שיפור בציוני המיצ"ב בחינוך הדתי: "החלטנו להשקיע"
לראשונה השיגו תלמידי כיתות ה' במערכת הממלכתית-דתית ציונים גבוהים יותר מחבריהם בחינוך הממלכתי במתמטיקה ועברית. במשרד החינוך מסבירים: "בנינו מתווה ורואים את התוצאות בשטח". אבל למה עדיין יש פער בציוני האנגלית?
נתוני המיצ"ב שהתפרסמו אתמול (יום ג') הצביעו על כך שלראשונה השיגו תלמידי בתי הספר היסודיים במערכת החינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) ציונים טובים יותר מחבריהם בחינוך הממלכתי. מדובר בשלב זה בשני מקצועות בלבד: מתמטיקה ועברית. באנגלית עדיין נרשם פער גבוה לטובת תלמידי הממלכתי, ובבחינה לשכבת כיתות ט', עדיין השיגו תלמידי החינוך הממלכתי ציונים גבוהים יותר בכל המקצועות.
על-פי הנתונים, במתמטיקה בכיתות ה' עלה הממוצע של תלמידי הממלכתי-דתי ב-12 נקודות (מ-555 ל-567), לעומת עלייה של 4 נקודות בקרב תלמידי החינוך הממלכתי (מ-561 ל-565).
במקצוע העברית קפץ הממוצע של תלמידי כיתות ה' מהחינוך הממלכתי-דתי ב-6 נקודות (מ-534 ל-540), ואילו זה של תלמידי הממלכתי ירד ב-2 נקודות (מ-536 ל-534).
באנגלית אמנם נרשם פער של 20 נקודות לטובת תלמידי הממלכתי, אולם בקרב תלמידי החינוך הממלכתי דתי נרשמה קפיצה משמעותית של 24 נקודות.
ראש מינהל החינוך הממלכתי-דתי במשרד החינוך, אברהם ליפשיץ, טוען שהשיפור הוא תוצאה של החלטה מודעת: "לצד ההשקעה במישור הערכי, התורני, הרוחני וההתנדבותי, אנחנו רואים חובה גם להגיע להישגים לימודיים. בנינו מתווה עבודה שיטתי ומסודר ורואים את התוצאות בשטח. בשנים האחרונות הישגי החמ"ד קפצו כמעט בכל שנה. זה בא לידי ביטוי במעקב יותר אינטנסיבי אחרי התלמידים, ליווי מתקשים, רכזים פדגוגיים בתוך בתי הספר ויותר השתלמויות למורים".
- למה באנגלית הפער עדיין לא נסגר?
"עשינו קפיצה של 20 נקודות וזה משמעותי. 'התלבשנו' על האנגלית בשנה האחרונה ושמנו יותר דגש על ההכנה למבחנים. זאת רק ההתחלה ואני בטוח שבשנה הבאה נמשיך במגמת העלייה".
מנהלת בית הספר היסודי ממלכתי דתי "אמית צח השדה" במעלה אדומים, דיצה כהן, מוסיפה: "החמ"ד הצהיר שאחת המטרות שלו היא שיפור למידה והישגים וקידום מצוינות. המטרה הזו הובהרה בכנסים שונים למנהלים ולצוותי ההוראה. הוגדרה מטרה אופרטיבית שעומדת לנגד צוותי ההוראה: עלייה בציון אחד ( 10 נקודות בסולם 100) בלימודי הליבה".
בבית הספר של כהן מופעלות כמה מסגרות שמטרתן עידוד מצוינות. אחת מהן נקראת "אקדמיה", ובמסגרתה המורים בוחרים מה ללמד והתלמידים בוחרים מה ללמוד.
"התוכנית פועלת השנה בשכבות ב'-ד'", היא מסבירה. "כל חבר בצוות ההוראה בחר תחום דעת הקרוב ללבו ובנה תוכנית לימודים לקורס של 14 שיעורים. בין הקורסים היו אימון אישי, כתיבה יוצרת בתיאטרון, הומור וצחוק כדרך חיים, תזונה נבונה ועיצוב כריכים, לימודי ארץ ישראל, מקהלה, מחומר למוצר-מחזור וחלילית".
לדברי כהן, העובדה שלא מדובר במקצועות ליבה לא משנה: "אני מאמינה שאדם לומד במקום שלבו חפץ. בית ספר שנותן לתלמידים ולמורים יכולת בחירה לעסוק בתחומי עניין שונים, יגביר בכך את השאיפה להתקדמות ומצוינות גם בלימודי הליבה הסטנדרטיים".
מנהל ישיבת אמי"ת באשדוד, הרב שלום מלול, התייחס להישגים באנגלית ואמר: "הציבור הדתי חי בתוך שפות. תלמיד יכול ללמוד 18-10 שעות גמרא בשבוע בעולם הישיבות התיכוניות ולפעמים גם בחלק מהאולפנות. הוא עסוק וטרוד בלהכיר את השפה הזו. הוא עובר תהליך של קניית שפה זרה עם נוכחות מאוד מאוד אינטנסיבית. האנגלית כבר הופכת להיות שפה זרה נוספת. לתלמיד החמ"ד לא תמיד יש לו את הפניות לקלוט את האנגלית באותה מידה שתלמיד בממלכתי הכללי. עכשיו מביאים את האנגלית לקדמת הבמה וזה מעולה".
נשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, פרופ' זמירה מברך, הוסיפה: "העלייה בהישגים בחינוך הממלכתי-דתי מעודדת במיוחד ומהווה תפנית. בחינוך הממלכתי דתי יש אחוז גבוה של תלמידים השייכים לשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות והעלייה בהישגיהם משקפת עליה בהישגים של השכבות הנמוכות. לצמצם פערים ניתן בשתי דרכים - להוריד את הישגי החזקים או להעלות את ההישגי החלשים. בישראל - כמדינת סטארט אפ - עלייה בהישגי החלשים מהווה בשורה גדולה למדינה כולה ולא רק למגזר הממלכתי דתי".
לפנייה לכתב/ת 
