לא רק טכנולוגיה: תל אביב מדגמנת עיר חכמה
שירותים מקוונים ונגישים, הנחות והטבות לתושבים, פרישת ווי-פיי ברחבי העיר אבל גם - מצלמות. הרבה מצלמות. תפישת ה"עיר החכמה" של עיריית תל אביב מסמנת לא רק טכנולוגיה מתקדמת, אלא גם מערכת יחסים מסוג חדש בין התושבים לבין הרשות המוניציפלית
בשבוע הקרוב יוצג מודל העיר החכמה של עיריית תל אביב-יפו באחד הכנסים היוקרתיים בעולם - Smart City Expo, הנערך מדי שנה בברצלונה. רק לפני שנתיים גרפה שם הבירה הבלתי רשמית של ישראל את תואר "העיר החכמה בעולם", הודות למערך שנוגע לא רק לחדשנות טכנולוגית - הודות לפרויקטים שנעשים בשיתוף חברת מוטורולה סולושנס, אלא בעיקר לתפישות חדשות של מערכת היחסים המורכבת בין עיריות ורשויות מקומיות לבין תושביהן.
"התפישה של תל אביב לעיר חכמה היא לא רק טכנולוגית", אומרת ליאורה שכטר, מנהלת אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית תל אביב, "מבחינתנו המהות היא התושב, ובשנה האחרונה גם הקהילה. אנחנו שואפים לשלב את התושבים בכל מה שקורה בעיר, מה שנקרא 'אינגייג'מנט', לתת להם שירותים פרו-אקטיביים, מותאמים אישית. הרעיון מבחינתנו הוא לא רק לספק את השירותים הטריוויאלים שכל עירייה מחוייבת להם, אלא לתת גם מעבר".
התושבים כשותפים מלאים להתנהלות העירונית
מה בדיוק כולל ה"מעבר" הזה? כתושבים, התרגלנו לחשוב על רשויות מוניציפליות כגוף הזה שצריך לשלם לו ארנונה או ההם שאחראים על רישום הילדים לבתי ספר, אבל לא הרבה יותר מזה. לכן, כששכטר מדברת על ה"מעבר", היא מציגה תפישה מורכבת של מעורבות אזרחית - כזו שרואה בתושבים שותפים להתנהלות תקינה של המערך העירוני בהיבטים שונים. מתוך המקום הזה - קל יותר ליזום עבור התושבים עצמם, במגוון של תחומים.
"עיר חכמה עבורנו זה גם נושאים של חיסכון באנרגיה, תחלופה של מנורות רחוב ודברים מהסוג הזה - אבל אנחנו מתמקדים יותר בדברים שפונים אל התושב ואל הקהילה", מסבירה שכטר. "יש את הדברים הטריוויאליים, למשל - להפוך את השירותים המוניציפליים למקוונים, ככה שיהיו נגישים לתושבים בקליק על העכבר. מערכות התשלומים, רישום לגני ילדים ובתי ספר, אישורים עם מידע גיאוגרפי ומערכת GIS, דפי זכויות בנייה, רישוי בנייה, זימון תורים - כל אלה דברים שהיום לא צריך להגיע לעירייה בשביל לעשות אותם".
הפן הפחות מובן מאליו, כולל פרויקטים שמשלבים טכנולוגיה וקהילה: פרישת וויי-פיי ב-80 מתחמים ברחבי העיר - כולל בחופי הים, בשדרות ובכיכרות מרכזיים, בחינם וללא צורך בזיהוי; אפליקציה שמספקת מידע עירוני, מידע תחבורתי בזמן אמת על זמינות בתחנות תל-אופן ובחניוני אחוזת חוף, אפשרות לבצע פניה למוקד העירוני ועוד; וכמובן מועדון "דיגיתל", שמציע מידע עירוני ממוקד ומותאם לצד הנחות והטבות לתושבים. "נניח שהתפוצץ צינור מים ברחוב", מדגימה שכטר, "אנחנו באים ומודיעים בעצמנו לתושבים באמצעות מסרון לטלפון - 'התפוצץ צינור, אנחנו יודעים, ייקח לנו שלוש שעות לטפל'. לכאורה זה שירות טריוויאלי, אבל היינו פרו-אקטיביים - גם חסכנו פניות למוקד העירוני וגם התושב אומר לעצמו 'וואלה, אני לא צריך להסתכל דרך החלון ולהודיע לעירייה', אז כל הגישה שלנו היא כזאת".
