התגלו מכתבים נדירים של שטפן צוויג: מנבא את השואה ומסתייג מהציונות

עשרות מכתבים לא ידועים שכתב שטפן צוויג, מהסופרים החשובים ביותר של המאה ה-20, לנער חובב שירה וספרות, נמסרו לאחרונה לארכיון הספרייה הלאומית בירושלים, ושופכים אור על עולמו הפנימי של הסופר. המכתבים מגוללים את יחסו לציונות, ליהדות האירופית ולעליית הפאשיזם באירופה שבין מלחמות העולם, וצוויג אף מנבא בהם את עליית הנאצים והמכה שעתידה לספוג היהדות.

מי שמסרה את המכתבים לספרייה הלאומית היא חנה יעקבסון בת ה-92, בתו החורגת של הנס רוזנקרנץ, אותו נער בן 16 מהעיר קניגסבורג שאליו כתב צוויג. יעקבסון מצאה את המכתבים, שהחלו ב-1921, בעליית הגג שבביתה, והם יהיו זמינים לציבור הרחב ולחוקרים בעתיד הקרוב.

הקשר בין צוויג לרוזנקרנץ החל בעקבות מכתבים נלהבים שכתב הנער לסופר, שהשיב לו באופן מפתיע. רוזנקרנץ היה חובב נלהב של ספרות ושירה, ואף רצה לייסד הוצאת ספרים קטנה, חלום שקרם עור וגידים בעקבות עידודו הפעיל של צוויג, ששלח אליו כתבי יד, ביניהם התרגום הגרמני של היצירה "ז'אן ד'ארק".

שטפן צוויג. אור חדש על אישיותו(באדיבות הספריה הלאומית)

התכתובות בין השניים חושפות את השקפת עולמו של צוויג, ויכולות ללמד על יחסו להתרחשויות שבין מלחמות העולם. במיוחד נחשפת בהם רגישותו החברתית של צוויג ויכולת הניבוי שלו. "אין דבר שאני שונא יותר מאשר הסגידה העצמית של העמים וסירובם להכיר במגוון של צורות עם ושל סוגי אדם", הוא כותב. "כמובן שהיהדות משגשגת כעת מבחינה תרבותית ופורחת כפי שלא פרחה זה מאות בשנים. ייתכן שזו ההתלקחות שלפני הדעיכה. ייתכן שאין זה אלא הבזק קצר בפרץ השנאה העולמית...". וגם, הוא כותב, "עלינו להיות אמיצים כדי להישאר בתוך גורלנו. אם היהדות היא טרגדיה - הבה נחייה אותה".

הנס רוזנקרנץ בצעירותו(באדיבות הספריה הלאומית )

בכתב אחר הוא מתאר את רתיעתו מהרעיון של עלייה לארץ ישראל, בעקבות מות בנו של חברו הטוב ממלריה לאחר עלייתו. צוויג הדגיש גם את הנטייה שלו לראייה הומניסטית מאשר לנטייה ללאומיות, באומרו כי "האמנות והעולם כמכלול היו חשובים לי מכדי להתמסר ללאום ותו לא... לך לשם (לארץ ישראל) רק אם אתה מאמין".

למרות תמיכתו הנלהבת של צוויג, עסקי המו"לות של רוזנקרנץ לא צלחו והוא עלה עם אשתו לילי היימן ובתה לארץ ב-1933. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בבריגדה היהודית של הצבא הבריטי ולחם באיטליה, אך גם חלה במחלת ריאות שליוותה אותו עד 1956 - השנה בה שם קץ לחייו, בדומה לגורלו של צוויג עצמו 14 שנים קודם לכן. חנה יעקובסון, בתו החורגת של רוזנקרנץ ששמרה את התכתבות אביה וצוויג, סיפרה לאנשי הספרייה הלאומית כי אביה התכתב עם סופרים גדולים נוספים, אך לא ידוע מה עלה בגורלם של המסמכים הללו.

אחד מהמכתבים ששלח צוויג לרוזנקרנץ(באדיבות הספריה הלאומית )

שטפן צוויג התבסס כאחת הדמויות המשפיעות והחשובות בעולם הספרות והרוח של המאה ה-20. כקול פציפיסטי והומניסטי, צוויג השאיר אחריו שלל כתבים ודברי ספרות שנחשבים עד היום לפסגת היצירה האירופית בתקופה של מחצית המאה. הנאצים אסרו את פרסום ספריו ב-1936 ומעט לאחר מכן עזב צוויג לבריטניה ומשם נדד למדינות נוספות, עד התאבדותו בפברואר 1942 בעיר נופש בברזיל. בשנים האחרונות זוכה צוויג לפריחה מחודשת בענף הספרים המקומי, כאשר רבים מספריו, ביניהם "קלאריסה", "עיני האח הנצחי", "מנדל של הספרים" ו"הנערה מהדואר" תורגמו לראשונה לעברית. 

הספריה הלאומית תקדיש ערב מיוחד לסופר ולגילויים החדשים בהשתתפות אנשי ספרות, חוקרים מהארץ ומחו"ל וחנה יעקובסון כאורחת כבוד. האירוע יתקיים ביום רביעי, 23.11 בשעה 20:30, בספרייה הלאומית. המכתבים עצמם יועלו בקרוב לאתר הספרייה הלאומית.