"הוא הלך בשדות": הקסם של אגם רודברג

"הוא הלך בשדות", מאת משה שמיר. נוסח חדש: שחר פנקס. בימוי: כפיר אזולאי. תיאטרון בית ליסין.

לא קל להתמודד עם מחזה שהפך למיתוס כמו "הוא הלך בשדות". מאז ההפקה המקורית בקאמרי ב־1948, ההצגות שנעשו על פי המחזה של משה שמיר נראו יותר מדי נאיביות ופחות רלוונטיות. בינתיים רבו המחקרים סביב המחזה והרומן שעליו התבסס, והבליטו את ההבדלים בין דמותו של אורי, הגיבור שהפך לסמל הצבר האולטימטיבי, כפי שהוצג בשני הטקסטים הללו.

"הוא הלך בשדות". בימוי קצבי(צילום: כפיר בולוטין)

הבמאי, כפיר אזולאי, בנה הפקה דינמית ומרוכזת הנהנית מעיצוב הבמה היצירתי של לילי בן נחשון. בתפקידי המשנה ניתן לציין את אופיר וייל וגיל וסרמן כחברי הקיבוץ היותר קומיים, וקובי לבנה ונעמה שפירא כהוריו של אורי. אך בעיקר ההצגה מתבססת על הקסם של גל אמיתי ואגם רודברג בתפקידים הראשיים. שניהם מצליחים לבנות דמויות מורכבות, מרגשות ורבות ניואנסים.

השילוב של עבודת הבימוי הקצבית, העיבוד הטקסטואלי המתוחכם והמשחק המורכב מייצר הצגה חזקה ועוצמתית. זו גרסה הרבה יותר בוגרת לסיפור הטרגי של שמיר, גרסה אמביוולנטית שיכולה להתאים לעולם המפוכח שלנו היום. 

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות".