"מוזר לי שגברים צעירים מזהים אותי"
לשחקנית איימי אדמס יש זכויות רבות וחמש מועמדויות לאוסקר, אבל בני הנוער החלו לשים לב אליה רק לאחר הופעתה כלויס ליין בסרטי DC קומיקס, שם גם הכירה את גל גדות. בינתיים היא מרגשת ביצירת המדע הבדיוני "המפגש", ומודה בראיון: "הייתי נוסעת עם חייזרים לחלל, אבל אין שם אוכל מכסיקני"
זו הייתה שנה מוזרה עבור השחקנית איימי אדמס. היא התחילה עם "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" המושמץ, אליו חזרה בדמותה של לויס ליין שספגה קיטונות של בוז וזלזול. ועכשיו מגיע שלב השבחים על הופעותיה בתפקידים ראשיים ביצירת המדע בדיוני "המפגש" של הבמאי דני וילנב ובדרמה "יצורים ליליים" של מעצב העל והקולנוען טום פורד. על שתי הצגות התכלית הללו היא עשויה לקבל מועמדות כפולה בקטגוריית השחקנית הראשית בטקס האוסקר הקרוב.
אדמס בת ה-42 כבר צברה במהלך הקריירה הקצרה אך המפוארת שלה חמש מועמדויות לאוסקר, אבל היא לא אוהבת לדבר על ההפסדים שלה בעבר או על הסיכויים שלה השנה. "אני יודעת למה זה לא קרה, ולמה לא זכיתי", אמרה אדמס, בראיון שהתקיים בפסטיבל ונציה האחרון, "פשוט יש המון שחקניות טובות שמגיע להן הפרס, שהן לא אני. זה למה זה לא קורה. אני לא מודאגת מהעובדה שלא זכיתי עד עכשיו".
"יש לי קטע כזה שאני מנסה להתמיד בו, קטע בודהיסטי שכזה - שאתה לא רודף אחרי מה שלא שייך לך. כשהייתי בחורה צעירה, רציתי יותר מכל להיות הבלרינה האמריקאית היפה והגבוהה. רציתי יותר מהכל שיהיו לי רגליים ארוכות ופיסוק רחב ורדפתי אחרי זה - אבל זה לא שינה כלום. וזה לא קרה בסוף. אם משהו לא שלי, אני לא יכולה לרדוף אחריו. אני יכולה רק להמשיך לעבוד ולהודות על מה שיש לי, ולא להסתכל על מה שאין לי. יש כל כך הרבה נשים ראויות שבאמת נלחמו על הקריירה שלהן תקופה ארוכה ממני ועשו עבודות טובות במשך תקופה ארוכה, ובסוף הן זכו. אז אני לא מרגישה שמגיע לי".
אבל אולי השנה יהיה מגיע לך?
"אוסקר זה לא משהו שאני חושבת עליו הרבה. אתה אף פעם לא יודע איך זה ילך. אתה לא צריך להפוך את זה לחלק מצורת החשיבה שלך".
למרות ש"המפגש" הוא יצירת מדע בדיוני בהגדרה, איכויותיו באות לידי ביטוי בתחום הרגש דווקא, ואדמס היא זו שמחוללת אותו בתפקיד לואיז, בלשנית, אמא לילדה, המגויסת על-ידי הצבא האמריקני לתקשר עם חוצנים שהתייצבו בכדור-הארץ, ולנסות להבין מה הם זוממים? מה הם רוצים מאתנו? והאם פניהם למלחמה או לשלום.
"התאהבתי עמוקות, בצד הנשי והאמהי של הסיפור. הוא הרגיש שונה מדברים אחרים", אומרת אדמס, "כשדיברתי עם דני (וילנב) היה ניכר שהוא רוצה לספר את הסיפור מנקודת מבט רגשית, הוא רצה שירגיש אינטימי, שלא יהיה בו המרחק של אינסוף אפקטים וגימור הוליוודי. הוא רצה שהסרט ירגיש אמיתי מאוד, כמעט כאילו הקהל שם איתנו".
כשהיא נשאלת לגבי נקודות ההשקה, בינה לבין דמות הגיבורה, היא אומרת: "כמו לואיז, אני הרבה פעמים מרגישה שאני נאבקת להישמע. נאבקת לתקשר עם אנשים. אני גם לוקחת דברים בשיא הרצינות. אני לא חושבת שאני יכול להיות חזקה כמו לואיז בלעשות את הבחירות הנכונות, בלראות את העתיד. אני לא חושבת שאני לא רוצה לראות מה צופן לי העתיד. אני מעדיפה לחיות ברגע. אני גם ככה מודאגת ממספיק דברים טריוויאלים".
אדמס התחברה למסרים ההומניסטיים של "המפגש", שמדבר על הצורך לתקשר, ולהעדיף תמיד את היכולת להחליף מסרים על פני מהלכים גסים ואלימים, כמו במלחמה. "הסרט מדבר על שלום ואחווה. מדגיש את חשיבות האוטופיה שיהיה איחוד בינלאומי, שכולנו מפנטזים עליה. לצערי די קשה לדמיין את זה קורה", היא מודה.