בעירייה לא פסחו גם על קהילת הסטארט-אפים ההולכת וגדלה בעיר, ומצאו דרך יעילה לקיים מערכת יחסים סימביוטית גם איתה: "יש פה כמות מדהימה של אנשים יצירתיים שמנסים לעשות פה משהו אחר", אומרת שכטר, "ואנחנו אומרים 'רגע, למה שהשירותים העירוניים יינתנו רק על ידי העירייה?' למה לא ניקח את הסטארט-אפים האלה, את הקהילה העסקית - אנחנו נעזור להם והם בתמורה יסייעו לנו. פיתחנו מודל וניסינו להבין מה הם צריכים מאיתנו. אז למשל צריכים גישה למאגרי מידע עירוני או שיחה עם מומחה עירוני. אם מישהו מפתח אפליקציה למציאת כלבים אבודים, הוא רוצה לדבר עם הווטרינר העירוני. כשהמוצר בפיתוח אנחנו גם מוכנים לנסות אותו ולתת פידבק, אנחנו מספקים מרחבי עבודה לסטארט-אפים, מנסים להשיג להם הנחה בארנונה".
תני דוגמה לשיתוף פעולה מוצלח כזה.
"הגיע אלינו סטארט-אפ שמנסה לפתח תקשורת בילדים אוטיסטים באמצעות סרטון וידאו שמנסה להניע את הילד לפעולה. הם פנו אלינו וביקשו לייצר קשר עם עם יחידות עירוניות שעוסקות בנושא של ילדים אוטיסטים. חיברנו אותם עם מנהלת בית ספר לחינוך מיוחד, הם הגיעו לשם לתצפיות, קיבלו פידבק ופיתחו גרסה חדשה בעקבות הפידבק הזה, ועכשיו אנחנו מנסים לבסס שיתוף פעולה משמעותי יותר על בסיס הגרסה החדשה הזאת. אז הצלחנו לייצר פה ערך גם עבור הילדים, גם עבור ההורים שלהם, גם למנהלת בת הספר שמכניסה חדשנות טכנולוגית לכיתות וגם לסטארט-אפ עצמו".
אחד ממוקדי הגאווה של העיר החכמה הוא סביב הנושא של ביטחון. מרכז השליטה העירוני נראה כמו משל"ט משטרתי רק בהיקף קטן יותר, אליו מתנקזים כל אמצעי הביטחון הפזורים בעיר - כולל מצלמות אבטחה, חיישנים, לחצני מצוקה וגלאי אש. לכאורה - כמויות גדולות מאד של מידע מסוגים שונים ובתצורה שונה - שמוכלות בצורה אינטגרטיבית בעזרת מערכת ייחודית של חברת מוטורולה - שפותחה והותאמה לצרכים העירוניים.
האתגר: לנהל כמויות עצומות של מידע
"ביטחון של עיר זו התשתית לקיום עיר חכמה", אומר בני דביר, מנהל פיתוח פתרונות שליטה ובקרה בחברת מוטורולה סולושנס, "סייף סיטי, סמארט סיטי, בראייה שלנו המושגים האלה קשורים. לכן פיתחנו פלטפורמה רחבה שבאה ונותנת פיתרון מושלם לעיר, שיודעת לקחת את כל אותם מקורות מידע ולקבץ לתוך תמונה אחת - במקום להתמודד עם הרבה תתי-מערכות. בעידן של היום, האתגר הוא לא לדעת להביא את המידע, היום כמות התקריות שהמערכות האלה מתריעות עליהן היא עצומה וצריך להזהר שלא להיות במצב שבו המידע מנהל את המשתמש. הרעיון הוא להימנע מהצפה של מידע - ועל הצורך הזה אנחנו עונים עם המערכת שלנו, שמייצרת אינטגרציה שלמה בין מקורות המידע".
במרחב העירוני של תל אביב-יפו מוצבות כיום כ-700 מצלמות אבטחה, ועוד רבות נמצאות בשלב התכנון. "כדי לא להפעיל כל כך הרבה אנשים שיראו ויצפו - הרי אין לנו עניין לצפות במה שלא צריך לצפות בו, אנחנו משתמשים באנליטיקה", מסביר דוד אהרוני, מנהל האגף לביטחון ושירותי חירום בעירייה. "הפונקציה הזאת מאפשרת לנו להגדיר למצלמה לחפש רק את מה שאנחנו מעוניינים למצוא, ולהתריע ברגע שקורה משהו חריג".
איך זה עובד בפועל?
