נפרדים: השירים הגדולים של לאונרד כהן
לאונרד כהן, מגדולי המוזיקאים שהלך לעולמו בגיל 82, כתב בחייו מאות שירים שהפכו לקלאסיקות והשראה ליוצרים ומעריצים בכל העולם. קיבצנו כמה מתוכם, קצה קרחון היצירה שגרמה לנו להתגעגע לקול העמוק של האיש שהפך לאגדה
קשה לבחור מספר מוגבל של שירים מהקריירה העניפה של לאונרד כהן שיסכמו נכונה את חייו ויצירתו. האייקון התרבותי, שדבר מותו בגיל 82 נודע הלילה (ו'), כתב במשך 50 שנה מאות שירים על הדיכאון, האהבה, העצב, המלחמות, הדת, ולבסוף גם המוות. כל אלה מצאו את דרכם למילותיו של המשורר-שהפך-זמר, עזר לעצב את הצליל של שנות השישים והשבעים והצליח להפוך רלוונטי שוב גם מסוף שנות השמונים והלאה.
הנה קומץ מתוך השירים הללו, שמגרדים בקושי, ולעת עתה, את קצה קרחון היצירה.
"Hallelujah"
אולי השיר המזוהה ביותר עם כהן. "הללויה" נכלל במקור באלבום "Various Positions" מ-1984 ולא ממש זכה להכרה, הצלחה או תשומת לב. למרות זאת הקליט אותו מחדש המוזיקאי ג'ון קייל והכיר את השיר לקהל רחב יותר בגרסתו שלו. ב-1994 העניק הקאבר של קייל השראה לג'ף באקלי, שהקליט גרסה משלו של השיר והנגיש אותו לקהל חדש.
והם לא היחידים: מאז יצא חודש וכוסה "הללויה" אלפי פעמים. בוב דילן היה בין הראשונים לבצע אותו בהופעות, ואליו הצטרפו בהמשך רג'ינה ספקטור, ווילי נלסון, בונו, סוזן בויל ובון ג'ובי, ששר אותו ומערב פנטומימה בהופעתו.
"Suzanne"
עוד בטרם הפך למוזיקאי, לאונרד כהן נשא את התואר משורר. ב-1966 הוא הוציא את ספר השירה "Parasites of Heaven" ובו מספר שירים שנכנסו לאלבומו הראשון, שנה מאוחר יותר. הבולט מכולם הוא כמובן "Suzanne", שההשראה לו הייתה מערכת היחסים עם סוזן ורדל. על אף שמילות השיר נותנות את התחושה כי השניים היו יותר מידידים, ורדל הצהירה בראיונות כי מערכת היחסים בין השניים נותרה אפלטונית.
השיר מתאר את המפגשים שהיו לכהן וורדל בראשית ימי היכרותם, שכללו ביקור בדירה שלה ליד הנמל בטורונטו וסיבוב בעיר. השניים נפגשו פעמים בודדות לאחר שהשיר יצא. הפעם האחרונה הייתה ב-1990, ולפי ורדל - ייתכן שכהן אפילו לא זיהה אותה. אמנים רבים ביצעו גראות כיסוי של השיר, ביניהם גם ברוס ספרינגסטין הצעיר.
"So Long Marianne"
שיר שיצא אף הוא במסגרת אלבום הבכורה של כהן, "Songs of Leonard Cohen" מ-1967. "So Long Marianne", שרק שמו יכול לגרום למחנק בגרון עבור אנשים מסוימים, הושפע מסיפור אהבתם הבהחלט לא אפלטונית של כהן ומריאן הנורבגית. הזוג הכיר באי היווני הידרה ב-1960, לאחר שמריאן ובנה הקטן נעזבו על ידי בעלה, הסופר הנורבגי אקסל ג'נסן. ההיכרות הפכה לסיפור אהבה ענק שנפרש לאורך שנות ה-60 ועל פני הידרה, ניו יורק ומונטריאול.