דווקא בנוגע לפנטזיית המפגש עם חייזרים, היא מגלגלת אותה בראשה - לפחות בדמיון. "שיניתי את הגישה שלי לחייזרים, אחרי שראיתי את 'אי.טי', אז האמנתי שחייזרים הם כאן כדי לעזור לנו. מאז, אני אוהבת חייזרים", היא מספרת, "הייתי רוצה לומר שהייתי עולה על החללית ונוסעת עם החייזרים לחלל. מצד שני, אין אוכל מכסיקני במקום אליו הם נוסעים. אז הייתי נשארת על כדור הארץ".
לוונציה כאמור הגיעה אדמס האדמונית לא רק עם "המפגש". היא התחרתה על פרס השחקנית המצטיינת, גם עם "יצורים ליליים" של טום פורד, בו היא מגלמת אשת אמנות, המקבלת כתב-יד של ספר חדש מהאקס הסופר שלה, והיא מתמסרת לסיפור ונשאבת לתוך העלילה. "גם 'המפגש' וגם 'חיות ליליות' עוסקים בהשלכות של בחירה, בכמיהה ליכולת לבחור, כמיהה למציאות שונה. אולי נמשכתי בלי כוונה לעובדה שבחירות יכולות להוביל לבידוד. ובחירות יכולות להוביל להשלכות של הבחירות שלך בחיים. שני הסרטים עוסקים גם בעבר ובזיכרונות".
לאדמס ברת המזל יצא לעבוד עם בכירי הבמאים, מטים ברטון ("עיניים גדולות") ועד פול תומאס אנדרסון ("המאסטר"), ועם רובם שמרה על קשר טוב, והיא משבחת את רובם. לעומת זאת את החוויה של העבודה עם דיוויד או. ראסל, איתו עשתה את "חלום אמריקאי" היא מעדיפה לשכוח. "הוא גרם לי לבכות", סיפרה פעם אדמס בראיון. "הייתי פשוט הרוסה על הסט. לא בכל יום, אבל כמעט בכל יום. ג'ניפר לורנס לא התרגשה. היא טפלון. אני לא טפלון. אני לא אוהבת לראות אנשים שמתייחסים אליהם בצורה רעה. זה לא בסדר מבחינתי. החיים יותר חשובים מסרטים".
בדיעבד מדווחת אדמס כי הסודות מהנעשה בצילומים יצאו כדי לגונן על חלק מהמעורבים. "אני חושבת שמה שקורה בתוך הסט צריך להישאר בסט, אלא אם הוא מהווה סכנה לאחרים, ואז וודאי צריך להעלות את זה", היא מבהירה, "אם אני רואה שמתנהגים באופן בלתי ראוי למישהו, כמובן שאעלה את זה. היו נשים שסבלו הרבה יותר ממני ב'חלום אמריקאי'. אני לא מרגישה כמו קורבן. אני מרגישה שישנן נשים שהן באמת קורבנות לסקסיזם".
בשנים האחרונות, אדמס צברה לא מעט מעריצים חדשים ונלהבים, בזכות העובדה שנבחרה לגלם את לויס ליין בסרטי קומיקס אחדים. "אני פתאום שמה לב שגברים צעירים מזהים אותי, מה שדי מוזר לי, כי בחיים האמיתים אני לא שמה שום מייקאפ ואני הולכת כמו עצמי", היא מספרת.
"אחת התגובות שאני מקבלת הכי הרבה זה: 'או אלוהים, את כל כך קטנה'. אפילו בן אפלק שמגלם את באטמן אמר לי בצילומי 'באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק' שאני נמוכה. על הסט אני אמורה לשחק את לויס ליין, ואמורה להיות קשוחה, אז צריכים לבנות בשבילי דברים כדי שאעמוד מול הכוכבים שמשחקים איתי, והם יוכלו להסתכל לי בעיניים. בכל מקרה, אני מרגישה מאוד חזקה".
היא לא יכולה להגיד דבר על מה שצפוי באול-סטאר גיבורי העל של DC קומיקס הצפוי בשנה הבאה. "כן. זה היה ממש כיף לראות את כולם על הסט, רצים עם התחפושות שלהם. זו קבוצה טובה. מרגיש כמו משפחה. אתה מרגיש כאילו מעולם לא עזבת כשאתה חוזר".
ובוודאי היה כיף להיפגש שוב עם חברתך החדשה גל גדות.
"אני אוהבת את גל. היא פנטסטית. אישה נהדרת. אני ממש לא יכולה לחכות ל'וונדר-וומן', זה נראה נהדר וגל נראית נהדר".
גל ניסתה ללמד אותך לדבר או לקלל בעברית?
"לא, לא, אנחנו שומרות את זה לפעם הבאה שנעבוד יחד".
