אובמה, טראמפ והעתיד
יותר מההתפעלות על הנשיא החדש בארה"ב, אנחנו צריכים להיות מאושרים מכישלונו של אובמה
בארצות הברית של אמריקה הכול בא בגדול. בסופר-טאנקר ענק. התרחשויות שנראות כאן גדולות ומפחידות שם הן רק נוצה קלה. כשאצלנו זה יום הכיפורים של הסוקרים אצלם זה הארמגדון של התקשורת.
עוד בערוץ הדעות:
רוסיה וישראל - רבע מאה ועוד אחת
רעידת האדמה שחוללה בחירתו של טראמפ תיזכר כיום שבו העולם הפנים את העוצמה הבלתי ניתנת לחיזוי של דעת הקהל וחוכמת ההמונים. עשרות פרשנים יועצים ופוליטיקאים לא הצליחו לרדת לעומק ההבנה של טראמפ בהלכי הרוח של האומה האמריקנית. ממש כמו נתניהו ב 2015, הפך טראמפ את הקערה על פיה כל הדרך לחדר הסגלגל.
אבל יותר מההתפעלות על הנשיא החדש בארה"ב, אנחנו צריכים להיות מאושרים מכישלונו של אובמה.
אובמה שקיבל את מנדט ההמונים להיות מנהיג העולם החופשי, פיזר את כל האשראי שלו בפעילות סרק מזיקה. הפארסה החלה בפרס הנובל שקיבל בתחילת כהונתו לפני שבכלל הצליח לעשות משהו. מאז הוא כל הזמן הצליח לא להצליח. בסוריה, במצרים, באיראן וגם כאן אצלנו, בניסיונות שלו לכופף את מדינת ישראל מול הטרור הרצחני והמדיני של הרשות הפלסטינית.
התמונה הזחוחה והמבזה עם הרגלים על השולחן, כשיועציו דואגים לספר שכך התנהג אובמה בזמן השיחה עם ראש ממשלת ישראל הייתה רק הפתיחה. הוא לחץ וקיבל הקפאת בניה טוטאלית בכל יהודה ושומרון, שאותה ניסה להמשיך כל השנים. דובריו דאגו להוציא הודעות תוקפניות על כל בית שנבנה בירושלים תוך שהם מתעלמים מהטרור הערבי ומההסתה של הרשות הפלסטינית. הוא וג'ון קרי לחצו וקיבלו שחרור עשרות מחבלים רוצחים עם דם על הידיים, בעוד יונתן פולארד נשאר בכלא. נאומו במצרים על דמוקרטיה של העם שלהב את ההמונים להפיכה כנגד הנשיא מובארק. הבטחתו לפעול כנגד שימוש בנשק כימי בסוריה התפוגגה גם לאחר שהיה ברור מעל לכל ספק שאסד טובח בעם שלו עם נשק כימי.
במבט רחב נראה שאובמה קיבל מזרח תיכון יחסית רגוע והחזיר מזרח תיכון סוער עם מהפכות, נשק כימי, מאות אלפי הרוגים ומיליוני פליטים, תוך שהוא מעודד את המהפכות 'הדמוקרטיות' ומתעלם מהאסלאם הרצחני. הוא נכשל וטוב שמורשתו תיעלם מהבית הלבן.
הארמגדון הזה כאן במזרח התיכון ושם בפוליטיקה האמריקנית הוא קרש ההצלה שלנו כאן. יש זמנים שצריך להביט על ההתרחשויות לא רק כצופים, לזהות את ההזדמנות ולפעול כדי לא לפספס אותה. עכשיו זה הזמן. מדובר אולי בהזדמנות בלתי חוזרת שבה מדינת ישראל יכולה לעשות את מה שטוב לנו ולעתידנו. נדרש שינוי מסלול מהיר מאובססיית הנסיגות ושתי המדינות. תפיסת עולם זו צריכה להיעלם מהמפה המדינית כמו גם הקיפאון בבניה בירושלים ויהודה ושומרון.
נגמרו התירוצים על הלחץ האמריקני האוהד את הצד השני. עכשיו זה הכל תלוי בנו במה שנאמין ובמה שנעשה. זה הזמן לשים על השולחן ולבחון לעומק את כל ההצעות האחרות הנוגעות לעתיד האזור, לעבור למהלך התיישבותי רחב ולהתחיל לפעול להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. כי זה שלנו זה חיוני וזה אפשרי.
יש רק מורשת אחת מאובמה שאפשר לקחת איתנו למהלך זה: YES , WE CAN
הכותב הוא סמנכ"ל מועצת יש"ע
לפנייה לכתב/ת 
יגאל דילמוני
צילום: באדיבות מועצת יש"ע
מומלצים