להתראות, לאונרד כהן:
מתי כספי: "לאונרד כהן ואני היינו צוות בידור"
"קול פלאי נדם": העולם נפרד מלאונרד כהן
לאונרד כהן הלך לעולמו בגיל 82על "You want It Darker", אלבומו האחרון של לאונרד כהן
לאונרד כהן בהרהורים על הסוף: "אמרתי שאני מוכן למות. הגזמתי"
עם השיר הזה חגג לאונרד כהן את יום הולדתו האחרון
הלכה לפניו: לאונרד כהן נפרד מהמוזה מריאן
"החיים של לאונרד כהן": ביוגרפיה על אדם לא רגיל
הופעתו האחרונה של לאונרד כהן בישראל
מריאן היוותה השראה לרבים משיריו של המוזיקאי, ותמונתה אף מופיעה בעטיפה האחורית של אלבומו השני של כהן, "Song from a Room". מריאן מתה לפני כשלושה חודשים, ב-28 ביולי 2016. עם היוודע דבר פטירתה, כתב לה כהן בפוסט בפייסבוק: "דעי שאני כל כך קרוב מאחוריך שאם תשלחי ידך תוכלי להגיע אליי. היי שלום חברה ישנה. אהבה אינסופית, נפגש לאורך הדרך".
"Bird on a Wire"
מהשירים הגדולים מתוך אלבומו השני של כהן. "Bird on a Wire" נכתב גם הוא בהשראת מריאן באי הידרה. לפי הזמר, מריאן עזרה לו להחלץ מהדיכאון ששרה עליו ועודדה אותו לנגן.
מילות השיר הושפעו מציפור אותה ראה כהן עומדת על חוט טלפון לאחר שהאי רושת כולו בכאלו. השיר זכה לקאברים רבים, של שמות כמו ג'ו קוקר, ג'וני קאש, ווילי נלסון, קיי די לאנג, והאחים נאוויל, אשר גרסתם סוגרת את הסרט בעל אותו השם שיצא ב-1990, בכיכובם של מל גיבסון וגולדי הון.
"Who By Fire"
קלאסיקה של כהן שנכתבה ב-1973 בזמן מלחמת יום הכיפורים, במהלכה שהה כהן בישראל במשך חודשיים, והופיע בפני חיילים במוצבים - כשהוא מלווה במתי כספי. בשיר הוא הנציח את החוויות והמראות , והוא יצא שנה מאוחר יותר באלבום "New Skin for the old Ceremony". השיר "Who By Fire" - "מי במים ומי באש" - מבוסס על תפילת "ונתנה תוקף" הנאמרת בראש השנה וביום כיפור.
"Everybody Knows"
שיר שיצא בשלב מאוחר בקריירה של כהן, במסגרת האלבום "I'm Your Man" מ-1988. "Everybody Knows" הוא יצירה פסימית ומפוכחת, שעוסקת בטירוף ובשינויים שחווה אז העולם. הוא מתייחס לנושאים דתיים, מערכות יחסים, נגיף האיידס ובעיות חברתיות שונות. מדובר בשיר שחשף את כהן בפני קהל צעיר בתחילת שנות ה-90, לא מעט בזכות העובדה שפתח את הלהיט הקולנועי "רדיו חזק" בכיכובו של כריסטיאן סלייטר.
"כולם יודעים שהמלחמה נגמרה, כולם יודעים שהחבר'ה הטובים הפסידו", הוא שר בקולו העמוק. כמו אז גם היום, "העניים הופכים עניים יותר, העשירים מתעשרים. ככה זה הולך". לאורך השנים נעשו אינספור שימושים בשיר בסרטים וסדרות טלוויזיה, ומוזיקאים רבים שרו אותו בעצמם או עשו בו שימוש. להקת גאנז אנד רוזס, לדוגמה, נהגה להשמיע אותו לקהל שלה בטרם עלתה לבמה בתחילת שנות ה-90, במהלך סיבוב ההופעות של האלבום "Use Your Illusion".
"Sisters of Mercy"
משירי הפולק שהרכיבו את אלבומו הראשון של כהן מ-1967. המוזיקאי הגדיר את השיר כמחווה לשתי בנות עמן חלק חדר באדמונטון אשר בקנדה, במהלך סופת שלגים.
"עבדתי על הלחן של השיר במשך תקופה. לא ידעתי על מה השיר הולך להיות. אני זוכר שאמא שלי אהבה אותו", סיפר כהן בראיון ב-1993. "ואז ביקרתי באדמונטון במהלך סופת שלגים ומצאתי את עצמי בפרוזדור חדר מלון עם זוג טרמפיסטיות צעירות שלא היה להן מקום להיות בו. הזמנתי אותן לחדר, שהייתה בו מיטה זוגית גדולה והם נרדמו בה מיידית. הן היו תשושות מהסערה והקור. ישבתי בכסא קטן ובזמן שהן ישנו כתבתי את מילות השיר. זה מעולם לא קרה לי לפני כן, זהו השיר היחיד שכתבתי במהלך ישיבה אחת וזה מעולם לא קרה לי מאז, וכשהן התעוררו שרתי להן את השיר". עשר שנים מאוחר יותר יהווה שם השיר השראה לשמה של להקת הרוק הבריטית המפורסמת, סיסטרז אוף מרסי.
