משבר הסאב פריים העלה את טראמפ
משבר האמון בתאגידים הגדולים, בבנקים, ובמה שמכונה "השיטה", לצד התפתחות הרשתות החברתיות הובילו ל"קריסת היררכיות". הבוחר מתחיל לשאול "מה יוצא לי מזה" בכל מהלך
זרעי הניצחון של טראמפ נזרעו לפני 8 שנים, במשבר של 2008. את הכלכלה היו מי שניסו ואף הצליחו להחזיר אל המסלול - שרי אוצר, נגידים של בנקים מרכזיים, כלכלנים בכירים ועוד. אך ב-2008 נולד משבר אמון חריף של מי שמכונה "הצרכן" או "האזרח הפשוט" - משבר אמון בתאגידים הגדולים, בבנקים ובמה שמכונה "השיטה".
חוסר האמון הזה, לצד התפתחות טכנולוגית מהירה - כמו הסמאטרפונים והרשתות החברתיות, הוביל לתהליך שמכונה "קריסת ההיררכיות" - פתאום אנשים יכולים להגיע בלחיצת כפתור אל המנכ"ל של הרשת שרימתה אותו, הם יכולים להגיב לעיתונאי שלדעתם טועה ומטעה, הילדים פוגשים את המורים שלהם בפייסבוק וההורים פוגשים שם את הבוס שלהם בעבודה - המחיצות נשברו והכל הופך ונהיה שטוח יותר - אפשר להביט בגובה העיניים ולהגיד למי שאתה רוצה שאתה פשוט לא מאמין לו - גם לנשיא ארה"ב.
טראמפ רכב על גל שנולד לפני 8 שנים
טראמפ המועמד (לטוב או לרע) הוא מעין האנשה של תהליך שהחל להתחולל מאז 2008 - הוא מדבר בגובה העיניים, הוא אפילו לא מקשיב ליועצים שלו שרוצים שבנושאים מורכבים יספר סיפור מורכב שלא יפגע בתדמית שלו, הוא חסר אמון במערכת (האם התלונות שהוא הגיש על זיוף תוצאות הבחירות כבר עם פתיחת הקלפיות היו מהלך גאוני או פרנויה, לא נדע לעולם), הוא מבטיח לנקות את הרמאים (אלה שדבקים בשיטה שקרסה ב-2008) מוושינגטון והוא מבטיח להחזיר את המדינה לעם. אי אפשר לדעת כמה הבטחות הוא יקיים, אבל האיש ידע לבחור את ההבטחות הנכונות - הוא רכב על גל שנולד לפני 8 שנים, הלך והתעצם והוביל אותו עד לבית הלבן.
קריסת ההיררכיות היא תהליך צרכני מרכזי אבל לצידה התפתחו מגמות נוספות שאת כולן רתם טראמפ לאחת ההפתעות הגדולות בפוליטיקה המערבית:
התוכן הוא המלך.
כל מנהל שיווק מתחיל מדקלם את הסיסמה הזאת אבל מאחוריה עומדת תורה שלמה שבבסיסה וגם קצת לצידה עומדים כללים מאוד ברורים: כאשר רוצים לייצר קשב אצל הצרכן (או הבוחר) הוא צריך להבין מיד "מה יוצא לי מזה" , "מה הערך שאני משיג", צריך לדבר איתו בגובה העיניים ולספר סיפור פשוט שיהיה לו קל להבין וגם קל להעביר הלאה. במערכת הבחירות נאמרו ונרשמו אין ספור מילים והוצגו אין ספור עובדות - בסופו של דבר ההחלטה מתקבלת על סמך הפרטים הבודדים שרצים בראש כשנכנסים אל הקלפי - כאן לטראמפ היה יתרון עצום, המסרים שלו היו ברורים, חדים, הציפו ערך אמיתי ואפילו מיידי.
ייתכן שהמזל הגדול של טראמפ הוא שנקודת המגע הבאה שלו עם הצרכן תהיה בעוד 4 שנים. הוא הבטיח לא מעט והבטיח את זה בצורה ברורה, פשוטה ובגובה העיניים. הוא התנסח כך שאין שום ספק לגבי הכוונות והמטרות שלו. מרגע זה היתרון הופך לחיסרון. רוב האמריקנים זרמו עם הקמפיין והם יהיו מאוד לא סלחניים אם מה שיקרה בפועל לא יהיה תואם להבטחות בקמפיין.
אופיר פרבר הוא מנהל שיווק בקסם מדדים
לפנייה לכתב/ת 
