הממשל האמריקני: חוק ההסדרה - צעד חסר תקדים ומדאיג
התקדמות חוק ההסדרה זוכה לתגובה קשה מצד מחלקת המדינה. דוברת מחלקת המדינה אמרה כי אם החוק יעבור, "הוא יסלול את הדרך לאישור חוקי של עשרות מאחזים בלתי-חוקיים. ההתנחלויות מכרסמות בסיכויי השלום". בינתיים, תושבי עמונה נערכים למאבק. יעל, בת 15: "לא נצא מהבית שלנו. בחיים זה לא יקרה"
הממשל האמריקני הביע אמש (יום ב') דאגה עמוקה מהתקדמות חוק ההסדרה שאמור לספק בסיס חוקי למאחז עמונה הבנוי על קרקע פלסטינית. דוברת מחלקת המדינה אליזבת טרודו אמרה כי "אנחנו מודאגים עמוקות מהתקדמות החקיקה שתאפשר אישור חוקי של מאחזים בלתי-חוקיים הממוקמים על אדמה פלסטינית פרטית".
היא ציינה ש"אם החוק יעבור, הוא עשוי לסלול את הדרך לאישור חוקי של עשרות מאחזים בלתי חוקיים בעומק הגדה המערבית. זה יהווה צעד חסר תקדים ומדאיג שאינו עומד בקנה אחד עם חוות דעת ישראלית קודמת ואשר יפר את המדיניות הישראלית שאין לבנות על אדמה פלסטינית פרטית".
מוקדם יותר תקף היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את ניסיונות השרים וחברי הכנסת לחוקק את חוק ההסדרה שיעקוף את בית המשפט העליון לטובת הסדר חוקי למאחז עמונה, שהוקם על קרקע פלסטינית. הוא אמר כי הוא "משתדל לסייע לממשלה במימוש המדיניות שלה ולמצוא פתרונות משפטיים לבעיות סבוכות, ולעתים קרובות למנוע פינוי בתים שהוקמו במעורבות הרשויות, שנמצאים שנים רבות על הקרקע. לעולם הפתרונות הללו יהיו בתוך גדרי החוק. אין לקבל פתרונות, גם לא בדרך של חקיקה, שאינם בגדרי הדין".
לדברי היועץ המשפטי לממשלה, "אין גם לקבל חקיקה שפוגעת במעמדו של בית המשפט העליון. כשבית המשפט העליון פוסק שהמדינה נדרשת להרוס בנייה בלתי חוקית - על המדינה לפעול לקיום פסק הדין ככתבו וכלשונו. על המדינה לכבד את פסיקות בית המשפט העליון. קל לקבל פסק דין שמקבל את העמדה שלנו אבל צריך לקבל גם פסק דין שלא מקבל את העמדה שלנו. מעמדו של בית המשפט העליון והתוקף של פסיקותיו מהווים אבן יסוד במשטר הדמוקרטי ובהגנה על זכויות אדם. העולם מכיר ומעריך את בית המשפט שלנו, שגם מגן מתהליכים משפטיים בזירה הבינלאומית. ההנחה המושרשרת היא שהיועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של הדין".
הוא הסביר עד כמה קריטי לפעול לאור פסיקת בית המשפט העליון: "יש מדינת ישראל אחת, ממשלה אחת, יועמ"ש אחד, פרקליטות אחת". עוד אמר כי "משמעותה של משילות - ביכולתה של הממשלה להוציא לפועל את מטרותיה. חזקה על הממשלה שהיא רוצה להשיג תוצאות במסגרת החוק".
"בחיים לא נצא מהבית שלנו"
ואולם במאחז, שהוקם בסוף שנות ה-90, הלינו התושבים על הקשיים שמערימים עליהם. רבקה לפאיר (19), התחתנה לפני כחודשיים ומתגוררת עם בעלה בקרוון. "אי אפשר לבנות פה, יש לנו קרוון שאנחנו שוכרים. שתלנו גינה, עצים, תבלינים. אנחנו רוצים לגור כאן ואם יהיה אפשר לבנות נשמח גם לבנות".
ב-2014 פסק בג"ץ כי המאחז יפונה תוך שנתיים, ולפאיר מספרת כי מאז החלה תקופה של אי-ודאות לצד המשך השגרה: "חיי היום-יום נמשכים כי אי אפשר לעצור אותם, אבל ההרגשה היא של טלטלה, אני לא יודעת איפה אהיה עוד חודש, מה יהיה עם הבית שלי, עם כל החיים שלי".
יעל (15) ואבישג (16), שנולדו ביישוב, סיפרו על "נוער עמונה", כ-30 בני נוער שמבטיחים להיאבק נגד הפינוי. "שתינו נולדנו פה וגדלנו פה. אנחנו לא מתכוונים להזיז את החיים שלנו. אנחנו יודעים שאפשר להעביר את החוק ולמנוע את ההרס הזה, ואנחנו דורשים שמי שיכול לעשות משהו - שיעשה שהדבר הזה לא יקרה. נמאס שיהודים בארץ ישראל כל הזמן צריכים להילחם ולהילחם. בעמונה זה ייפסק". יעל הבהירה: "לא נצא מהבית שלנו. בחיים זה לא יקרה".
רויטל הלברשטט מתגוררת עם בעלה וארבעת ילדיה בעמונה כבר יותר מ-10 שנים. "אני במקצועי רכזת תרבות, בעלי עצמאי בתחום הבנייה. הנרטיב שאנחנו הכובשים הוא נרטיב שקרי - אנחנו שחררנו את השטחים האלו ב-67' והגיע הזמן שהממשלה תחיל ריבונות מלאה בשטחים האלה וכל מי שחי כאן נאבק על זה".
לפנייה לכתב/ת 
