ליקויים בהקמת חריש, בעיות תחבורה קשות

מחכים לחריש: עבודות ההקמה של העיר החדשה חריש, שנמצאות בימים אלה בעיצומן, לוו בחריגות בלוחות הזמנים, בכשלים בקביעת הדירוג החברתי-כלכלי, באכלוס מבנים בניגוד לחוק ובליקויים בעבודת משרדי הממשלה. כך קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא, במסגרת דו"ח המבקר הנוגע להיבטים המוניציפליים בהקמת חריש, שפורסם היום (ג').

כתבות נוספות על חריש בערוץ הנדל"ן :

טופס אכלוס ל-85 הדירות הראשונות בחריש

ביהמ"ש אישר לאורתם סהר לעבוד בחריש

על פי הדו"ח, התהליך של הרחבת חריש ממועצה מקומית, המונה כ-1,300 תושבים, לעיר הצפויה לאכלס כ-60 אלף תושבים, מחייב היערכות מיוחדת של משרדי ממשלה רבים, ובראשם משרדי השיכון והפנים, בתיאום עם הנהלת היישוב. לפיכך החלה עבודת ביקורת, שבין החודשים ספטמבר 2015-פברואר 2016 בחנה את פעילות הגורמים המעורבים בהקמת העיר.

בין השאר, נבחנו היבטים בנוגע להמלצות והחלטות הממשלה שהתקבלו בנושא; תכנון העיר ומעורבות משרדי הממשלה בהקמת מבני ציבור והיערכותם לאכלוס העיר; מתן פתרונות תחבורתיים; וההיערכות הארגונית של משרד הפנים והמועצה המקומית לקליטת התושבים.

הדו"ח סוקר את התהליך שקדם להפיכת חריש לעיר. הוא מזכיר כי בדצמבר 1990 החליטה הממשלה לאשר את תוכנית "שבעת הכוכבים" לפיתוח יישובים קהילתיים-פרווריים לאורך כביש חוצה ישראל. במסגרת התוכנית הוחלט, בין היתר, להקים את חריש בהיקף של 6,000 יחידות דיור בתחום השיפוט של המועצה האזורית מנשה. בפועל נבנו ביישוב כ-300 יחידות דיור בלבד.

ביולי 1992, במסגרת התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, הוצאו היישובים קציר וחריש מתחום שיפוטה של המועצה האזורית מנשה, והוכרזו כמועצה מקומית קציר-חריש. ב-2007 החל משרד הבינוי והשיכון להכין תוכנית אב להפיכת חריש לעיר חרדית. בספטמבר 2008 הוקמה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, ובשנים 2015-2012 אישרה תוכניות מתאר להקמת 12,684 יחידות דיור ביישוב.

במרס 2010 החליטה הממשלה להקים ועדת מנכ"לים הכפופה למשרד הבינוי והשיכון, שתפקידה להגיש לממשלה בתוך 90 יום המלצות להקמת חריש עם צביון דתי. אלא שבסוף 2012 הוחלט לשווק מגרשים ביישוב לכל המגזרים, ומתוצאות המכרזים עלה כי האוכלוסייה בחריש תכלול חילונים, דתיים-לאומיים וחרדים.

ביוני 2012 הוחזרה קציר לתחום שיפוטה של המועצה האזורית מנשה, וחריש הוכרזה כמועצה מקומית, המשתרעת על כ-3,560 דונם ובה כ-1,100 תושבים. בדצמבר 2015 אושרה החלטת ממשלה לסייע להקמת העיר, על ידי הכרזה על חריש כעל יישוב בעל עדיפות לאומית. 

בנייה בחריש(צילום: עידו ארז)

חריש נפרדה מקציר, הדירוג נשאר גבוה ומנע סיוע

על פי הדו"ח, ועדת המנכ"לים לקידום היישוב חריש שהוקמה ב-2010 "חרגה באופן ניכר מלוח הזמנים להצגת המלצותיה כפי שנקבע בהחלטת הממשלה (תוך 90 יום - ה.צ)". בשל העיכוב בגיבוש ההמלצות, ציינו מחברי הדו"ח, "חלק ממשרדי הממשלה לא מילאו את תפקידם בקידום היישוב".

עוד קובע הדו"ח כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לא קבעה דירוג חברתי-כלכלי לחריש כיחידה נפרדת. "כתוצאה מזה, שגו משרדי הממשלה וייחסו ליישוב את הדירוג החברתי-כלכלי הגבוה שנקבע בעבר למועצה המקומית קציר-חריש שפורקה. הדבר גרם לכך שהמועצה המקומית חריש לא קיבלה את הסיוע שהגיע לה - ופגע ביכולתה להעניק לתושביה שירותים מוניציפליים".

