המפכ"ל אלשיך: "עדויות אנונימיות חמורות לא פחות מהטרדות מיניות"

המפכ"ל אלשיך(צילום: צביקה טישלר)

"יש להפסיק את התופעה של עדויות אנונימיות, הן חמורות לא פחות מהטרדות מיניות". בחודש נובמבר 2015 סערה המדינה לאחר שדווח כי מפקד יחידת הדגל של משטרת ישראל, להב 433, נחקר במחלקה לחקירות שוטרים בחשד להטרדה מינית של קצינה ששירתה תחתיו. מפקד היחידה, ניצב רוני ריטמן, הוצא אז לחופשה כפויה, אולם כעבור חודש החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה נגדו. כמה ימים לאחר מכן קיים מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך, דיון שבסופו החליט להחזיר את ריטמן לעבודתו. פרוטוקול הדיון שהגיע לידי ynet חושף את הנימוקים שבהם השתמש המפכ"ל כדי להשיב את הבכיר ליחידה.

"הדילמה העומדת על הפרק הוא מחד הרצון לשדר שמשטרת ישראל אינה מתפשרת עם חשודים בהטרדות מיניות, ומאידך למנוע סיטואציות שבהן גישה זו הופכת להיות חרב פיפיות ומשמשת כלי לניגוח קצינים העומדים לקראת קידום במשטרת ישראל", תיאר המפכ"ל אלשיך את הסיבה להחזרתו של ריטמן לראשות יחידת להב 433. יומיים לאחר הדיון הדרמטי סיכם המפכ"ל עם הקצין הבכיר על חזרתו לתפקיד. "אין תשתית ממשית לנקיטת צעדים מנהליים כלשהם ואפילו לא לנקיטת הליכים משמעתיים, גם אם לא הייתה חלה התיישנות", קבע אז המפכ"ל.

"עדויות אנונימיות חמורות לא פחות מהטרדות מיניות". הפרוטוקול

בדיון בלשכת המפכ"ל נכחו גם היועץ המשפטי של המשטרה, ראש אגף משאבי אנוש במשטרה וראש מחלקת משמעת במשטרה. אחרי שהסביר את החלטת היועץ המשפטי, וציין כי לא ניתן להעמיד את ריטמן לדין בגלל הזמן שחלף, התפנה אלשיך לנמק את היחס שריטמן זכה לו. המפכ"ל אף ניסה לשכנע את המשתתפים שיש להתחשב בעובדה שרק שוטרת אחת התלוננה נגד הקצין: "לא ניתן להתעלם מסימני השאלה המרחפים מעל תלונתה של המתלוננת. העובדה שלא הוגשו תלונות על הטרדות נוספות מצד הקצין כלפי שוטרות אחרות, הגם שהניסיון מלמד כי על פי רוב מדובר בדפוס פעולה החוזר על עצמו".

אלשיך הוסיף בהקשר זה כי קיים "קושי להסביר מדוע כבשה המתלוננת את תלונתה במשך חמש שנים. קשה לקבל את הטענה שתלונה בעניין זה הועברה לכאורה למפכ"ל משטרת ישראל דאז, וזה לא דיווח על כך למח"ש ואף 'הרשה לעצמו' לקדם את ריטמן לניצב במועד מאוחר יותר". במהלך דבריו עשה אלשיך הקבלה בין עדויות אנונימיות להטרדות מיניות. לדבריו, "יש להפסיק את התופעה של עדויות אנונימיות, עדויות כבושות ותופעות מעין אלה שהן חמורות לא פחות מהטרדות מיניות - נקודת איזון זו רגישה מאוד ויש לשמר אותה".

ניצב ריטמן(צילום: צביקה טישלר)

על אף העמדה של מח"ש בעניינו של מפקד להב 433, שסתרה את עמדתו של המפכ"ל, ועל אף דברים שנאמרו במשטרה עצמה על כך שיש לנקוט צעדים נגד ריטמן, המשיך המפכ"ל לסנגר בדיון בדצמבר על הקצין הבכיר. אלשיך התייחס למהות החקירה ולעובדה שגם ריטמן וגם המתלוננת נמצאו דוברי אמת. הוא קבע בנחרצות כי מדובר ב"סוגיה בעייתית לכאורה להסבר".

"המתלוננת נשאלה שאלה 'סתמית'" 

ואולם, מיד לאחר מכן הסביר המפכ"ל מדוע עדיף לקבל את גרסת ריטמן, ובעצם מתח ביקורת על בדיקת הפוליגרף של מח"ש: "בעוד ניצב ריטמן נבדק על מהות החשד וליבת התלונה נגדו (משיכה ביד וניסיון לנשק את הפקודה), הרי שהמתלוננת נשאלה שאלה 'סתמית' על אודות משיכת יד, ללא חידוד בהקשר של הפעלת כוח, פעולה בניגוד לרצונה או גוון מיני כלשהו של המעשה. מובן, אם כך, שלכאורה אין שום סתירה בין ממצאי שתי הבדיקות".

אלשיך גם ביקש להדגיש כי תלונת הקצינה הגיעה לאחר שמונה קצין בודק לבדיקת התנהלות מפקדה דאז, תת-ניצב גיא ניר. המפכ"ל, שהיה מודע לכך שלכל אלה הצטרפה גם עדות ראייה של שוטרת, המשיך לדבוק במשנתו: "על רקע סימני השאלה הללו, נתן לחשוב על הסברים נוספים לסיטואציה המתוארת בתלונה ואשר עליה מעידה עדת הראייה (שהנחת העבודה צריכה להיות שהיא דוברת אמת - בהיעדר מניע אחר), נוסף על זה שמציעה המתלוננת". לסיכום קבע אלשיך כי "ממכלול הדברים המשקל נוטה באופן ברור לכיוון הרצון 'לסגור חשבון' עם הקצין".

מיד לאחר חזרתו של ניצב ריטמן לתפקידו אמרו בכירים במשטרה המקורבים לו כי "ניסו לתפור לרוני תיק, אבל הפעם הצדק ניצח". עורכי דינו של ריטמן הציגו לאורך כל הפרשה טענות שלפיהן נרקמה קנוניה נגדו במטרה להביא להדחתו. "נכון שהאנשים במח"ש עשו עבודה טובה בתקופה האחרונה, אבל התיק הזה צריך להוביל אותם לחשבון נפש", אמר אז קצין בכיר.