9 נפשות, 7 ילדים בעלי מוגבלות - בדירת חדר וחצי: "חיים כמו כלבים"
דינה זוהר מנתניה היא אם חד-הורית הזכאית לדיור ציבורי. אחרי שביתה נשרף, בדירה הזמנית שאליה הועברה ישנים שניים מילדיה בחדר המדרגות והמשפחה אוכלת על הרצפה. עמידר: מלווים אותם ודואגים להם
אם חד-הורית לשמונה ילדים, שבעה מהם בעלי מוגבלויות, בדירת חדר וחצי בנתניה. בני המשפחה, הזכאית לדיור ציבורי, הועברו לכאן לאחר שביתם הקודם נשרף לפני כחודשיים כתוצאה מקצר חשמלי. בדירה מן הסתם אין מספיק מקום, ולכן שניים מהילדים ישנים בסוכה בחדר המדרגות. הרכוש המועט שניצל מהשריפה זרוק מחוץ לדירה. בגדים לחורף המתקרב כמעט שאין להם.
"אנחנו חיים כמו כלבים", אומרת האם דינה זוהר (38). "התחננו לעמידר לקבל דירה אחרת אבל הם אטומים. אמרו לנו שזה רק לכמה ימים". בחברה אומרים שליוו את דינה והמשפחה מקרוב, וזו החלופה היחידה שהסכימה לה. בנוסף, ירכשו עבורה מוצרים חדשים לבית לפנים משורת הדין. הדירה המשפצת אמורה להיות מוכנה השבוע.
למעט בת אחת, שאר שבעת הילדים סובלים ממוגבלויות ומאובחנים כבעלי פיגור שכלי, אוטיזם או הפרעות התפתחויות אחרות. אחרי השריפה הועברה המשפחה לכמה שבועות במלון, ולדברי זוהר, היא התבקשה על ידי נציגי החברה הממשלתית המשכנת עמידר לעבור לדירה הקטנה "רק לכמה ימים". עמידר, כך היא סיפרה, הציגה בפניה רק חלופה אחת לדירה גדולה יותר, אבל בפתח תקווה – הרחק ממסגרות החינוך של הילדים.
מאז עבר יותר מחודש, אבל לטענת זוהר לא נמצא לה פתרון אחר באזור. "התחננו לעזרה ושוב ושוב אמרו לנו שזה 'בטיפול", הוסיפה. בין החלופות שהוצעו לה – דירה בגודלה של הדירה שנשרפה, אך בקומה רביעית, בניגוד לדירת הקרקע שבה הם מתגוררים, עם חלונות ללא סורגים. בשל מצבם של הילדים, המאובחנים כאוטיסטים, קיים חשש לשלומם במצב כזה.
זוהר אולצה להתחתן כנערה ובגיל 14 כבר ילדה את בנה הראשון. בן נוסף שהיה לה מת לפני כארבע שנים. "אני מנסה לעשות הכול כדי לשמור על הילדים שלי ולעזור להם", היא אומרת. "אנחנו מבקרים הרבה בבתי חולים לטיפולים וניתוחים, אבל לא עוזרים לנו. כאן אנחנו חיים כמו כלבים, אוכלים על רצפה וישנים בסוכה. חסר לנו אוכל ולילדים אין מספיק בגדים לחורף. חלק מהחלונות פרוצים והקור נכנס פנימה. בעמידר אמרו לנו שנשים ניילונים, כי בגלל שזה פתרון זמני – אי-אפשר לשפץ".
מעמידר נמסר: "אנחנו מלווים מקרוב את גברת זוהר ומנהל הסניף שלה מעורב אישית בטיפול בה. כפי שהובהר לגברת זוהר, עבודות שיפוץ דירתה יסתיימו עד 15 בחודש. המשפחה שוכנה במשך שבועיים במלון, על חשבון עמידר והעירייה, ולימים האחרונים הועברה לדירה הפנויה היחידה שהיא הסכימה לה, לאחר שהוצעו לה חלופות בעיר מגוריה. בנוסף, ואף שאין זה מתפקידה, עמידר תרכוש עבור גברת זוהר מוצרים חדשים לביתה.
