הנרגנים המקצועיים, נמאסתם / טור
אני לא משתגע על השאגות ההיסטריות של שדרים, אבל אלה שתקועים על מוד "אני ביקורתי" הרבה יותר פתטיים בעיניי. צביקה נעים במסר חד לזועפים שבינינו, גם אחרי ה-0:3 של הנבחרת על אלבניה
לא, אני באמת לא משתגע על השאגות ההיסטריות של שדרים דוגמת עמיחי שפיגלר (בלי ציניות, אני מעריך שהשהות באצטדיון עצמו עם כל אווירת האבטחה הכבדה מעצימה את הפטריוטיות המתפרצת) ואני גם לא מתרשם מהלהט המפרגן של אייל לחמן (ועוד פחות מכך שהאיש ויתר על הכנת קבוצתו הפועל עפולה למשחק הליגה מחר כדי לחלטר בטלוויזיה). ועדיין, אלה שתקועים על מוד "אני-ביקורתי-אני-נרגן-ואני-כבר-אמצא-את-מי-לחתוך" הרבה יותר פתטים בעיניי. כמו צעצוע מקולקל שחוזר בלי הפסקה על אותו משפט, עם אותו צליל מתכתי.
נבחרת ישראל לא תעלה למונדיאל וקצב ההתקדמות שלה ביחס לעולם הוא מדכדך - את זה כולנו יודעים. אבל במוצ"ש הנבחרת הזו עשתה ניצחון חוץ (0:3) על יריבה עדיפה, תוך שהיא סוגרת חזק את מרכז השדה ומגיעה ללא מעט מצבים. נכון, היא נהנתה מיתרון מספרי בזכות הרחקה של שני שחקני אלבניה, אבל זה חלק מהמשחק וגם מתנות צריך לדעת לקחת. לא פעם ישראל מעדה גם בתחום הזה. הפעם היא עמדה במשימה, לקחה את כל הקופה ולטעמי הרוויחה ביושר את הזכות לקבל מעט פרגון. מה הבעיה אם בימים הקרובים היא תקבל אותו? זה הרי לא אמור לסנדל אף אחד ולמנוע ביקורת עתידית. בפאשלה הבאה לא תהיה שום בעיה לשלוף את הסכינים, הן יחכו שם בשקט לתורן.
לפעמים נדמה לי שאנשים - ובעיקר עיתונאים - חוששים לפרגן ובטח שלא להתלהב, כי זה לא ממש אופנתי. הרבה יותר נחשב להיות ביקורתי וזועף, גם אחרי ניצחונות. זה משדר יותר רצינות
, התעמקות ושיקול דעת. כאילו אני לא מאלה שנסחפים אחרי כל גול מול עשרה שחקנים. להתלהב זה ילדותי, לא מקצועי.אז בואו נבהיר: להיתקע על ביקורת אוטומטית, כמעט כתובה מראש, זה לא מקצועי. לפעמים זו סתם גסות רוח. אין שום שיקול דעת בכיוון אצבע מאשימה תמיד על חצי הכוס הריקה. זה קיבעון קנטרני שלא בהכרח מעודד שיפור והתקדמות.
ועוד משפט לזועפים המקצועיים שבינינו בעניין הילדותיות: כדורגל זה משחק ילדותי. הכי ילדותי שיש. אז גם אם מישהו מתלהב קצת יותר מדי, לא חייבים להתמקד בעיקר בזה. אתם מוזמנים לשבת לבד בחושך ולנסות לתקן את הצעצוע שלכם.
לפנייה לכתב/ת 
