דו"ח: שיעור הזיהומים בקרב פגים בישראל גבוה פי 4 מהעולם
נתונים מדאיגים של "הפורום למען פגים": שיעור הזיהומים של פגים במשקל לידה מתחת ל-1,500 גרם הוא עד פי 4 יותר בהשוואה למדינות המערב. בנוסף, יש מחסור רב של אחיות בפגיות
לקראת יום הפג הבינלאומי שיתקיים מחרתיים (יום ה'), מפרסם "הפורום למען הפגים" את דו"ח מצב הפגים לשנת 2016 שיוצג היום בכנסת. מהדו"ח עולה תמונה קשה בכל הקשור למצב הפגיות בישראל.
על פי הנתונים, בישראל יש מחסור חמור באחיות: כבר בשנת 2013 הכיר משרד הבריאות בצורך הקריטי של תגבור אחיות הפגייה כשקבע בחוזר מנכ"ל כי אחת מכל שלוש ממיטות הפגייה יסווגו כמיטות טיפול נמרץ, על מנת שיוכלו לקבל מספר גדול יותר של אחיות.
בהתאם לכך, 251 מיטות פגייה הוגדרו כבר ברישיונות בתי החולים כמיטות טיפול נמרץ בפג וביילוד. למרות זאת, משרד האוצר טרם תיקצב לבתי החולים את תוספת התקנים הנדרשת לשם שדרוג חלק ממיטות הפגייה למיטות טיפול נמרץ, על אף משא ומתן ארוך שמתנהל בין משרד האוצר, משרד הבריאות והסתדרות האחיות. על פי הערכה חסרות בישראל כ-400 אחיות בפגיות.
זיהומים בפגיות בישראל
על פי הדו"ח שכיחות זיהומים בפגים במשקל לידה מתחת ל-1,500 גרם היא פי 2-4 יותר בהשוואה למדינות המערב. המציאות הזו מסכנת את חיי הפגים מכיוון שיש כמות קטנה של אחיות ולעתים הן צריכות לטפל במספר רב של פגים, ובכך נוצרים זיהומים. כמו כן, צריך שתהיה הפרדה בין אזור 'נקי' ואזור 'מזוהם' בכל עמדת יילוד, מה שלא קורה באופן משביע רצון.
הפרויקט הלאומי להורדת שכיחות זיהומים בפגיות שהחל לפני שנתיים, הביא לירידה של 23.5% בשיעור הזיהומים בדם בפגים במשקל לידה נמוך מאוד. אולם, למרות הירידה, ישראל רחוקה מאוד מהיעד בהשוואה לשיעור הזיהומים במדינות המערב.
בישראל הפגים במשקלי לידה נמוכים, גבוה פי שניים מאשר בעולם המערבי. דימום משמעותי תוך-מוחי עלול לגרום לפיגור התפתחותי קשה (שיתוק מוחין) ואף למוות. כדי להוריד שכיחות דימומים תוך מוחיים, יש להקפיד על תכנון קפדני ומושכל של הטיפול בפג בימים הראשונים לחייו. צורך זה מחייב זמינות מיידית של האחות וליחס אחות פג של 1:1 כמקובל בפגיות במערב.
עוד על פגים:
- דו"ח: שיעור הזיהומים בפגים בישראל גבוה
- מחקר: טיפול במים מסייע בהתפתחות פגים
- "זה נס שהוא חי"; הורים מספרים על לידת פגים
יש צורך לעודד מתן חלב אם לפגים
עוד עולה מהדו"ח שיש צורך לפעול לעידוד מתן חלב אם לפגים ולאפשר זמינות לשאיבת חלב, מרחב ופרטיות להנקה, מטבח חלב-אם, הדרכה מקצועית על ידי יועצות הנקה והקמת בנק חלב אם, כדי לאפשר שימוש נכון תחת פיקוח בתרומות חלב אם.
כמו כן, הפגים בישראל אינם מוכרים עדיין כיילודים עם צרכים מיוחדים. מרבית ההורים נמצאים במעקב רפואי התפתחותי בטיפות חלב בקהילה מאז לידת הפג, אך נאלצים להמתין בין חודש לשלושה חודשים כדי לקבוע תור למעקב רפואי בפג וחלקם אף נאלצים לפנות לרפואה פרטית.
פער בין הפגיות בישראל לפגיות במערב
ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת הפורום למען הפגים: "נחוץ תגבור דחוף של המערך הסיעודי בפגיות, כדי לאפשר זמינות וטיפול מיטבי של האחיות למניעת נזקים בטיחותיים כמו הידבקות מזיהומים או פצעי לחץ בקרב פגים. המשימה העומדת לפנינו על סדר היום היא להדביק את הפער המשמעותי בין הפגיות בישראל לפגיות במערב".
לדבריו, בעוד מדינות המערב עברו בעשורים האחרונים שינויים מהפכניים לבניית פגיות בטוחות ותומכות, הפגיות בישראל נותרו הרחק מאחור. "אם לא נפעל במהירות ובנחישות לשינוי המצב, הפגיות שלנו יהיו 'פגות תוקף'".
רומי שחורי, מנכ"לית עמותת למען הפגים, הוסיפה: "העמותה ממשיכה להיאבק על הוספת תקנים והכשרת כוח אדם מקצועי בתחום הרפואה ופרה רפואה. אנו נמשיך לעקוב ולוודא כי ההבטחות שניתנות לנו אכן יקוימו".
פגים מחזיקים ידיים. צפו:
לפנייה לכתב/ת 