אשר לתכנון העיר והפיקוח על הבנייה, בדו"ח מצוין כי לא נמצאו אסמכתאות המעידות על כך שמשרד השיכון והוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בחנו, בעקבות התוצאות של מכרזי השיווק, את הצורך בביצוע שינויים בתוכניות המאושרות - כדי להתאימן להרכב האוכלוסייה שהשתנה.

בנייה בחריש(צילום: עידו ארז)

בנוסף קובע הדו"ח כי הוועדה המיוחדת לא קבעה למפקחי הבנייה שלה נוהלי עבודה, ולא הכינה תוכנית עבודה לאיתור עברות בנייה ולטיפול בהן. עוד נמצא כי המועצה המקומית אכלסה מבני חינוך בניגוד לחוק, מבלי שקיבלה מהוועדה המיוחדת אישור אכלוס, ואף החלה בהקמת קומה שלישית בבניין המועצה ללא היתר בנייה כחוק.

כמו כן, הביע המבקר חשש מכך שבתוכניות המתאר לא הוקצה שטח לאזור תעסוקה כמקור הכנסה לרשות המקומית. "היעדרו של אזור תעסוקה עלול לפגוע בהכנסות המועצה המקומית ובצמיחתה, ולהותירה רשות גירעונית לאורך שנים", נכתב.

"מערכת הכבישים אינה מתאימה לנפח התנועה"

אשר למעורבות משרדי הממשלה בהקמת העיר ובאכלוסה, נטען בדו"ח כי "משרד התחבורה לא ביצע את הפרויקטים התחבורתיים שנקבעו בתוכנית המפורטת כתנאי לאכלוס. הדבר עלול לעכב את האכלוס של חלק מיחידות הדיור שבנייתן תסתיים בטרם יושלמו. כמו כן, מערכת הכבישים הבין-עירוניים באזור חריש אינה מתאימה לנפח התנועה הקיים באזור כיום, וגם לאחר השלמת הפרויקטים התחבורתיים האמורים לא ישתפר המצב באופן ממשי".

לגבי משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים, נטען כי השניים "השתהו בגיבוש הסיכום התקציבי בנוגע להעתקת מחנה משמר הגבול (מג"ב) ולהקמת מרכז חירום בחריש. פרק הזמן הארוך שיידרש לתכנון מרכז החירום ולהקמתו, יפגע בפיתוח השטח שעליו נמצא כיום מחנה מג"ב ובהכשרתו לבנייה".

בנוסף, ניתנה התייחסות להיערכותו של משרד הפנים להקמת העיר, ונטען כי המשרד לא בחן חלופות להיערכות המוניציפלית להקמת העיר חריש, ובהן הצעתו של הממונה על מחוז חיפה למנות מינהלת שתעסוק בהקמת מוסדות ציבור, חינוך ורווחה ובקליטת התושבים החדשים. לגבי המועצה המקומית, נטען כי היא טרם איישה את כל המשרות שאושרו לה, מה שפגע בהיערכותה בתחומי ההנדסה, רישוי עסקים וקליטת תושבים.

עוד נטען כי מליאת המועצה המקומית עדיין לא סיימה את עדכון חוקי העזר הישנים, ולא אישרה את כל חוקי העזר החדשים הדרושים לה למימון השירותים לתושבים וחלק מהוצאות הפיתוח. כמו כן, המועצה המקומית לא נערכה לקביעת סל השירותים שהיא מעוניינת להעניק לתושביה, ולא גיבשה תוכנית עבודה למתן שירותים אלה.

חריש(צילום: עידו ארז)

אשר לניהול הכספי של המועצה, בדו"ח צוין כי משרד הפנים גיבש באפריל 2013 תוכנית הבראה למועצה, מבלי שהביא בחשבון את הנטל שיוטל על תקציבה בשל התהליך המואץ של הקמת העיר. "גם תוכנית הייצוב החדשה לשנים 2019-2016 שגיבש המשרד אינה פותרת את בעיית המחסור במקורות הכנסה עצמית של המועצה", נכתב.