"נניח שיש פסל סביבתי ואנחנו לא רוצים ששיגעו בו ויגרמו לו נזק, האנליטיקה מאפשרת לנו להגדר למשל התרעה ברגע שמישהו מתקרב מדי לפסל. בשיטה הזו אפשר לדגום כל מיני אזורים שמועדים לכל מיני תקריות ידועות - גינות ושטחים שמייצרים התקהלויות והפרעות מנוחה למשל, רכבים דו-גלגליים על רצועת החוף, אנחנו לא צריכים שמישהו ישב ויסתכל על המסך כל הזמן ויחכה שיגיעו אופניים - המצלמה מתריעה ואנחנו מפעילים כוחות בהתאם".
הניהול מתקיים בכמה מישורים, מעבר לעיבוד מידע אינטגרטיבי ונגישות אליו. המערכת יודעת לקחת היסטוריה של מידע ולייצר מתוכה תחזיות - מה עומד לקרות בסטואציה מסוימת ומה כדאי לעשות בתגובה. בנוסף, פונקציית האנליטיקה מאפשרת להגדיר חוקים עבור כל מצלמה בנפרד, וגם להבין מה קורה מתוך תמונה כוללת.
עולות כאן סוגיות משמעותיות של פרטיות ומעקב, שנוגעות לרישות המרחב האורבני במצלמות. זה משהו שנלקח בחשבון בתהליך?
אהרוני: "אם פעם ראו את המצלמות כמשהו חודרני – שמפריע ומציק, פתאום זה הפך להיות משהו אחר. אנחנו מקבלים בקשות מתושבים 'רגע רגע למה לנו לא שמים מצלמות?', הם מתלוננים על זה שאין מצלמות, אבל אנחנו לא מציבים מצלמות סתם בלי סיבה. המצלמה היא רק קצה התהליך. צריך להבין קודם מה הבעיה, למה רוצים לשים מצלמה, האם אפשר לפתור את הבעיה בלי מצלמה? אנחנו מעדיפים להמנע מהצבת מצלמה. ואחרי שהיא מוצבת, זו לא מצלמה שמסתובבת חופשי - היא תישאר מכוונת רק לאן שצריך. המצלמות מיועדות לביטחון של התושבים והן גם מתפקדות כאמצעי הרתעה יעיל".
מרכז השליטה הוקם בעירייה כבר בשנת 2013, כשהוצבו מצלמות בעקבות טענות של תושבי דרום העיר שחששו לבטחונם. גם היום, ריכוז גדול של המצלמות נמצא באזורים הדרומיים של העיר. אחד ההישגים הגדולים שנזקפים לזכות רישות העיר במצלמות, הוא מיגור הפשיעה והסמים מרחוב אלנבי. "מועדון אלנבי 40 נסגר לא רק בגלל אותה בחורה", מספר מנהל מרכז השליטה אבי דויד, "אלא בגלל כל מיני תוצרים שהמשטרה לקחה מאיתנו. הרחוב היה רווי סמים, התושבים התלוננו. כל הפשיעה שהיתה לאורכו מוגרו על ידי המשטרה בעקבות המצלמות".
מדובר במידע רגיש. למשטרה יש גישה חופשית לחומרים האלה?
דויד: "היחידים שרואים את החומרים האלה הם עובדי משל"ט הביטחון. כדי לקבל אישור הרשאה לצפות במצלמות האלה צריך לעבור ועדות. זה לא שמישהו מחטט. אף עובד עירייה לא יכול לגשת. גם משטרת ישראל לא יכולה לעשות שימוש כרצונה בתוך המצלמות, יצרנו נוהל מול קצין המודיעין המחוזי במשטרה והכנו רשימות מסודרות - שכוללות בעיקר חוקרי טכנולוגיה של המשטרה. הם הגיעו לכאן, עברו הסמכה, וכשהם רוצים לגשת למידע הם מחויבים להגיע טופס ורק לאחר שזיהינו אותם. גם לבית משפט יש הרשאה - בצו שופט או עם טופס מאושר".
אהרוני: "בכל מה שנוגע לצנעת הפרט, אנחנו מיושרים עם משרד המשפטים. כל התהליך הזה שדיברנו עליו, שיתוף האזרחים, הצבת מצלמות כאמצעי קצה, העובדה שהמצלמה לא מסתובבת לאן שבא לה, הוועדות העירוניות שדרושות כדי לאשר את ההצבה שלה וגם זה שאנחנו חוזרים אחרי שנה ובודקים האם היא עדיין נחוצה? יש כאן בקרה ופיקוח על כל התהליך הזה, וכמו שאמרתי - היום המצב התהפך, אזרחים לא מתלוננים על המצלמות, אלא שואלים מתי יציבו גם אצלנו".
