הג'וב הדמוקרטי: לגלות את אמריקה מחדש
ניצחונו המדהים של טראמפ בבחירות חשף את הניתוק הגדול של המפלגה הדמוקרטית מהאמריקנים שחיים בין החוף המזרחי למערבי - לבנים ממעמד הביניים שנפגעו מהגלובליזציה, מעבודת המהגרים הזולה ומהשוק החופשי
הבחירות לנשיאות ארצות הברית עוררו התרגשות רבה לא רק ב"ארץ האנשים החופשיים והבית של האמיצים", במילותיו של ההמנון האמריקני. רבים נטו לתאר בחירות אלה כקרב בין אור לבין חושך. אך זוהי ראייה פשטנית ביותר, על דרך ההמעטה, של המציאות המדינית המורכבת בארה"ב בראשית המאה העשרים ואחת, שלא לוקחת בחשבון תמורות היסטוריות וסוציולוגיות רבות משמעות וחשיבות בהוויה ובחוויה האמריקנית בימינו.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
מפתה לומר כי המאבק בין דונלד טראמפ לבין הילרי קלינטון מבוסס על שתי השקפות עולם סותרות, האחת שמרנית והאחת מתקדמת. אך התמונה מורכבת יותר מבחינה סוציולוגית. עלייתו של טראמפ בקרב המפלגה הרפובליקנית והצבתו כמועמד לנשיאות מטעם מפלגה זו נראו לרבים כחלום בלהות. תופעה זו אכן משקפת את השקיעה של מוסדות, ערכים ומנהגים אמריקניים, החל מוול סטרייט והסנאט וכלה ברשתות החדשות בכבלים.
אך לעליית טראמפ במפלגה הרפובליקנית ולהצלחתו המפתיעה בבחירות יש בסיס רחב ואיתן בציבוריות האמריקנית - מעמד העובדים הלבנים בגיל הביניים, אנשים משכילים פחות, שסובלים לפחות כמו כל קבוצה דמוגרפית אחרת מפגעי הגלובליזציה, מעבודת מהגרים זולה ומהשוק החופשי. זהו בסיס כוחו העיקרי של טראמפ ולכן הוא לא היסס לדגול במדיניות של זהות לבנה. סיסמתו "לעשות את אמריקה גדולה שוב" דיברה כמובן על אמריקה הלבנה, במיוחד זו שאיננה זוכה מפירות הגלובליזציה, והיא רשמה הצלחה גדולה לאור תוצאות הבחירות.
האנשים שנותרו מאחור
אחת הסיבות המכריעות לכך שטראמפ הצליח לגייס תומכים רבים מקרב שכבה זו נעוצה בעובדה שהיא נפגעה קשות מהגלובליזציה. חשוב לציין כי ברני סנדרס, הסנאטור הדמוקרטי שהתמודד מול קלינטון בפריימריז הדמוקרטיים, פנה אף הוא אל מעמד העובדים הלבן שנפגע מהגלובליזציה, אך כמובן ללא הגזענות של טראמפ.
לפגיעה כלכלית קשה זו יש כמובן השלכות נפשיות רבות ומגוונות. לדוגמה, משבר נפשי הפך למגיפה בקרב נשים לבנות בגיל הביניים באזורים כפריים בארה"ב. לפי מחקרים שונים, שיעורי התמותה מחמת אלכוהול והתאבדות בקרב נשים מקבוצה זו הוכפלו מאז ראשית המאה הנוכחית. עורכי המחקרים כותבים באירוניה מרה: "לנשים אלה יש אולי זכויות בשל צבע עורן הלבן, אך זו גם הדרך היחידה והבלעדית שבה הן זוכות להיות מועדפות". אלה הם גם אזורי מכאוב ומצוקה של מעמד העובדים הלבן, ולכן טראמפ זכה בהם לתמיכה מסיבית. אנשים אלה חשו כי הם נותרו מאחור על ידי הכלכלה והתרבות באמריקה. לכן הם מתייחסים בבוז לזוכים מפירות הגלובליזציה בחוף המזרחי והמערבי של אמריקה, וזה כמובן יחס הדדי.
קורבנות הגלובליזציה
בשנת 2016 התפרסם הספר "חוסר שוויון גלובלי" מאת הכלכלן ברנקו מילאנוויץ. בניגוד גמור לספרו המפורסם של תומס פרידמן "הלקסוס ועץ הזית" משנת 1999, שבו הילל האחרון את תהליכי הגלובליזציה, וטען כי התנגדות לתהליכים כלכליים אלה היא בבחינת התנגדות לחוקי הטבע, מילאנוויץ טוען אמנם כי העולם אכן נהפך לשוויוני יותר - מדינות עניות מתקרבות לעשירות, אך המדינות המערביות הדמוקרטיות נהפכו לשוויוניות פחות בקרבן. מי שהרוויחו הכי הרבה מהגלובליזציה הם המעמדות הבינוניים והעליונים באסיה, ומי שהפסידו הכי הרבה בעטיה הם מעמדות הביניים והעובדים באמריקה ובאירופה. ניתן להוסיף לשורת המפסידים כמובן גם את מעמד הביניים בישראל.
הממצאים של מילאנוויץ מקבלים את אישורם על ידי לא אחר מאשר לורנס סאמרס, ששירת כשר האוצר תחת ממשלו של ביל קלינטון. סאמרס מוכר לכול מהסרט "הרשת החברתית" על פייסבוק ומארק צוקרברג, שבו בהיותו נשיא אוניברסיטת הארוורד הוא סילק ממשרדו את האחים התאומים קמרון וטיילר וינקלווס, שביקשו את התערבותו בסכסוך שלהם עם צוקרברג. סאמרס הודה כי כדי לקדם תהליכי גלובליזציה הוא ערך במסגרת תפקידו מסעות בכל רחבי העולם, אך רק לא בקרב ערי ופרברי המסכנות באמריקה. "לגבי קובעי המדיניות הדמוקרטים, עוני היה ארץ זרה או שייך רק לשחורים", הוא אמר. זאת ועוד, הוא מציין בגלוי כי העילית הדמוקרטית, שבה הוא כולל את עצמו, מקלים ערך במושג של לאומיות, ומהווים למעשה עילית קוסמופוליטית.
מעבר לתוצאות מערכת הבחירות הנוכחית, ובלי קשר לתוצאותיה, אסור למפלגה הדמוקרטית, מבחינה מדינית ומוסרית, לוותר על מעמד לבן זה שנפגע קשות מהגלובליזציה. על הדמוקרטים להציע מדיניות לא רק קוסמופוליטית, אלא גם זו הקשובה לצרכים והמצוקות האמיתיים של בני שכבה זו, אחרת הם יידחפו יותר ויותר לייאוש והרס עצמי.
אביהו זכאי הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו "אריך אוארבך ומשבר הפילולוגיה הגרמנית" הופיע השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד
לפנייה לכתב/ת 
