מוזיקאי, משורר וסופר: הספרים שכתב לאונרד כהן
הוא ייזכר לעד כאחד המוזיקאים הגדולים של כל הזמנים, אבל כהן היה מחלוצי ז'אנר הזמרים שכתבו בעצמם את מילות שיריהם בגלל אהבתו הרבה לשפה. מהרגע הראשון הוא היה איש של מילים ושל טקסטים. מספר שיריו הראשון ועד מקבץ התפילות שכתב, נושאים כמו רומנטיקה, אהבה וקדושה, היו לעד חלק בלתי נפרד מיצירתו
כאחד מחלוצי האמנים שהיו מאז שנות השישים סינגרים-סונגרייטרים (זמרים הכותבים בעצמם את מילות שיריהם), היה ללאונרד כהן מקום מיוחד בלב לשפה ולמילה הכתובה. ראשית ולפני הכל, כהן היה איש של טקסטים – החל מהשירה המוקדמת שפירסם, בפזמונים הסטנדרטיים יותר, אלה שסיפרו סיפור ולקחו את המאזין אל התרחשות מלווה במוזיקה, ועד לתפילה ולכתובים מן המקורות היהודיים שכהן שילב בשיריו – הצליח היוצר בעל הקול העמוק להעביר ביצירתו את כוחה של המילה הכתובה.
כהן היה יוצר ספרותי פורה, ובניגוד לרבים מן היוצרים העצמאיים של שנות השישים דוגמת בוב דילן, פירסם ספרי שירה ורומנים גם לפני פריצתו כמוזיקאי ומאוחר יותר גם בשלב מוקדם של הקריירה המוזיקלית.
בראיון כמשורר צעיר, 1966
ספר שיריו הראשון, "Let Us Compare Mythologies", ראה אור כבר ב-1956, לאחר סיום לימודיו באוניברסיטת מק'גיל שבמונטריאול, והורכב משירים שכהן כתב עוד בהיותו סטודנט. למרות שהיה זה קובץ הביכורים של כהן, רבות מהתמות בהן עסק – נושאים כמו אהבה, קדושה ומחשבות על השירה עצמה - ישובו ויחזרו במהלך הקריירה שלו, אך הזרעים ניטעו כבר אז, בספר ההוא, שזכה ב-2007 להוצאה מחודשת.
לאורך שנות השישים פירסם כהן שורה של ספרי שירה מצליחים שסימנו אותו מיד ככותב מוכשר ויוצא דופן. אך במקביל למחזורי השירה שפירסם, כהן ניסה את כוחו גם בכתיבת פרוזה, מה שהיה נדיר יחסית כאשר מסתכלים על יוצרי שנות השישים שהגיעו לכך רק בשלב מאוחר יותר בקריירה, אם בכלל.
להתראות, לאונרד כהן:
מתי כספי: "לאונרד כהן ואני היינו צוות בידור"
"קול פלאי נדם": העולם נפרד מלאונרד כהן
על "You want It Darker", אלבומו האחרון של לאונרד כהן
לאונרד כהן בהרהורים על הסוף: "אמרתי שאני מוכן למות. הגזמתי"
הספר העלילתי הראשון שכתב כהן, "המשחק האהוב" (בעברית בהוצאות "אסטרולוג" ו"חרגול"), ראה אור כבר ב-1963 וסיפר את קורותיו של לורנס בריוורמן, שיש בו הרבה מכהן עצמו. בריוורמן, מוזיקאי-משורר, יהודי-קנדי צעיר מנסה לפענח את העולם מלא התשוקה שסביבו ואת הנשים הסובבות בו. שוב, כהן עוסק ברזי האהבה והרומנטיקה גם ברומן הראשון שלו.
שלוש שנים מאוחר יותר פרסם כהן את "מפסידנים יפים" (בעברית בהוצאת "אסטרולוג"), משולש אהבה שהורכב משלושה חלקים ומוקם אי שם במאה ה-17. הספר, שנכתב בפרוזה קשה וצפופה, לא זכה לאהדת המבקרים ונזנח עד להצלחה של כהן כמוזיקאי, שנים לאחר מכן. לאחר פרסומו של "מפסידנים יפים" זנח כהן את הכתיבה הספרותית והתמקד בשירה, בהלחנה ובביצוע שהביאו לו תהילה.
האזינו לכהן קורא בקולו מתוך "מפסידנים יפים"
ככותב יהודי, רבים מהשירים של כהן שאבו השראה מהמקורות היהודיים, בין השאר מטקסטים תלמודיים, מדרשיים וקבליים, אבל כנראה בגלל שגדל בקנדה, ניתן למצוא בשיריו גם אלמנטים של תפילה נוצרית ואף אלמנטים בודהיסטים – תורה אותה תירגל כהן במנזרים ובפרקטיקות השונות.
אולי הדוגמא הכי מובהקת של השפעתה של התפילה על יצירתו ניתן למצוא ב"ספר רחמים" (בעברית בהוצאת "כרמל", בתרגום דורון ב' כהן), שפורסם לראשונה ב-1984 ובו חמישים פרקי תפילה שניתן לקרוא בהם כמעין פרקי תהילים עכשוויים.
למרות הצלחתו המוקדמת, הספר הראשון שהופיע בישראל, "כציפור על התיל" והיה אוסף של שירה מוקדמת יצא רק ב-1973, שנה סמלית מאוד בקשר שבין ישראל ליוצר היהודי. כהן התפרסם אז כמי שהיה מוכן להגיע לישראל בזמן מלחמה קשה ואף להופיע בפני חיילים לוחמים בסיני. האוסף, שנערך בידי המשורר והפזמונאי יוסי גמזו, היה למעשה ההיכרות הראשונה של הקהל הישראלי הרחב עם השירה של כהן.
היה זה רק ב-1999 שכהן ישוב ויככב על מדף הספרים עם "מפסידנים יפים" ובשנים שלאחר מכן תורגמו שורה של ספרים – "המשחק הכי אהוב", "ספר החמלה", "ספר הכמיהה" ו"השירים". לאורך הקריירה הענפה שלו פירסם כהן לא פחות מ-15 ספרי שירה ופרוזה, שרבים מהם תורגמו לעברית.
