הטעויות שמונעות מהילדים שלכם להיות עצמאיים
אנחנו רוצים ילדים עצמאיים אבל לא מפנים להם מספיק מקום ועושים יותר מדי במקומם. אפשר גם אחרת וזה לא כל כך מסובך. כך תגרמו להם להאמין בעצמם - שלב אחר שלב
כולנו רוצים לגדל ילדים בעלי דימוי עצמי גבוה שמאמינים בעצמם, שמפגינים עצמאות ולא חוששים להתנסות ולנסות. זה מתכון טוב לחיים מלאים, מאושרים וטובים. הקושי הכי גדול שלנו בדרך אל היעד הוא לשחרר. אנחנו לא מפנים להם מספיק מקום ועושים יותר מדי במקומם. הסיבות לכך שונות: אנחנו דואגים יתר על המידה, לא סומכים עליהם, פריקים של שליטה, אין לנו זמן ללמד אותם או סתם כי אנחנו עושים יותר מהר ויותר טוב. אבל תוך כדי אנחנו גם מעבירים את המסר שהם לא יכולים לבד ופוגעים בתחושת המסוגלות שלהם
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
השלב הראשון הוא לשחרר: להחליט מה יכול לעבור לתחום אחריותם ולאפשר להם לעשות לבד את מה שהם יכולים, בהתאם לגילם. לפנות להם מקום לתפקד ולחשוב לבד, ולא לעשות במקומם.
השלב השני - לתקשר: הם צריכים לדעת שקיבלתם החלטה שנוגעת אליהם ואתם חייבים לתאם איתם ציפיות. אם החלטתם על שינוי, חשוב שהם יהיו שותפים לו, כדי שידעו וייקחו אחריות על העניין. כל גיל ותחומי האחריות שלו. זו יכולה להיות עזרה בבית, כמו השגחה על האחים הקטנים אבל אלו גם יכולים להיות דברים שקשורים אליהם, כמו הכנת שיעורי בית, מקלחות והתארגנות בוקר. המסר הוא שמעתה הציפייה היא שהם יעשו את הדבר בלעדיכם כי אתם צריכים את עזרתם ואתם סומכים עליהם לחלוטין
השלב השלישי - ללמד אותם: לא מספיק להעביר אליהם את האחריות, צריך ללמד אותם בסבלנות לעשות. בהתחלה לעשות ביחד, ואחר כך לאפשר להם לבד. להישאר מעורבים ולא להתערב.
ומה לעשות כדי לשמור על המוטיבציה שלהם לאורך זמן, ולהפוך את השינוי להרגל? לעודד! חייבים לעודד על המאמץ, הכוונה, ההשתדלות והשיפור ללא קשר לתוצאה, כדי שימשיכו להתנסות ולעשות כי הם זקוקים להערכה שלכם ולמילה הטובה. הם רואים את עצמם דרך העיניים שלנו, ואם אנחנו רוצים שהם יאמינו בעצמם, אנחנו חייבים להאמין בהם קודם.
שירי בכר היא מנחת הורים ומרצה
לפנייה לכתב/ת 
