היועמ"ש על חוק ההסדרה: "אין לקבל פתרונות שאינם בגדר החוק, לממש את החלטת בג"ץ"
שעות אחדות לאחר החלטת בג"ץ שלא לאשר דחייה בפינוי עמונה, תקף היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את קידום חוק ההסדרה: "אין לקבל פתרונות, גם לא בדרך של חקיקה שאינם בגדרי הדין. אין גם לקבל חקיקה שפוגעת במעמדו של בית המשפט העליון"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט תוקף הערב (יום ב') את ניסיונות השרים וחברי הכנסת לחוקק את חוק ההסדרה שיעקוף את בית המשפט העליון לטובת הסדר חוקי למאחז עמונה שהוקם על קרקע פלסטינית. "אני שותף לתפיסה שמדינה הנאבקת בטרור נדרשת לפעול במסגרת החוק. הדבר נכון גם בנוגע לסוגיות משפטיות נוספות כמו הניסיון להסדיר בנייה בהתיישבות".
מנדלבליט שדיבר בערב השקת ספרו של גיל לימון, עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה, "המאבק בטרור בראי המשפט הבין-לאומי" שנערך באוניברסיטה העברית, אמר כי הוא "משתדל לסייע לממשלה במימוש המדיניות שלה ולמצוא פתרונות משפטיים לבעיות סבוכות ולעתים קרובות למנוע פינוי בתים שהוקמו במעורבות הרשויות, שנמצאים שנים רבות על הקרקע. לעולם הפתרונות הללו יהיו בתוך גדרי החוק. אין לקבל פתרונות, גם לא בדרך של חקיקה שאינם בגדרי הדין".
לדברי היועץ המשפטי לממשלה, "אין גם לקבל חקיקה שפוגעת במעמדו של בית המשפט העליון. כשבית המשפט העליון פוסק שהמדינה נדרשת להרוס בנייה בלתי חוקית - על המדינה לפעול לקיום פסק הדין ככתבו וכלשונו. על המדינה לכבד את פסיקות בית המשפט העליון. קל לקבל פסק דין שמקבל את העמדה שלנו אבל צריך לקבל גם פסק דין שלא מקבל את העמדה שלנו. מעמדו של בית המשפט העליון והתוקף של פסיקותיו מהווים אבן יסוד במשטר הדמוקרטי ובהגנה על זכויות אדם. העולם מכיר ומעריך את בית המשפט שלנו, שגם מגן מתהליכים משפטיים בזירה הבינלאומית. ההנחה המושרשרת היא שהיועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של הדין".
הוא הסביר עד כמה קריטי לפעול לאור פסיקת בית המשפט העליון: "יש מדינת ישראל אחת, ממשלה אחת, יועמ"ש אחד, פרקליטות אחת. כשמובאת העמדה של הממשלה, היא צריכה להיות אחת. בית המשפט צריך לשמוע מנגינה אחת, ולא כמו שטיבלך עם נוסחים שונים. קבלתה של כל החלטה מינהלית היא בהיותה חוקית. המשמעות איננה שהשר כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, אלא שהשר כפוף לחוק.
"אין באמירה זו סתירה למונח משילות. הדברים הללו מהווים חלק אינטגרלי של משילות. משמעותה של משילות - ביכולתה של הממשלה להוציא לפועל את מטרותיה. חזקה על הממשלה שהיא רוצה להשיג תוצאות במסגרת החוק".
מי שסובר אחרת לא מבין מה זו משילותמוקדם יותר הערב הבהירו תושבי עמונה בכנס חירום שערכו במאחז, כי הם מקווים שראש הממשלה יפעל למענם. "אם תעמוד בשליחות שלך נעמוד כולנו ונצדיע לך. אם חלילה תמעל בה אם לא תסדיר את בתי תושבי עמונה, אם לא תסדיר את חיי הילדים כאן, נעמוד כאן כחומה בצורה יחד עם עוד אלפים רבים מכל רחבי הארץ שיגיעו לכאן ביום הפינוי, לעיר אוהלים שנקים כבר בימים הקרובים, כדי למחות ולעשות כל שיבכולתנו כדי ששנית עמונה לא תיפול", אמר אביחי בוארון, ראש מטה המאבק.
בעלי הקרקע שעליה הוקם המאחז תולים תקוות רבות בבג"ץ. ל-ynet אמרו: "אנחנו באים בדרכי שלום וכל מה שאנחנו רוצים זה דבר אחד: לעבד את האדמה ששייכת לנו ולהפריח אותה מחדש. אנחנו לא מבקשים לשרוף ולהרוס אלא לזרוע, זה הכול. אני מאמין שאחרי הפינוי נוכל להגיע לשטח בתיאום ולעבד את הקרקע מחדש".
העובדה שחוק ההסדרה קובע כי בעלי הקרקעות הפלסטינים יפוצו בגובה של 125% משווי הקרקע, אינה מניחה את דעתם של העותרים. "יש דבר שהוא חשוב הרבה יותר מהכסף וזה הקשר בין הקרקע לבין בעליה" הסביר איבראהים יעקוב מהכפר עין יברוד. "אני יכול לדמות את זה לקשר של אם לבנה. אימא לעולם לא תוותר על הבן שלה בתמורה לכסף, זה בכלל לא בר השוואה, ובהתאם גם אנחנו לא נוותר על הקרקע". ואילו ראש מועצת סילוואד נחרץ אף יותר. "גם אם יציעו לנו שלושה מיליארד שקל כפיצוי על האדמה – לא נסכים. זה מנוגד לחלוטין לעקרונות שלנו".
לפנייה לכתב/ת 
