חוק האריזות: "שינוי בעתיד המיחזור בישראל"
בסוף חודש נובמבר תגיע לסופה תקופת ההכרה של המשרד להגנת הסביבה בתאגיד תמיר, שמטרתו קיום חובות יצרנים ויבואנים לפי חוק האריזות. השר להגנת הסביבה יכריע אם לשמר את המונופול או לפתוח את הענף לתחרות - ההחלטה שתתקבל, מזהירים גורמים בתחום, עלולה לגרום לשינוי בעתיד המיחזור בישראל
בסוף חודש נובמבר תגיע לסופה תקופת ההכרה של המשרד להגנת הסביבה בתאגיד תמיר, שמטרתו קיום חובות יצרנים ויבואנים לפי חוק האריזות. התאגיד הגיש בקשה למשרד להמשך הכרה לתקופה נוספת בת 5 שנים, והמשרד צפוי לעדכן בדבר עמדתו לקראת סוף חודש נובמבר. במקביל, שתי בקשות נוספות - של אמיר גלובל גרין ושל המסלול הירוק מיחזור בע"מ - מונחות לפתחם.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה הירוקה
כיום מטיל החוק על היצרנים והיבואנים של המוצרים השונים למחזר פסולת אריזות, בהעברתה לתאגיד תמיר - אשר אחראי על הביצוע, וזוכה במונופול על כלל הפסולת התעשייתית כיום. עם ההחלטה שתתקבל החודש יצטרך השר להגנת הסביבה זאב אלקין להחליט האם לפתוח את השוק לתחרות, או שמא יעניק רק לתאגיד תמיר תקופת הכרה נוספת. ההחלטה שתתקבל, מזהירים גורמים בתחום, עלולה לגרום לשינוי בעתיד המיחזור בישראל.
"פתיחת שוק המיחזור לתחרות היא אינטרס ציבורי עליון", אומר צביקה דוד, מבעלי "אמיר" תאגיד הממתין להחלטת המשרד בעניינו. "הדבר יביא לחיסכון גדול בהוצאות, הפחתת מחירים ושיפור איכות הסביבה בישראל. אני יודע שעמדתו הבסיסית של השר היא בעד עידוד התחרות, שיפור השירות והפחתת המחירים - שאותם בסופו של יום משלם הציבור. אני מצפה בכיליון עיניים שהשר אלקין יממש את עמדתו זו, יפתח את השוק לתחרות, יכניס לתחום עוד כוחות מקצועיים ויכריז עלינו כתאגיד מוכר".
"הבעיה היא שינוי ההרגלים"
כאמור, כיום תאגיד תמיר מהווה מנופול וכל היצרנים והיבואנים מחוייבים להתקשר איתו. התוצאה עלולה להיות גם עליית מחירים ללא תחרות. מהדו"חות הכספיים של תמיר לשנת 2015 עולה כי דמי הטיפול שגובים מהיצרנים והיבואנים עלו ב- 50%. זאת לאחר שב- 2014 ירדו ב- 40%. על כל שינוי במחיר על התאגיד לעדכן את המשרד להגנת הסביבה. כ-1,000 יצרנים התקשרו עם תמיר, וברחבי הארץ פרוסים כ-100 אלף פחים כתומים. הרשויות המקומיות הן אלה שאחריות ליישם הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי של פסולת האריזות.
"ברוב המדינות בעולם יש כמה תאגידי אריזות, לפעמים תאגידים לתחומים מסויימים דוגמת פלסטיק, נייר וכו'", אמר גורם בכיר בתחום. "אנחנו לא מכירים תאגידים שמתחרים אחד בשני - במדינות גדולות מחלקים את התחום לאזורים. גם בארץ בהחלט יכול לקום גוף נוסף לאריזות, אבל במודל של תאגיד שהוא מלכ"ר".
ירון ברדוגו, מנכ"ל אסופתא, הסביר כי "בישראל מחדל המיחזור יימשך, אם החוק הקיים לא ישתנה. זה סוג של ישראבלוף. חוק האריזות קיים 5 שנים והגענו ל-3% מיחזור מהאריזות הביתיות. כל השאר זו התעשייה". לדברי ברדוגו המדינה צריכה להכיר בגוף נוסף כדי שתהיה תחרות. "שיעורי המיחזור יעלו ומחירי הטיפול והמיחזור יירדו. בגרמניה היה תאגיד אחד. עלות הטיפול הייתה 2 מיליארד יורו. ברגע שהשוק נפתח לתחרות הוקמו 9 תאגידים - ועלות הטיפול ירדה למיליארד יורו. חשוב ליישם את שני החוקים. ואם לא תיפתח תחרות בשוק ימשיך להיות חסך".
