תוכנית מתאר לקריית טבעון בדרך לאישור
התוכנית צפויה להגדיל את אוכלוסיית הישוב ל-27 אלף איש ולאפשר בניית כ-800 דירות חדשות בחמש השנים הקרובות, לצד הגדלת אפשרויות תעסוקה. עם זאת, היא מקפידה לשמור על המרקם הקיים והשטחים הפתוחים
תוכנית המתאר ליישוב קריית טבעון בדרך לאישור בוועדות התכנון. ל-ynet נודע כי התוכנית, אשר מסמכיה נמצאים בימים אלו בהליכי גיבוש, צפויה להגדיל את אוכלוסיית הישוב הפרברי ב-7,000 אלף איש עד 2040, כך שתכלול 27 אלף תושבים. בנוסף, היא מקדמת הסדרת פיצולי דירות, שיאפשרו השכרת יחידות דיור לזוגות צעירים, לצד הקמה של כ-800 דירות חדשות בחמש השנים הקרובות והגדלת אפשרויות התעסוקה בישוב.
כתבות נוספות במדור צנרת התכנון :
אחרי 82 שנה: אושרה תוכנית מתאר לחיפה
הרצליה: 6,000 דירות חדשות בפינוי-בינוי
שלב נוסף במעבר בסיסי צה"ל ממרכז הארץ
קריית טבעון נבנתה על שרשרת גבעות בגבול עמק יזרעאל ועמק זבולון והוכרזה מועצה מקומית ב-1958. זאת לאחר שאיחדה בתוכה ארבעה ישובים - טבעון, קריית עמל, אלרואי וקריית חרושת. לדברי אורנה סירקיס, אדריכלית הנוף של התוכנית וחברה באיגוד אדריכלי הנוף, הישוב מונה כיום כ-20 אלף תושבים ומאופיין בשטחים פתוחים ללא עתודות קרקע נוספות. זאת כיוון שעתודת הקרקע המרכזית היא חוות מכלי תשתיות נפט ואנרגיה (תש"ן), שעדיין לא ידוע אם תפונה מהישוב.
לדברי סירקיס, שתעסוק בנושא בכנס השנתי ה-14 של איגוד אדריכלי הנוף שיחול מחר בתל-אביב, מאחר שבישוב אין עתודות קרקע נוספות לבנייה, מתמקדת תוכנית המתאר בשמירה על השטחים הפתוחים, לצד בנייה בצפיפות במרכז הישוב. למעשה, לצד ארבע השכונות הקיימות תוקם שכונה חדשה שתכונה שערי טבעון ותכלול כ-530 יחידות דיור ובנייתה תחל בשנה הקרובה.
השכונה, שברשות מקרקעי ישראל מכנים אותה גם שכונת שער העמקים, מתוכננת כהמשך לשכונת אלרואי וממוקמת ברובה על שטחי קרקעות חקלאיות שהושבו מקיבוץ שער העמקים ובצמוד לשכונת קריית חרושת. היא מקיפה כ-307 דונם ובמסגרתה יוקצו 138 דירות לדיור בר-השגה, לצד בית ספר ואשכול גנים, כך על פי החלטת מחוז חיפה.
אדריכלית הנוף מיכל בן שושן, שעומד בראש תכנון התוכנית ותשתתף גם היא בכנס השנתי, מוסיפה כי מרכיבים כגון כביש 75 החוצה את הישוב, הבדלי טופוגרפיה וחוות תש"ן שבלב קריית טבעון - פוגעים באפשרות ליצור רצף ישובי מתפקד אחד. כאן נכנסת תוכנית המתאר, שמגדירה מחדש את שדרת הישוב המרכזית, כך שתחבר את השכונות ממזרח למערב ואת המוקדים הציבוריים.
"מדובר בתוכנית מתאר שונה מתוכניות מתאר המתוכננות כיום, משום שהיא מתמקדת במרקם הקיים ובשמירה על אופי הישוב - ולא בתוספת מסיבית של יחידות דיור. לכן הסיסמא שלה היא לגדול פנימה", מסבירה בן שושן. בכך היא מתייחסת לבנייה במגרשים פנויים במרכז הישוב ולהסדרת פיצול יחידות הדיור בצמודי קרקע קיימים.
