לראשונה: שוויון בילודה בין נשים יהודיות לערביות

שיעור פריון הילודה לנשים יהודיות ולנשים ערביות בישראל היה זהה בשנה שעברה. כך עולה מדו"ח חדש שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכז לסטטיסטיקה לרגל יום הילד הבין-לאומי 2016 שיצוין ביום ראשון הקרוב.

בדו"ח צוין כי בשנת 2015, היה לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים משני המגזרים זהה, ועמד על 3.13 ילדים בממוצע לאישה. עד תחילת שנות ה-2000 מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) בקרב נשים ערביות עמד על כ-4.3 בממוצע לאישה וכ-2.6 בקרב נשים יהודיות. הפערים בשיעורי הפריון הלכו והצטמצמו במהלך העשור האחרון ובשנת 2015, לראשונה, שיעור הפריון הכולל של הנשים הערביות והיהודיות היה זהה.

על פי נתוני הלמ"ס, בסוף 2015 חיו בישראל 2.798 מיליון ילדים (בני 17-0), שהם 33% מאוכלוסיית המדינה. מתוכם כ-1.996 מיליון ילדים יהודים (71.3% מכלל הילדים), 718 אלף ילדים ערבים (25.7%) ועוד 84 אלף ילדים (3.0%) שסווגו כאחרים (בלתי מסווגים לפי דת במרשם האוכלוסין ונוצרים לא ערבים). ההוצאה החודשית של משקי בית עם ילדים בעשירון העליון בישראל על סעיף החינוך גבוהה פי 3.5 מההוצאה החודשית של משק בית עם ילדים בעשירון התחתון (2,501 ש"ח ו-712 ש"ח, בהתאמה).

בירושלים חלקם היחסי של הילדים באוכלוסייה הוא כ-40%, ומבין הערים הגדולות במדינה - ערים שבהן מתגוררים יותר ממאה אלף איש - רק בבית שמש ובבני ברק אחוז הילדים גבוה יותר. מנגד, בתל אביב אחוז הילדים נמוך במיוחד ועומד על 20.8% מאוכלוסיית העיר. מבין כלל הערים במדינה, רק בקריית ים אחוז הילדים נמוך יותר. גם בחיפה אחוז הילדים נמוך יחסית - 23%.

מספר הילדים עד גיל 17 למשק בית, במשקי בית שבהם יש ילדים בגילים אלו, היה 2.4 בממוצע ברמה הארצית. מבין הערים הגדולות, מספר הילדים הממוצע הגבוה ביותר היה בבית שמש - 3.8 , בבני ברק - 3.4 ובירושלים - 3. בבת ים נמצא הממוצע הנמוך ביותר של ילדים עד גיל 17 למשק בית - 1.8. מרבית הילדים בישראל גרו עם שני ההורים - כ-92% מהם. כ-210 אלף ילדים, שהם כ-8% מהילדים, גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים שגרו במשפחה חד-הורית גרו עם אמם (92%).

במהלך שנת 2014 נישאו בישראל 865 נערות עד גיל 17. כ-88% מהנערות שנישאו היו מוסלמיות. שנה לאחר מכן, 316 נערות עד גיל 17 ילדו, מתוכן 248 מוסלמיות ו-58 יהודיות. לכ-7% מהנערות לא הייתה זו לידה ראשונה. בשנת 2015 כ-27% מכלל הילדים עד גיל 17 (כ-200 אלף ילדים) חיו במשקי בית ללא מועסקים - 5.5% באוכלוסייה היהודית ו-14.0% באוכלוסייה הערבית.

בשנת תשע"ד (2013/14) נפתחו תיקים פליליים ל-10,673 בני נוער בגיל 12-18. בכ-79 אלף משקי בית (7.6% מסך משקי הבית עם ילדים) נפגעו ילדים מעברות גניבה, אלימות או איום באלימות, עברת מין ופגיעה מקוונת.

השנה למדו 1,808 בני נוער (בגילי 17-12) לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מספר הספורטאים הפעילים בגילי 7-17 עמד על 58,175, שהם 58.8% מכלל הספורטאים הפעילים בכל הגילים. אחוז הבנות הספורטאיות בגילים אלה נמוך באופן ניכר מאחוז הבנים ועומד על 19.5% בלבד.

