יותר גרוע מטביב ומרמון / פלג בחמישי

מה שווה מילה של כבירי

"חתמנו על השלב השני בהסכם, שהוא למעשה החשוב ביותר, כי הממשלה הסינית נותנת את האישור שלה. עכשיו יש בינינו הסכם חוזי לכל דבר, עם סכומים, תאריכים ומועדים שמן הסתם לא אפרט". כך הכריז אמיר כבירי בשבוע שעבר. והשאלה, מן הסתם: למה הוא לא מפרט?

"נקיים את מסיבת העיתונאים רק אחרי השלב השלישי, שיהיה בעוד מספר חודשים ויכלול את החתימה בסין", הודיע בעל המו"מ. פרטים הוא לא חושף, אבל כל שלב בתהליך הוא סיבה למסיבה. בינתיים הסחורה ממש לא סחורה, והעיקר שהמגעים בין אנשי העסקים מהרפובליקה העממית לפרטנר מרפובליקת הבננות בעיצומם.

(איור: אופיר בגון)

"עד אוקטובר יהיו עיכובים, ופה זה יסתיים", אמר כבירי לפני חודשיים. אז אמר. בנובמבר הזרים והצוות המקצועי שוב לא קיבלו משכורות. מעניין באמת אם הסינים יודעים שלחתום על חוזים אין לו בעיה, לא בהכרח לעמוד בהם.

את אלי טביב גירשו אוהדי הפועל ת"א, והיו להם הרבה סיבות. הם קלטו שלתגרן אין שום קשר רגשי למועדון, ושבא לעשות עליהם סיבוב. הוא אמנם הבין יחסית בכדורגל וגם הביא תואר, אבל את נזקי המסחרה, מכירת החיסול וההתנהלות השכונתית משלמים שם עד היום.

אחריו הגיע הפוליטיקאי חיים רמון, ששמר על עמימות לגבי מקורותיו הכספיים, הכניס שותפים ילדותיים וריסק את העסק בשיטתיות ובאלגנטיות. כבירי משלב בין שני קודמיו. מוסר תשלומים ירוד וברדק ניהולי נוסח טביב, חוסר הבנה, היעדר שקיפות ושחצנות סטייל רמון.

ומה עם הכסף? כבירי והסינים(צילום: אורן אהרוני)

אלונה ברקת יכולה לשבת בטריבונה במחיצת אוהדי באר שבע. הוד מעלתו האוהד, אדום שרוף שהכריז "באתי מתוך הקהל הזה, גדלתי ביציעים", יושב במשחקי הבית בתא הזכוכית שבמרומי האצטדיון. מי אמר שאין שם שקיפות?

ועכשיו יש לו את החברה הסינית, CMEC, שגם לגביה רב הנסתר על הגלוי. באחד מגלגוליה הקודמים הופיעה ברשימה השחורה של הממשל האמריקאי, בטענה שמכרה נשק לאיראן ולעיראק. בהפועל ת"א טענו שמדובר בטענות ממוחזרות שרובן הוכחשו, אך דומה שכדי להסביר עד כמה רציניים השותפים מהמזרח הרחוק אין כמו עוד ציטוט של הבוס המזרח־תיכוני. "הם בחרו בנו לאחר עבודה מרובה של למעלה משנה. בדקו את היכולות שלנו, הכוח ובעיקר את המסוגלות להצלחה באירופה, ולכן הלכו איתנו", התגאה כבירי, שתמיד נראה חמוץ־מתוק.

אמיר כבירי

אדון בעל הבית לא פירט אילו יכולות בדיוק הרשימו כל־כך את הסינים, שאמורים להעביר למועדון 10 מיליון יורו בחמש שנים, אבל כדאי שאוהדי הפועל ת"א יפנימו

כבר עכשיו פתגם סיני עתיק: "טיפש חורץ משפט על אנשים על פי המתנות שהם נותנים לו".

ויש גם פתגם סיני שבוודאי יעודד את השחקנים ועובדי המועדון: "מי שיש לו כינים רבות מפסיק להתגרד, ומי שיש לו הרבה חובות מפסיק להצטער".

החשבונאי

למה פרימו תוקע לסגל

אחרי שנת הסיוט מכבי נתניה שוב נראית כמו קבוצה. ראשת העיר טרודה בחקירות, דורון אוסידון מסתכסך עם אנשים בהפועל חיפה, לעונש הפחתת 9 הנקודות כמעט אין זכר, השחקנים מקבלים משכורות כמו שעון. כל זה לא הפריע למשה פרימו, אוהד מוכר, להודיע שהקבוצה מצליחה "למרות הבעלים אייל סגל".

מוזר. בעונה שעברה, כשנתניה רשמה את תקופת השפל הגדולה בתולדותיה, ניהולית ומקצועית, האוהד/פרשן היה מאוד סלחן כלפי היו"ר אוסידון, שבעבר בילה במחיצתו במועדון לילה וישב לצידו ביציע המכובדים. היום, לבעל בית שהזרים למועדון כספים ועשה סדר, הוא נותן בראש.

לסגל יש הסבר פשוט: "הבעיה של פרימו שאני לא מאלה שיעבירו לו אינפורמציה. היום הוא כבר לא יכול להיכנס למשרדי ההנהלה, לתת הרצאות לשחקנים, או להסתובב בטרנינג של הקבוצה באימון. הוא גם לא יכול להיכנס לתא הכבוד שממודר מעיתונאים ומקורבים".

משה פרימו(צילום: עוז מועלם)

פרימו, לא מוגזם?

