מוטו-גוצי V9 בובר ברכיבה ראשונה: עיצוב בברזל
קאסטום איטלקי, תצורת מנוע אייקונית ומחיר נגיש, למי בעצם הכי מתאים אופנוע כמו ה-V9 של מוטו-גוצי?
מוטו-גוצי V9, הקאסטום בעל הנפח הבינוני לפי החברה, משווק בעולם (וגם אצלנו) בשתי גרסאות. גרסת הרואמר הנוטה יותר לכיוון הקאסטום הקלאסי עם גימור ניקל בוהק וגלגל קדמי גדל-קוטר, וישנה גם גרסת הבובר שהתייצבה למבחן. לזו עיצוב נאמן לסגנון שנולד עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת ומהותו: פירוק כל חלק מיותר מהאופנוע, קיצוץ חלקים שונים (לרבות הכנף האחורית) והתקנת צמיג שמנמן מלפנים.
עוד על אופנועים? אוברדרייב
טוב: מראה, יחידת הנעה
בסדר: התנהגות, בלמים
טעון שיפור: נוחות
מתחרים: הארלי ספורטסטר 883
מחיר: 70 אלף שקלים
ציון: 7.5 מ-10
כדי להפוך את ה-V9 לבובר ראוי, קוצצה הכנף האחורית, הושחר כל חלק נוצץ והותקן חישוק עם צמיג גדל מימדים מלפנים. התוצאה, נאה בהחלט. זהו אופנוע שמצליח להתבלט ולטובה על הכביש ומושך מבטים.
במבט מצד משתלט על התמונה ה-V2 האורכי המיתולוגי של גוצי, כאן בנפח 853 סמ"ק והספק צנוע של 55 כ"ס. עם 6.3 קג"מ של מומנט כבר ב-3,000 סל"ד, ברור לחלוטין שהמנוע הזה מעדיף גמישות על פני מהירות.
ועוד מילה אחת לפני שיוצאים לדרך. למרות המראה הקלאסי, הביצוע מודרני לחלוטין, הגימור נאה ויש גם כמה שטיקים עדכניים כמו אפליקציה שיודעת לתקשר עם האופנוע ולספק נתונים לרוכב וחיבור USB. ויש ב-V9 גם רכיבים חשובים יותר, כמו בקרת משיכה בעלת שני מצבים (ניתנת לניתוק) ו-ABS.
יתרונות - תנוחת הישיבה נפלאה, מושיבה את הרוכב זקוף יחסית עם כיפוף קל לעבר הכידון השטוח. התחושה היא של אופנוע קל ממשקלו האמיתי, כנראה בזכות המיקום הנמוך של המנוע - עיקר המאסה. בהתאם, אם יש משהו שמשתלט בקלות על החוויה זה המנוע. מכת גז קלה בעמידה וניתן להרגיש את החלקים המניעים מזיזים את האופנוע מעט לימין. כמו מכת גז במכונית שרירים ישנה.
פעימות הכוח ברורות, וכך גם הסאונד. המנוע הזה אוהב מאוד את סל"ד הביניים. למרות שהוא מושך בלי טרוניה עד למנתק, בטווחי הסל"ד הנמוכים ובינוניים הוא מרגיש בשרני, עבה, גברתני. קל מאוד להרגיש בבית עם יחידת ההנעה הזו, והתחושה הכוללת קומפקטית וקלה (יחסית לז'אנר) בכביש הדוק ומפותל בטיול של שישי אחה"צ. גם במקומות פחות סימפטיים - תנועה עירונית עמוסה לדוגמה. וכל העת העין נחה על הפרטים הקטנים שמפוזרים לאורך האופנוע הזה, כשברקע מנגן ומרעיד ה-V2 גדול הנפח.
חסרונות - אם להיות יפה זה כואב, הגוצי בהחלט מוכיח את זה. תנוחת הרכיבה נהדרת אבל תפגיש את הרגליים של רוכב גבוה מהממוצע עם ראשי המנוע הבולטים. אפשר לפתור את זה עם תנוחת רכיבה משוחררת ורגליים פתוחות, או לנוע מעט לאחור על המושב.
ואותו מושב, שנראה כל-כך טוב ונכון בתמונות, מציע נוחות מוגבלת בלבד. המבנה שלו שטוח לחלוטין והריפוד דק וקשוח - זה נראה מצוין, אבל מרגיש פחות טוב לאחר רכיבה של כמה עשרות ק"מ.
גם מיגון הרוח המינימלי לא ממש מספק ויצלח עד למהירות של כ-130 קמ"ש. סידור המיתלים מעדיף בבירור מראה קלאסי על יעילות מודרנית ואינו מאפשר רכיבה נינוחה באוכף. אשמים בכך בעיקר צמד הבולמים מאחור, שמעבירים את הנעשה על הכביש בדקדוק מוגזם.
סיכום - אופנה מגיעה עם תג-מחיר גבוה בדרך כלל, אלא שכאן לא נדרש מחיר מוגזם. לא בשקלים בכל אופן. יש לבובר הזה את המראה הנכון יחד עם יחידת הנעה מלאת אופי. לזכותו עומדות גם מערכות בטיחות עדכניות, גימור איכותי ויכולת תמרון טובה.
מהצד השני הגוצי כן דורש מחיר על היותו אופנתי, של נוחות. יש כאלו שלא יוכלו לשאת את המחיר הזה, אבל אלו מלכתחילה לא ימצאו את עצמם על קאסטום-קרוזר בסגנון בובר.
מנוע: טווין-אורכי, 853 סמ"ק, שני שסתומים לצילינדר, קירור אוויר/שמן
הספק מרבי: 55 כ"ס ב-6,250 סל"ד
מומנט מרבי: 6.3קג"מ ב-3,000 סל"ד
הינע: גל הינע, 6 הילוכים
בסיס גלגלים: 146 ס"מ
משקל: 199 ק"ג
מיתלים קדמי-אחורי (מ"מ): מזלג טלסקופי (130)-מונושוק (97)
בלמים קדמי-אחורי (מ"מ): דיסק בודד (320)-דיסק (260)
מערכות עזר: ABS, TCS
תצרוכת דלק (מבחן): 17.8 ק"מ לליטר
מחיר: 70 אלף שקלים
לפנייה לכתב/ת 