ברדוגו מציין את גרמניה כדוגמה בכוונה. בשנים האחרונות בוצע שם מעבר ממבנה שוק ריכוזי לשוק בעל מאפיינים תחרותיים, וזו היא המדינה הוותיקה ביותר בה פועל מערך ייעודי לאיסוף ומיחזור פסולת אריזות. משנת 91' נוהלה המערכת על ידי גוף ריכוזי יחיד, אשר נגדו נטען כי הוא מנצל לרעה את כוחו בשוק ומונע תחרות בשווקי האיסוף והמיחזור. בשנת 2003 נוספו בהדרגה גופים נוספים המתחרים זה בזה. יחד עם זאת, ארגוני סביבה בגרמניה טוענים כי ריבוי התאגידים הוביל לחוסר שקיפות המאפשרת הונאה מצד היצרנים.
דוגמה נוספת היא אוסטריה, בה פתחו את התחום לתחרות לאחר שהנציבות האירופית הודיעה כי התאגיד היחיד (ARA) הפועל במגזר הביתי ניצל לרעה את מעמדו בשוק. עו"ד רוזנבלום מסביר שהן במקרה האוסטרי והן בגרמני פתיחת הדלתות לתחרות נעשתה במערכת מבוססת ופועלת, לאחר שתשתיות האיסוף כבר הונחו בפריסה ארצית. המצב בישראל, למרבה הצער, אינו כך.
חוסר אכיפה של המשרד להגנת הסביבה מוביל לכישלון חוק האריזות
בדו"ח של עמותת "אדם טבע ודין" (אט"ד) שהתפרסם ב-2014 סוקר מנהל המחלקה המשפטית עו"ד אסף רוזנבלום את יישום החוק בעולם, אך מגיע למסקנה כי "טרם הבשילה העת להוספת גוף מוכר נוסף בתחום האריזות בישראל". עו"ד רוזנבלום הסביר כי "לכל המדינות שמיישמות את החוק בצורה מוצלחת יש תאגיד אחד, מלבד גרמניה ואוסטריה. אצלנו העתיקו את המודל הבלגי, מלבד הרגולציה על התאגידים".
בחוק הפסולת האלקטרונית בישראל קיימים 2 תאגידים, "ומה שקורה זה המירוץ לתחתית. כל אחד מוריד את המחיר, והדבר גורם לאי יישום החוק. רק כ-7 רשויות התקשרו עם התאגידים. אם כבר מכניסים גוף נוסף לחוק האריזות, יש להתאים את הרגולציה למצב. למשרד להגנת הסביבה קשה לפקח על שני תאגידים - כבר היום הוא מתקשה לבצע אכיפה נגד יצרנים שלא מתקשרים עם תמיר".
בדו"ח של אט"ד מציינים כי במהלך שנת 2014 התפרסם דו"ח נרחב מטעם הנציבות האירופית הבוחן ומנתח את יישום חוקי אחריות היצרן במדינות האיחוד. עורכי הדו"ח הגיעו למסקנה כי לא נמצאה עדות לכך שמערכת תחרותית עדיפה על מערכת ריכוזית ולהיפך. לכן, יש "לתפור" את המערכת לפי צרכי כל מדינה ומאפייניה. ייתכן כי המערכת הישראלית זקוקה למודל אחר ממקבילותיה בעולם. עו"ד רוזנבלום מציין כי "כשיש יותר גופים צריך יותר אכיפה. במדינה שלנו אפילו אין אחראי על חוק האריזות ואין פקחים לאכוף את החוק. זה לא מספיק ולא משחק".
מתאגיד תמיר נמסר כי "חשוב לציין כי עלויות התפעול המשתנות של תמיר הן תוצר של ההתרחבות המהירה שלו מיום שהוקם וכי זו עתידה להתייצב מרגע שיוצבו הפחים הכתומים בכל הרשויות המקומיות".
לפנייה לכתב/ת 
