הפרדות מהגשמי והתחברות לנפש תוביל לעצמאות כלכלית
פרשת וירא מתארת לנו את תהליך הפרדותו של לוט, אחיינו של אברהם, מהחשיבות שהקנה לרכוש החומרי. תיאור חוויותיו מלמד על היווצרות סדרי עדיפויות אחרים, לחיבור נכון לנפש ולדברים שנשארים איתנו לאורך כל חיינו
לוט הולך עם אברהם במסעותיו מחרן לארץ כנען. איזכורו הראשון מופיע בפרשת לך לך: וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים (בראשית, פרק י"ג, פסוק ה'). עוד בהמשך הפרשה, לוט יחד עם רכוש. על מנת להדגיש את חשיבות החומריות כלפי זה האחרון, מתוארת בתחילה המריבה בין רועי מקנה לוט לרועי מקנה אברהם. כדי להימנע מסכסוך, אברהם מציע פיצול ומאפשר לו לבחור בין הימין לבין השמאל - בין ככר הירדן לבין כנען. לוט בוחר את מיקומו על פי שיקול "המשקה" כמתואר: וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה (בראשית, פרק י"ג פסוק י').
כתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
בפרשת לך לך מופיע מקרה נוסף בו מתואר יחסו של לוט לרכושו. במלחמת חמשת המלכים בארבעת המלכים, בה לוט ורכוש נלקחו בשבי ביחד עם תושבי ומלכי האזור, וַיִּקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה וְאֶת כָּל אָכְלָם וַיֵּלֵכוּ: וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ (בראשית, פרק י"ד, פסוק י"א). ניתן ללמוד מדברי המקרא כי לוט היה רכושני, אהב לצבור וכל סיפור חייו נסוב סביב הרכוש.
הדואליות הפנימית של לוט
עת התיישבותו בסדום מהווה כנקודה תפנית בגישתו ובחייו של לוט. התחלת תהליך ההבנה על מהות הרכוש מתחיל כאשר מגיעים המלאכים לבשר ללוט על הפיכת סדום ועמורה. הוא מצידו מתייחס אליהם בערכי הכנסת האורחים (שככל הנראה הושרש עוד בהיותו בחסות אברהם): וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי בָרְחוֹב נָלִין: וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ (בראשית, פרק י"ט, פסוק ב'), אך למרות הכל מדובר בהליך איטי, שכן כששכניו הרשעים באים לבצע זממם באורחים, הוא מגן על אלה האחרונים, ומציע בתמורה את בנותיו במקום רכושו.
ניתן לראות כי הביטוי "רכוש" ש"נדבק" ללוט עד הגעתו לסדום, לפתע נעלם. לוט מצליח להתנתק מעולם החומריות בהבנה לאן זה יכול להוביל את העולם (לסדום ועמורה). בשלב היציאה מהעיר, בעוד הוא מתמהמה, אנחנו בעצם מגלים את הדואליות הפנימית של לוט, שמובילה לשיח בינו לבין עצמו מה לעשות עם הרכוש.
לוט מחליט להציל את נפשו, את עצמו, גם אם מדובר בצער לא קטן על כל אשר עמל. הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִיא מִצְעָר אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי (בראשית, פרק י"ט, פסוק כ'). לאחר קבלת ההחלטה על השינוי - נראה גם יישום והטמעה של דברי המלאכים. הוא אינו מביט לאחור, ומשאיר את רכושו במקומו, עם המבט קדימה לחיים חדשים.
תכנון לעצמאות כלכלית אמיתית
גם אנחנו יכולים ללמוד דבר או שניים מהתנהגותו ושינוי ההרגלים של לוט. לעיתים אנחנו שבויים בחומר, ברדיפה אחר הכסף, בהסתכלות של הכאן ועכשיו. לא צריך להגיע למשבר גדול או הפיכה בשביל לבצע שינוי.
משפחות רבות בישראל חיות באוברדרפט מתמיד, בלקיחת הלוואות לסגירת המינוס בחשבון הבנק, לחופשות, לרכישת רכבים ועוד. מציאות זו מייצרת אשליה של "רכוש" ומעמד בחברה מחד, ולחץ נפשי גדול מאידך. לעיתים, הדבר מוביל למתח בתוך התא המשפחתי, בין בני הזוג או עם הילדים. רצוי להיפרד מהרכושנות על מנת להתחיל לדאוג לחיי הנפש, לדברים האמיתיים שנשארים לאורך כל חיינו.
לכן, ההמלצה הראשונה היא לפקוח עיניים. לא להסתתר מאחורי מסווה ה"יהיה בסדר" הקבוע, ולהבין שהתנהלות כלכלית בבית אינה דבר של מה בכך, וחייבת להתבצע על מנת לא להגיע למשברים גדולים שיכולים להיווצר כתוצאה מכך. לכל מי שאינו יודע לעשות זאת לבד ("אין האסיר מתיר עצמו מבית האסורים") - יש פתרונות לקבל סיוע מהרבה מאד גופים בארץ.
תהליך היפרדות מהגשמי, מהחומרי, יכול וצריך לקרות הרבה לפני הנפילות - הרבה לפני הטלפון מהבנק. הכלים הקיימים היום להבנת המצב הכלכלי האישי, למיפוי ההוצאות וההכנסות נמצאים בהקשת כפתור. ההחלטה צריכה להתקבל במסגרת התא המשפחתי, לא להביט לאחור - להסתכל קדימה מתוך אחריות גדולה ותכנון לעצמאות כלכלית אמיתית.
הכותב הוא מנהל מחוז מרכז והדרום בארגון פעמונים
לפנייה לכתב/ת 