בעקבות הביקורת ממליץ מבקר המדינה למשרד השיכון לפקח מקרוב על יישומם של כל סעיפי החלטת הממשלה מדצמבר 2015 (הכרזה על חריש כעל יישוב בעל עדיפות לאומית); ולמשרד התחבורה להוציא לפועל, מוקדם ככל האפשר, את הפרויקטים התחבורתיים שהיעדרם מונע את אכלוס העיר, בין השאר תכנון מערכת כבישים בין-עירונית.

לסיכום, נכתב בדו"ח כי "הקמת העיר חריש מהווה משימה לאומית, ולצד הפעילות הברוכה של חלק ממשרדי הממשלה בהקמתה, יש למצוא פתרון הולם לבעיית עומס התנועה הצפוי באזור ולקליטת אלפי תושבים".

(צילום: עידו ארז)

תגובות: "הדו"ח מתייחס לתקופה בה כיהנו שלוש ממשלות שונות"

מהמועצה המקומית חריש נמסר בתגובה: "המועצה המקומית חריש עוסקת במפעל ציוני שלא נעשה מזה 20 שנה ובונה עיר חדשה במדינת ישראל. מדיניות המועצה היא לגייס עובדים לפי הצורך מתוך אחריות לכספי ציבור. בפברואר 2016 ,כאשר פורסם דו"ח מבקר המדינה, טרם החל אכלוס העיר בפועל. לקראת האכלוס המשמעותי בקיץ 2016, השלימה המועצה את גיוס כוח האדם שלה, וזאת כדי להיערך לקליטת התושבים החדשים. המועצה מנטרת כל העת את צפי האכלוס ואת האכלוס בפועל, על מנת לתת את המענה הראוי לכלל תושבי חריש.

המועצה אף הקימה מערך קליטה חדשני בשל אתגרי הקליטה הייחודיים של חריש. ואכן, בסקר שערכה המועצה בקרב התושבים החדשים, שביעות הרצון מהליך הקליטה היא יוצאת מגדר הרגיל. עוד טרם פרסום דו"ח המבקר, המועצה ערכה חוקי עזר חדשים ומעודכנים שנשלחו לאישור משרדי הממשלה, כך שתושביה החדשים של של חריש יזכו לחקיקה יעילה ומסודרת. מספר חודשים לאחר כתיבת הדו"ח, תוקנו הערותיו של המבקר".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "הפרויקטים התחבורתיים שנקבעו בתוכנית להקמת חריש נמצאים בביצוע ויסתיימו עד מאי 2017. פרויקט הקמת מחלף גישה לחריש הוא כביש אזורי דו-מסלולי, בעל שני נתיבים, תוקצב בעלות כוללת של כ-400 מיליון שקל ויבוצע במסגרת תוכנית החומש של חברת נתיבי ישראל".

מהלמ"ס נמסר בתגובה: "הלמ"ס פועלת לפי הכללים הנהוגים בסטטיסטיקה הרשמית ומקפידה על מהימנות הנתונים. מפקד האוכלוסין, כמו גם המדד החברתי-כלכלי, נערכים לפי מתודולוגיה אחידה, תוך הקפדה על כללים ותהליכים שנקבעו מראש. המדד החברתי-כלכלי שמוזכר כאן חושב על ידי הלמ"ס על סמך נתוני מפקד האוכלוסין 2008, בהתאם למפה המוניציפלית המעודכנת לסוף 2008, ובתוספת עדכון של מספר פיצולים של רשויות מקומיות שנכנסו לתוקף בשנים 2011-2009 (זאת בהתאם לבקשה של משרד הפנים).

"במועד הקובע לחישוב המדד, היישוב חריש היה חלק מהרשות המקומית קציר-חריש והפקידה בו נעשתה בהתאם לכך. בנסיבות אלו, ועד לפרסום מפה מוניציפלית כלל ארצית מעודכנת על ידי הלמ"ס במסגרת עדכון המדד החברתי-כלכלי, לא ניתן היה לקבוע את סיווגה של המועצה המקומית חריש כיחידת מחקר נפרדת.

"בדיקה נוספת בעניין העלתה כי קיימת בעייתיות מתודולוגית בקביעת אשכול עבור יישוב בודד שאין נתונים לגביו לשנת 2008, כפי שהיו לשאר היישובים שסווגו לאשכולות. נוסף על כך, לא ניתן 'לתקן' את המדד עבור חריש בלבד, מבלי לתקן את כל השינויים שקרו במפה המוניציפלית, כפי שלא ניתן להשתמש בנתונים עדכניים יותר של יישוב, מבלי לעדכן את הנתונים לגבי יישובים נוספים, דבר שיחייב הלכה למעשה יצירת מדד חדש.