"נמשיך ללוות את המשפחה גם לאחר סיום השיפוץ, כפי שאנחנו מלווים את כל לקוחותינו. עמידר ומשרד השיכון השקיעו השנה כ-200 מיליון שקלים בשיפוץ של אלפי דירות ברחבי הארץ", נמסר.
היכן שני מיליארד השקלים?
כ-30 אלף משפחות ממתינות במשך שנים לקבל דירה בדיור הציבורי המגיעה להם על פי חוק. דו"ח עמותת "המרכז להעצמת האזרח" שהתפרסם השבוע קבע כי בשנים 2015-2013 ניצלו משרדי הממשלה 9% בלבד משני מיליארד השקלים שהוקצבו לטובת הדיור הציבורי. על פי הדו"ח, משרד השיכון וחברת עמידר לא רכשו דירות באותן שנים.
לעשרות אלפי המשפחות הללו יש להוסיף עשרות אלפי משפחות קשות יום אחרות, שאינן זכאיות לקבל דירה מהדיור הציבורי משום שהן לא עומדות בקריטריונים הקשיחים לקבלתה.
ב-2015 דיווח משרד השיכון על כ-500 דירות השייכות לדיור הציבורי אבל עומדות ללא אכלוס. המחדל המתמשך של מדינת ישראל בטיפול במערך הוזכר בכמה דו"חות של מבקר המדינה. "הכלבים נובחים והשיירה עוברת", אומר דני גיגי, מקדם מדיניות ב"פורום למען הדיור הציבורי", התארגנות של פעילים חברתיים העוסקים בנושא בשנים האחרונות.
"מדהים שיש בישראל ניצולי שואה, קשישים, ילדים, אימהות חד-הוריות ונכים שנזרקים מדירה לדירה וחיים בדירות מעופשות של עמידר, ומצד שני יש כסף לא מנוצל שלא נעשה בו שימוש. זה פשע של החברות המשכנות ושל משרד השיכון. זה לא שר השיכון הנוכחי שאשם כי הוא בהחלט ניסה לשפר, אבל זה מעט מדי. שרי השיכון הקודמים הם שהובילו לחרפה הזאת".
לדברי מיטל כהן, פעילה חברתית בפורום המנסה לסייע לזוהר וילדיה, מצבה של המשפחה מייצג את קריסת מערכת הרווחה ואת אטימות הרשויות: "שיוציאו את הכסף שגנבו לנו ויתחילו לשקם את הדיור הציבורי. מספיק לרמוס אותנו ולהתעלל בנו. הממשלה חכמה על מוחלשים".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בנושא לפני כמה שבועות כי "מאז כינון הממשלה הנוכחית, משרד הבינוי והשיכון פועל ביתר שאת לטובת זכאי הדיור הציבורי, בין היתר באמצעות רכישה מוגברת של דירות, והגדלת היקף הסיוע לשכר דירה לזכאים בעלות של 47 מיליון ש"קל המהווים תוספת של 900-600 שקל לכל משפחה מדי חודש.
"המשרד פועל כל העת להגדלת מקורות המימון, במטרה לתת מענה לשחיקת רמת הסיוע ביחס למחירי הדירות בשכירות, והתוספת הנדרשת לכך מוערכת בכ-1.8 מיליארד. כמו כן, ועדה משרדית פועלת בימים אלה לתיקון הממצאים שהועלו בדו"ח מבקר המדינה בנדון. הסיוע בשכר דירה מועבר ישירות לזכאי, אך אם הזכאי מעוניין בכך, הוא יכול לבחור בהפקדת כספי הסיוע על ידי המשרד ישירות בחשבון בעל הדירה, כערבות למימוש השכירות. רבים מהזכאים בוחרים בדרך זו".
לפנייה לכתב/ת 
