הטבעיות של הגוף שלהם שהם נולדו איתן, ותפקידן לווסת בצורה טבעית עבורם את צריכת המזון שלהם.
בעצם הגשת קינוח אנחנו מלמדים אותם במו ידינו לא להקשיב לתחושות הטבעיות האלו ולאכול עוד אחרי ששבעו רק כי זה משהו מתוק. לפיכך, גם הגשת פרי כ"קינוח" אינה מומלצת. מומלץ להרגיל את הילדים לסיים ארוחה כשחשים שובע מהאוכל עצמו שאכלנו.
אם כעבור זמן אחרי הארוחה, התעוררה אצל הילדים שוב תחושת הרעב, אפשר לנסות להציע להם כארוחת ביניים קלה, גם משהו מתוק, (אך יחסית בריא) כגון פרי, יוגורט עם פרי, תפוח חתוך עם כפית חמאת בוטנים וכו'.
ואם הם לא מסכימים?
כאן מגיעה השיחה על מי הסמכות בבית, מה אנחנו ההורים מחליטים ומה באחריותנו, ומה הילדים יכולים להחליט ומה באחריותם.
נקודה למחשבה?
נקודה נוספת בהגשת ינוח בסוף ארוחה היא שזה מעביר את המסר שהאוכל שאכלנו קודם היה עונש ועכשיו מגיע הפרס. כמובן שאף אחד מאילו אינו מסר שאנחנו רוצים להעביר לילדים.
"אנחנו לא יכולים להגיד "לא" לילדים"
אנחנו עובדים קשה, חוזרים מאוחר הביתה, ואין לנו כח להתמודד עם הילדים? שורש הבעיה נמצא באי ההבנה שלנו כמה אנחנו מסכנים את הילדים. הרי חס וחלילה אם לאחד מהילדים הייתה סכרת, האם גם היינו אומרים אין לי כח להזריק לו אינסולין?
אם נסתכל על סגנונות הורות, הרי שהורה שלא מציב גבולות ועושה כל מה שהילדים אומרים נחשב הורה מתירני, ולא שם נמצאת ההורות שנמצאה כנכונה לילדים. נכון, אנחנו גם לא רוצים לעבור להיות ההורה רודן-שמחליט הכל בעצמו ולא מתחשב בצרכי הילדים, אבל בהחלט כן רוצים להיות ההורה הסמכותי שיודע להציב גבולות באווירה אסרטיבית, תוך כיבוד, התחשבות והבנה של צרכי הילדים.
לשינוי סגנון ההורות להורות סמכותית יש רווחים גדולים כי סגנון ההורות נמצא כמשפיע על תזונת הילדים ועל קיום עודף משקל אצלם, ולסגנון ההורות הסמכותי הייתה ההשפעה הטובה ביותר.
בשיתוף תנובה
לפנייה לכתב/ת 