הספורט האהוב ביותר על ילדים: כדורגל 

רוב הספורטאים בגילים אלה (73.6%) מתאמנים בענפים קבוצתיים, והיתר (26.3%) בענפים אישיים. חמשת ענפי הספורט הנפוצים בגילים אלו הם כדורגל עם 20,729 ספורטאים פעילים, כדורסל (13,017), כדורעף (3,544), כדוריד (1,909) והתעמלות אמנותית (1,682 ספורטאים פעילים).

מהדו"ח עולים ממצאים מטרידים על עודף משקל בקרב ילדים. בשנה שעברה 21% מתלמידי כיתות א' ו-31% מתלמידי כיתות ז' סבלו מעודף משקל ומהשמנת יתר. שיעורים דומים נצפו בשנים 2014-2011. בשנת 2015 שיעור התלמידים עם עודף משקל או עם השמנת יתר בכיתות א' בבתי ספר יהודיים ממלכתיים גבוה יותר באופן ניכר מהשיעור שהיה בשנים הקודמות, 29% ב-2015 לעומת כ-24% בשנים 2014-2011.

שיעור הילדים עם BMI מעל אחוזון 97% (השמנת יתר) לא השתנה בשנים האחרונות ואשתקד ועמד על כ-9% בכיתות א' ועל כ-13% בכיתות ז'. בקרב ילדים ערבים בכיתות ז' שיעורי עודף משקל או השמנת יתר גבוהים ביותר ומגיעים לכמעט 40%.

המספר הגדול ביותר של אירועי עבירה כלפי ילדים הוא בעבירות האלימות או איום באלימות - כ-86 אלף אירועים במהלך השנה האחרונה. 39% ממשקי הבית שבהם נפגעו ילדים מעברת האלימות או האיומים ציינו שהפגיעה האחרונה שבוצעה התרחשה בבתי הספר. בשנת 2015, כ-16% (439 אלף) מכלל הילדים עד גיל 17 בארץ היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים של הרשויות המקומיות בישראל.

הפערים הכלכליים החברתיים הגבוהים והפערים העצומים בין המגזר היהודי והערבי עדיין כאן. על פי הדו"ח, ככל שעולה מספר שנות הלימוד של האם, כך עולים סיכויי התלמיד לזכאות לתעודת בגרות.

הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי שיעורי הזכאות בקרב הניגשים לבחינות הבגרות שלאמם השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה עמדו על 91% והיו גבוהים יותר בהפרש ניכר מהשיעורים בקרב הניגשים שלאמם השכלה נמוכה (עד 8 שנות לימוד): 64.5% בחינוך העברי ו-53% בחינוך הערבי. שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות מבין הניגשים לבגרות הגיע בחינוך העברי ל-65%, לעומת שיעור של 44% בחינוך הערבי.

אחוז נשירת תלמידי המגזר העברי נמוך מזה של תלמידי המגזר הערבי (1.4% לעומת 2.0%, בהתאמה). אחוז נשירת התלמידים במהלך תשע"ה במגזר העברי עלה לעומת תשע"ד (1.2%). אחוז נשירת התלמידים במגזר הערבי נותר ללא שינוי (2.0%). פערים גם בשיעור הזכאים לתעודות הבגרות -  בחינוך העברי שיעור הזכאים גבוה מזה שבחינוך הערבי (78% לעומת 61%, בהתאמה). בחינוך העברי, בפיקוח הכללי, שיעורי הזכאות לבגרות עמדו על 82%, בפיקוח מינהל חינוך דתי על 80%, ובפיקוח החרדי, שרוב בתי הספר בפיקוח זה אינם מגישים לבגרות - 34% בלבד.

גם בדו"ח זה נראה היטב כי ילדים עולים יותר. ההכנסה הכספית הממוצעת נטו למשק בית עם ילדים הייתה גבוהה פי 1.3 מההכנסה למשק בית ללא ילדים (17,658 ש"ח לחודש ו-13,624 ש"ח לחודש, בהתאמה) וההוצאה הכספית הממוצעת הייתה גבוהה פי 1.4 (14,677 ש"ח ו-10,422 ש"ח, בהתאמה). בחלוקת משקי הבית לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית, ניתן לראות כי בעשירון התחתון משקי הבית עם ילדים מהווים 63.2% מסך משקי הבית וככל שהעשירון עולה, כך שיעור משקי הבית עם ילדים יורד.