הסטרנגלרס בישראל: הקהל אוהב, ולא הולך לשום מקום
בלי וידאו ארט מושקע ועם תאורה סולידית, רביעיית הסטרנגלרס נתנה ברוק אבל שמרה על פאסון כיאה לבריטיים. עם להיטים כמו "Golden Brown" ו-"Always The Sun", נראה שגם בפעם השלישית של הלהקה בארץ, הקהל הישראלי נהנה ממה ששמע
בני 50-60 מילאו אמש (ה') את היכל התרבות בתל אביב, וחיכו בקוצר רוח להופעה של הסטרנגלרס שהחזירו אותם לילדות. שני מייסדי הלהקה, ביחד עם הסולן בז וורן שהצטרף להרכב בשנות ה-90, פתחו את ההופעה כשיצאו מלוע של תותח הטנק כשם השיר הראשון. עד השיר הרביעי וורן כבר פתח בקריאה המוכרת לקהל הישראלי "שלום תל אביב", וקרא לנו לקום מהכיסאות ולרדת לרקוד ולהשתולל ברחבה הקטנה שקיימת בקרבת הבמה. "זה רוקנרול, אי אפשר לשבת בהופעה כזו", אמר, והקהל נהר למטה.
בלי וידאו ארט מושקע ועם תאורה סולידית, הרביעייה נתנה ברוק אבל שמרה על פאסון והייתה מאופקת וקפואה כיאה לבריטיים. בהמשך ההופעה וורן והבסיסט ז'אן ז'אק ברנל השתחררו מעט והחלו לנוע על הבמה. בשיר "Relentless" השניים שרו ביחד וביצעו הרמוניה יפה. אחרי "Nice and Sleazy" הגיע החלק השירתי והמלודי במופע, זה שבזכותו קיבלה הלהקה הכרה בינלאומית. מיד עם צלילי הסינתיסייזר הראשונים שבישרו על הלהיט "Golden Brown", הקהל התרגש והרים מיד סמארטפונים לאוויר לתעד את הרגע. אחריו הגיע "Midnight Summer Dream" כשוורן עבר לגיטרה קלאסית. ב-"Always The Sun", המוכר והאהוב ביותר של הלהקה, הקהל ענה בקול לוורן בפזמון ולרגע תחושה של שמש מחממת עברה בהיכל, כשהקהל המשיך לעמוד על הרגליים ולא רצה ללכת לשום מקום.
עוד ביקורות הופעות בערוץ המוזיקה של ynet:
הכימיקל בראדרס: מתקפה כימית מופלאה
ארמין וואן ביורן: כמו מיומנה על ספידים
איחוד תמוז: שואו שצעירים יכולים ללמוד ממנו
לאחר מכן חזרנו לשירים מהירים וקצביים שמאפיינים את התקופות הראשונות של הלהקה, כשבשיר "Norfolk Coast" נגן הסינתיסייזר הרשים מאוד עם היכולת הטכנית שלו, ולרגע היה אפשר לחשוב שזהו שיר של מיוז. ל-"Peaches" היה ביצוע די טוב, עם מקצב שמזכיר רגאיי, וקולות שהשמיע וורן, שהזכירו תאווה לפירות ולחופי הים. ב-"No More Heroes" חלה שוב עלייה באנרגיה, כאשר השניים התקרבו לקהל מכופפים בהליכה מסתורית ואז נפתח הריף המוכר בבאס. לאחר תשואות רבות הלהקה ירדה מהבמה, וחזרה כשוורן שאל: "אתם נהנים, רוצים שננגן עוד?".
כאמור זו הפעם השלישית שהחונקים כאן בארץ, ובסך הכל נראה היה שהקהל אהב את מה ששמע. אמנם לא ברורה ההחלטה לשיר בהדרן להיטים של אחרים, אבל לא נראה שלמישהו זה הפריע.
