הלפרין: נבדוק אם הבנקים תיאמו את ייקור המשכנתאות

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, אמרה היום (ב') בדיון בוועדת הכספים כי ברקע עליית הריביות הגורפת בבנקים למשכנתאות, נבדקת אפשרות כי הבנקים ניצלו את ההזדמנות ליישר קו ולהעלות ריבית תוך תיאום ביניהם.

הלפרין הוסיפה עם זאת, כי קשה לבחון האם העלייה באה על רקע הגבלות רגולטוריות ויישום הוראות של בנק ישראל, או באמת בעקבות תיאום בין הבנקים.

נציין כי במהלך השנה האחרונה חלה עלייה משמעותית בריבית בכל מסלולי ההלוואה. בבנק ישראל טוענים כי הסיבות לעליית ריבית משכנתא נובעות מהסיכונים שגדלו בתקופה האחרונה ביניהם הגדלת סכום המשכנתא והארכת משך זמן ההחזר.

המפקחת על הבנקים חדוה בר ציינה בדיון כי קיימים גם גורמים נוספים לעליית ריבית שאינם קשורים לבנק ישראל והם הריביות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח. בהקשר זה הוסיפה המפקחת "אנחנו רואים עכשיו עליה באג"ח בארה"ב בעקבות הבחירות וזה כנראה ישפיע על הריביות גם אצלנו".

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שהשתתפה גם היא בדיון אמרה כי "ניתן לסייע לנוטלי המשכנתאות באמצעות הלוואות זכאות גבוהות יותר, במחירים נוחים יותר – כפי שהיה בעבר. היקף ההלוואות לזכאים כמעט התאפס בשנים האחרונות. לאחרונה הופחתה הריבית על הלוואות מסוג זה, וניתן להרחיב את השימוש בכלי זה כדי לסייע לאוכלוסיית הזכאים".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, ביקש ממשרד האוצר לבחון מה היקף המימוש של הלוואות הללו וכיצד ניתן להגדיל אותן.

תשלום מיותר של מיליארדים לבנקים

נושא נוסף שעלה בדיון אך לא ניתן לו מענה על ידי בנק ישראל, הוא הגבלת מסלול הפריים בנטילת משכנתאות.

נזכיר כי במאי 2011 פרסם המפקח על הבנקים דאז, דודו זקן, הוראה המגבילה נטילת הלוואות משכנתא במסלול ריבית הפריים. על פי ההוראה, לא ניתן לקחת יותר משליש מסך ההלוואה במסלול בו הריבית משתנה בתקופה קצרה מ-5 שנים (מדובר בעיקר במסלול ריבית הפריים שהיה פופולארי מאוד) .

ריבית הפריים נגזרת מריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%. ריבית בנק ישראל נמצאת בשפל של כל הזמנים והיא עומדת על 0.1%, כלומר ריבית הפריים היא 1.6%. כיום, הריבית בהלוואות המשכנתא במסלול זה נעות סביב פריים מינוס 0.5%, כלומר ריבית הנעה סביב אחוז אחד. מדובר בריבית נמוכה במיוחד, כאשר בכל שאר המסלולים הריבית עומדת על כ-3-4 אחוז.

בנק ישראל טען כי המהלך נועד לטפל ב-3 בעיות עיקריות - להילחם בביקוש הגואה למשכנתאות ולרכישת דירות, מה שמוביל לעליית מחירי הדיור, למתן את הגידול בחובות משקי הבית שהולכים ותופחים ולמנוע מצב שבו בעת שהריבית תעלה, יתקשו הלווים שנטלו חלק גדול מהמשכנתא במסלול הפריים - לעמוד בתשלום ההחזרים החודשיים הגדלים.

בפועל, 5 שנים מאז נכנסה ההוראה לתוקף, נראה כי המהלך לא באמת פתר את הבעיות – הביקוש למשכנתאות המשיך לגדול, מחירי הדיור המשיכו לזנק, והריבית במשק - ממנה נגזרת ריבית הפריים - הגיעה לשפל ועל פי כל התחזיות היא גם לא הולכת לעלות עוד זמן רב.

במציאות הזו כאמור, נוטלי המשכנתאות הפסידו ויפסידו עשרות אלפי שקלים – אותם יכלו לחסוך לו היו נוטלים נתח גדול יותר במסלול הפריים.

מי בכל זאת מרוויח מכך? הבנקים כמובן. לדברי ד"ר שלמה קרעי, העוסק בתחום המשכנתאות. הבנקים הוסיפו ב-5 השנים האחרונות מיליארדי שקלים כתוצאה מההלוואות היקרות יותר שנאלץ הציבור לקחת.

כאמור, למרות העלאת הנושא, נציגי בנק ישראל לא השיבו על הטענות.

עוד נדון בדיון היחס של הבנקים ליועצי המשכנתאות. חברי הכנסת הביעו תרעומת על כך שהבנקים מדירים את יועצי המשכנתאות ולא מאפשרים להם לקבל מידע ולסייע ללקוחות. נגידת בנק ישראל השיבה כי "אנחנו לא נגד היועצים אלא להסדיר את תפקודם בהליך רישוי כמו של יועצי ההשקעות או בהסדרה באמצעות הפיקוח על הבנקים. היו"ר גפני ביקש שהבנק ישקול הסדרה מנהלית כך שהתערבות הוועדה בחקיקה תהיה מוצא אחרון".

בהכנת הכתבה השתתף צבי לביא