"I'm Your Man"
שיר הנושא של אלבום בעל אותו השם שיצא ב-1988. זהו האלבום שהחזיר את הקריירה של כהן למסלולה, לאחר שנים של דשדוש, והביא אותו לדור חדש של מאזינים - לא מעט בזכות ההפקה הסינת'פופית שלו שהלמה את סגנון שנות ה-80. במובנים רבים היה זה אלבום הקאמבק של כהן, ושיריו הפכו שירי שווים בחשיבותם לאלו שהוציא הזמר בשנות ה-60 וה-70.
השיר עצמו, בניגוד ל"Sisters of Mercy", לא יצא מכהן באופן טבעי. "על השיר הזה עמלתי בזיעה", סיפר פעם בראיון. "באמת הזעתי עליו, אני יכול להראות את המחברת בו הוא נכתב. הוא נכתב במקור כשיר בשם 'I Cried Enough for You'".
"Dance Me to the End of Love"
קלאסיקת ענק פופולרית מתוך האלבום "Various Positions" מ-1984. בניגוד למה שרבים חושבים, לא מדובר בשיר אהבה, אלא ביצירה שהושפעה מהשואה. "הוא הגיע אלי כששמעתי שבחלק ממחנות ההשמדה ניגנה רביעיית מיתרים, בעת שהזוועות התרחשו", סיפר כהן. "אלה היו אנשים שהכריחו אותם לנגן יצירות קלאסיות בזמן שחבריהם האסירים נהרגו ונשרפו.
"השורה 'רקדי אותי ליופייך לרקע כינור בוער' מסמנת את היופי כהגשמה של החיים, ואת סופו של המרכיב התשוקתי בהגשמה הזו, אך הוא מדבר באותה שפה בה משתמשים כדי לתאר כניעה לאהבה ולאדם אהוב". כהן הסביר בראיון כי אין לו בעיה עם ההנחה הרווחת לפיה מדובר בשיר אהבה סטנדרטי. "זה לא חשוב שכולם ידעו את מקור השיר, מכיוון שאם השפה הזו מגיעה ממקור תשוקתי - היא תוכל להתאים ולתאר כל פעילות של תשוקה".
"First we take Manhattan"
שיר נוסף מתוך "I'm Your Man", שהוקלט ויצא קודם לכן באלבום של ג'ניפר וורנס מ-1987, שהורכב כולו משירים שכתבה יחד עם כהן. "המשמעות של השיר הזה היא בדיוק מה שמשתמע ממנו. זהו שיר טרור", הסביר כהן בראיון. "אני חושב שזו תגובה לטרוריזם. יש משהו בטרוריזם שתמיד הערצתי. העובדה שאין בו כל אליבי או התפשרות. העמדה הזו תמיד מאוד מושכת. אני לא אוהב כשזה קורה. אני לא באמת נהנה מפעילות טרור, אלא מטרור מחשבתי".
כמו קלאסיקות אחרות של כהן, כמובן שגם "מנהטן" זכה ללא מעט גרסאות כיסוי. ג'ו קוקר (שוב) הוא דוגמא בולטת, וכמובן הגרסה של להקת R.E.M, שהופיעה באלבום המחווה לכהן "I'm Your Fan".
"Ain't no cure for Love"
"אני כואב מרוב ערגה לך, אני לא יכול להכחיש. אני צריך לראות אותך עירומה בגופך ובמחשבתך", שר כהן בשיר מסוף שנות השמונים, שיצא גם הוא רק שנה קודם לכן באלבום של ג'ניפר וורנס. הגרסה של וורנר שונה מעט מזו של כהן, שהכילה קולות רקע של זמרות ליווי - דבר שיהפוך בהמשך לסימן היכר ולמוטיב חוזר ביצירתו של הזמר.
"אני לא זקוק למחילה על כך שאני אוהב אותך כל כך, זה כתוב בפסלים, זה כתוב בדם", הוא שר, במה שנחשב לאחד משירי האהבה הגדולים שלו ובכלל. "אפילו שמעתי את המלאכים מצהירים על כך מלמעלה. אין תרופה, אין תרופה, אין תרופה לאהבה".