"נכון, מוגזם, אבל זה גם מוגזם שבעלים של כמה חודשים יכתוב פוסט שמסחרר את המערכת, שלפני משחק יוצא מחדר הלבשה, ושמסמס כל כך הרבה לעיתונאים ולפרשנים".

עם אוסידון, שפירק את המועדון, לא היית כזה ביקורתי.

"אמרתי בין היתר שגם לו יש חלק במצב".

אצל סגל אתה לא יכול לשבת בתא הכבוד.

"אני לא מנסה. אם יהיה לי כרטיס לתא הכבוד, מישהו יכול להוציא אותי משם?"

אתה גם לא יכול יותר להסתובב חופשי במגרש.

"כל החיים שלי הסתובבתי חופשי במגרש של מכבי נתניה, היום אני לא מנסה. אני לא מרגיש נוח עם סגל כמו שהרגשתי עם כל קודמיו".

מש"ל.

הקיסר

פונטי הביס את האוויר

"בשורות נהדרות לג'ודו הישראלי!!! מר משה פונטי, היו"ר המכהן, נבחר ברוב קולות בבחירות לראשות האיגוד". כך, עם שלושה סימני קריאה, בירך הפייסבוק הרשמי של האיגוד בשליטת מר משה פונטי את מר משה פונטי לרגל בחירתו לקדנציה נוספת. ואל תשאלו איזו מערכת בחירות דרמטית זו הייתה.

כן, עם כל הכבוד למאבק בין מר טראמפ לגברת קלינטון, עיני העולם כולו היו נשואות למערכה באיגוד הג'ודו. בהתחלה פורסם כי מי שתתחרה מולו היא מיכל אפרת, חברת הנהלה שמנהלת חוגי ג'ודו בעצמה וחברה בעמותה המתגמלת של פונטי, אך שלושה ימים לפני הבחירות השותפה העסקית הסירה את מועמדותה. אתמול שאלתי אותה למה, והתשובה הייתה ממצה ועניינית: "כי ככה, זכותי להסיר. סיבה אישית שלי".

פונטי עם ירדן ג'רבי(צילום: אורן אהרוני)

הניצחון, כמה מפתיע, היה גורף. מבלי להיכנס למפת האלקטורים, בהודעה לתקשורת נמסר כי "87 אחוזים מהבוחרים הצביעו בעד פונטי, 9 אחוזים נמנעו, ואחוז בודד הצביעו נגדו". לאן נעלמו שלושה אחוזים? אולי קולות פסולים של אנשים שהכניסו פתק לבן, עם ציור של חגורה שחורה.

את פונטי הפכו כאן לאליל. על רקע הכישלון המהדהד של משלחתנו בריו, שתי מדליות ארד בענף שמחלק מדליות לפי משקל, כולל שתיים מארד בכל קטגוריה, עשו את העבודה. הג'ודו הביא מדליות גם בעבר, עם שליש תקציב, אבל למה לקלקל את החגיגה? העיקר ששרה צווחנית וחסרת מושג מרעיפה על האיגוד כספי ציבור, והם בתמורה מלקקים לה.

פונטי עם אורי ששון(צילום: אורן אהרוני)

87 אחוזים מהבוחרים הצביעו למועמד היחיד. הישג היסטורי שכמעט משתווה ל־88.7 האחוזים שקיבל בשאר אסד בבחירות לנשיאות סוריה לפני שנתיים. עם זאת, זה עדיין רחוק מתוצאות הבחירות לנציגי המחוזות בפרלמנט הצפון קוריאני. גם שם, בכל אחד ממאות המחוזות יש רק מועמד אחד והאזרחים צריכים להצביע "כן" או "לא". לפני שנתיים אישרו 100% מהמצביעים את המועמד היחיד במחוז שלהם. למר פונטי יש בהחלט לאן לשאוף.

השותה

אסף נימני במופע מטומטם

קריירה קצרה למדי יש לאסף נימני כמאמן ראשי. בעונה שעברה פוטר כבר במחזור ה־1- מהפועל קטמון ששקעה לתחתית הלאומית, והעונה נמצא שם עם הפועל פ"ת, שדווקא סומנה כעולה פוטנציאלית.

נימני הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר, אפילו בליגה שעפרונותיה מרבים לקשקש. אבל אם צריך לשים את האצבע על רגע השיא שלו, אין ספק שזה קרה במשחק מול הפועל הרצליה לפני כשנתיים. קטמון השוותה בתוספת הזמן, ומאמנה הסתובב לעבר אוהדי הרצליה, זקר לעברם אצבע משולשת וצעק: 'ז... אתכם, הראינו לכם מה זה".

אסף נמני(צילום: ריאן)

למה נזכרתי? כי השבוע הפועל פ"ת שלו סיימה בתיקו את משחק התחתית מול נצרת־עילית, נימני ראה מיקרופון וחשב פתאום שהוא כוכב. בהפסקה, כששדר הקווים ביקש ממנו משפט, המאמן הדגול השיב במבט של אהבל, ללא מילים.

בסיום אותו כתב חזר אליו, כי מאמנים חייבים להתראיין, אבל המופע המטומטם חזר על עצמו. "יש שלבים בעונה שעדיף לא לדבר ולעשות", אמר נימני, "ובשלב הזה אני מעדיף למלות את פי מים". מיד אחרי השגיאה בעברית, שמתאימה לילד בגנון, הוא לקח שלוק מבקבוק ומילא את פיו מים. עכשיו אפשר גם לומר, בפה מלא, שהפועל פ"ת נראית אומללה כמו המאמן שלה.