"אפשר לומר שמדובר בתוכנית כוללנית במכחול דק", היא מוסיפה, "מהסיבה הפשוטה שמדובר בתוכנית קטנה ביחס לאחרות. אבל יעדי תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) עומדים על 20 אלף נפש - כך שתוכנית המתאר החדשה כבר עוברת את היעדים האלה".
בנוסף, מבקשת התוכנית למצוא חלופות לרכב פרטי על ידי תכנון השדרה כמרחב ציבורי, ששם דגש על תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים רציפה. לדברי מריוס ראפ, מהנדס קריית טבעון, התוכנית נמצאת בשלב הכנת המסמכים לביצוע, כך ש-75% מהתהליך הושלם. התוכנית צפויה לקבל אישור בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז חיפה בחודשים הקרובים.
ומה קורה בצפון תל-אביב?
בתל-אביב, קבוצת חג'ג' הודיעה היום (ד') לבורסה לניירות ערך, כי בית משפט השלום בתל-אביב אישר אתמול את זכייתה בקרקע ברחוב איינשטיין 35 בצפון העיר. מדובר בקרקע הרביעית שרכשה הקבוצה בהמשך המערבי של הרחוב בשכונת גוש הגדול, שם היא מתכננת לבנות שני מגדלים בני 25 קומות שיכללו עד 212 דירות ועוד כ-9,000 מ"ר לשטחי מסחר.
נזכיר כי בתחילת חודש יוני זכתה חג'ג' בקרקע לאחר הליך התמחרות מול שישה מציעים נוספים, שערך כונס הנכסים עו"ד שי רווה, ולאחר שהציעה סכום של 389 מיליון שקל בתוספת מע"מ. בנוסף לה התמודדו על הקרקע החברות גינדי החזקות, קרן ריאלטי, נתנאל גרופ וקבוצת שולץ. הקרקע, בשטח של 7.3 דונם, הוצעה למכירה במסגרת הליך פירוק-שיתוף (הכוונה להליך שבו מספר בעלי הקרקע הפרטיים ביקשו לפרק את הבעלות הפרטית לטובת בעלות משותפת עם חג'ג', על מנת לבצע כינוס נכסים במטרה לרכוש את הקרקע כיחידה אחת).
על פי התב"ע (תוכנית בניין עיר) הקיימת כיום, ניתן להקים על הקרקע שני בניינים בני שני קומות ו-82 יחידות דיור בלבד, בשטח ממוצע של 120 מ"ר, בנוסף ל-2,600 מ"רי של שטחי מסחר ו-1,900 שטחי מרתף הצמודים לחלק המסחרי. אלא שבקבוצה "בונים" על האפשרות לקבלת זכויות בנייה נוספות מתוקף תוכנית המתאר המאושרת לעיר תל-אביב, אפשרות שטעונה את אישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בעיר.
קבוצת חג'ג' ארגנה מבעוד מעד קבוצה המורכבת בעיקר מבעלי הקרקע לרכישת 74% ממנה, ובמסגרת ההתמחרות נותר היה לה לרכוש את 26% הנותרים, הכוללים את שטחי המסחר ועוד חמש דירות שכבר שווקו. תוצאות ההתמחרות היו תלויות באישור בית המשפט, שניתן, כאמור, אתמול.
ב-2010 רכשה הקבוצה את הקרקע הצמודה למגרש, הידוע כמגרש 36, עליהם השלימה בנייה של שלושה מגדלים וקומת מסחר כפולה (עלות הקרקע אז עמדה על סך של 101 מיליון שקל). הבניינים מצויים כיום לפני מסירת דירות. ב-2013 רכשה מגרש נוסף בצדו השני של הרחוב, ברחוב איינשטיין 33 ב', במסגרת פירוק השיתוף של המקרקעין, תמורת כ-120 מיליון שקל. במקום נבנים בימים אלה שני מגדלים וקומת מסחר כפולה.
יצוין כי לצד עסקאות אלה, מקימה הקבוצה פרויקט נוסף ברחוב איינשטיין 33 א', שיכלול שלושה מגדלים מעל קומת מסחר כפולה, אף זאת במשותף עם בעלי הקרקע (המחזיקים 70% מהזכויות במקרקעין). במגרש נוסף, 36א', המצוי בפינת הרחובות איינשטיין ולוי אשכול, יזמה חג'ג' הליך פירוק-שיתוף נוסף, ושם היא מחזיקה בבעלותה 50% מהזכויות והצטרפו אליה 25% מבעלי הזכויות במקרקעין.