"בשבועות האחרונים פרסמה הלמ"ס את המדד החברתי-הכלכלי, ועדכנה את אפיון הרשויות המקומיות בהתאם לשינויים שחלו במפה המוניציפלית מאז פורסם המדד הקודם. שינויים אלה כוללים את הפרדה בין היישוב קציר שהועבר לתחום שיפוטה של מועצה אזורית מנשה (דורגה באשכול 6) והמועצה המקומית חריש שהפכה לרשות מוניציפלית בפני עצמה (דורגה באשכול 3). מסיבות אלה ואחרות הוחלט בלמ"ס שבשנים הבאות יתפרסם מדד זה אחת לשנתיים".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "דו"ח המבקר מתייחס לתקופה בה כיהנו שלוש ממשלות שונות, ובמהלכה השתנה אופי האוכלוסייה המיועדת ליישוב. עם הקמת הממשלה הנוכחית, הובילו שר הבינוי והשיכון ומנכ"ל משרדו הליך מואץ לקידום החלטת הממשלה. בחודשים האחרונים, המשרד האיץ תהליכים שנמתחו על פני שנים, והפך את חריש לפרויקט דגל, תוך הכפלת מספר התושבים שעתידים לגור בה. בתוך עשר שנים יחיו בחריש כ-100 אלף תושבים, בעיר מתקדמת ואטרקטיבית, ובקרבה למרכז הארץ.

"שינויים רבים חלו מאז כתיבת הדו"ח, המייתרים את מרבית הטענות העולות בו. ראשית, החלטת הממשלה אשר הובלנו כוללת צעדים רבים להאצת פיתוח העיר. המשרד קידם ארבע תב"עות (תוכניות בניין עיר) חדשות, המותאמות לאוכלוסייה הטרוגנית ומתייחסות למגורים, תעסוקה ומוסדות ציבור. תפיסות הבנייה החדשות של המשרד מיושמות בחריש ונותנות מענה בתחומי הנגישות, מיתון התנועה והבנייה המואצת.

"בנוסף, לקח המשרד על עצמו קידום של כניסה נוספת לחריש מכיוון דרום. ועדת המנכ"לים מתכנסת בקביעות אחת לחודשיים ומאיצה תהליכים בפיתוח העיר, גם בתחומים שאינם תחת תחום אחריותו הבלעדי של המשרד. המשרד ממשיך גם בימים אלו לפתח את חריש בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות המקומית ומשרדי הממשלה השונים".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "במאמץ הממשלתי לפיתוח העיר חריש, משרד הפנים משמש כשחקן מרכזי אשר תורם לחיזוקה ולפיתוחה. בין היתר, במסגרת החלטת ממשלה, הוביל המשרד תוכנית לייצוב כלכלי במשך ארבע השנים הראשונות, וכמו כן פועל להאצת איוש משרות חיוניות ברשות, תוך מתן מענקים בהתאם. יתרה מכך, המשרד פועל בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים על הקמת מרכז אחוד לקליטת תושבים ומתוקף אחריותו דואג להקמת התשתית למוכנות הרשות לחירום. כמו כן, מתוך מטרה לחזק ולפתח את העיר חריש באופן המיטבי ביותר, הנחה שר הפנים לבחון את תחום שיפוטה, וזאת, במסגרת הועדה הגיאוגרפית של מחוז חיפה שפועלת בימים אלה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ממשלת ישראל עושה מאמצים רבים על מנת לספק את כלל התשתיות הנדרשות לפיתוח היישוב חריש. בימים אלו מתבצעות הכנות לקליטה נרחבת של אוכלוסייה חדשה ביישוב. הקמת מרכז החירום בעיר תתבצע גם היא במועד הנדרש, אם לא קודם לכן. מתחומים אחרים הקשורים להשקעה הממשלתית חסרת התקדים בעיר חריש, אנו למדים שהתשתיות מחכות לתושבים. חריש נמצאת כעת בין הערים המרווחות במדינה ביחס הכיתות לתלמיד, באופן שמשקף כי בניית בתי הספר, הגנים ותשתיות אחרות, התבצעו טרם מעבר האוכלוסייה".

מהוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בחריש נמסר בתגובה: "עוד במהלך הביקורת גובשו נוהלי העבודה של מפקחי הבנייה ותוכנית העבודה שלהם".

מהמשרד לביטחון פנים לא התקבלה תגובה לפניית ynet עד למועד פרסום הדו"ח