לשכת רה"מ: "האנשים סביב נתניהו יודעים שאסור לפנות אליו בנוגע לעסקיהם"
בעקבות חשיפת הקשר בין עסקת הצוללות בין גרמניה לישראל לבין עורך דינו של ראש הממשלה, פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה: "הפעם הראשונה שנודע לנתניהו על הנושא הייתה כשהתבקש לתת תגובה. שמרון מעולם לא שוחח עם נתניהו על צוללות"
בעקבות הפרסומים על עסקת הצוללות והקשר בין עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחברה שעמה בוצעה העסקה, פרסמה אחר הצהריים (ה') לשכת ראש הממשלה תגובה. זו התגובה המלאה:
"בעקבות הפרסומים בימים האחרונים, ראש הממשלה מבקש להבהיר באופן ברור וחד משמעי: הפעם הראשונה שבה נודע לראש הממשלה שעו"ד דוד שמרון מייצג גורם עסקי הקשור לפרויקט הצטיידות של חיל הים הייתה שלשום, כשערוץ 10 פנה לבקשת תגובה. עו"ד שמרון מעולם לא שוחח עם ראש הממשלה בנושא צוללות, ספינות, או כל נושא אחר הקשור בלקוחותיו. עו"ד שמרון לא שוחח עם ראש הממשלה על לקוח זה, ולא על שום לקוח אחר".
עוד נכתב בתגובה: "כל האנשים הסובבים את ראש הממשלה, ודוד שמרון בתוכם, יודעים היטב שראש הממשלה אוסר בתכלית האיסור לפנות אליו בנוגע לענייניהם העסקיים. השיקול היחיד שעמד לנגד עיניו של ראש הממשלה הוא חיזוק עוצמתה של ישראל בכלי שיט אסטרטגיים, הנחוצים להבטיח את עתידנו. כל ניסיון לרמוז ששיקולים אחרים השתרבבו להחלטה לרכוש צוללות לחיל הים הוא שקרי ומשולל כל אחיזה במציאות".
מאוחר יותר פורסמה הודעה נוספת מטעם המועצה לביטחון לאומי ובה נכתב כי רכש הצוללות נעשה בתיאום מלא עם משרד הביטחון בהליך תקין לחלוטין ופרסם את סדר ההתנהלות של כל הפרשה. ב-12 באוקטובר 2015, אומרים במל"ל, נציג מוסמך של משרד הביטחון מעביר לראש המל"ל מסמך במסגרת דיון הכנה לקראת נסיעת נתניהו לגרמניה, ובו מפורטת דרישת צה"ל לרכש 3 צוללות (שיחליפו צוללות קיימות). במסמך נכתב: “The proposal and the request: To sign a framework agreement for the provision of three more submarines”.
כעבור תשעה ימים נוסע נתניהו, לפי הודעת המל"ל, לגרמניה עם ראש המועצה דאז יוסי כהן ומעלה מול הקנצלרית מרקל את האפשרות לרכוש שלוש צוללות. היא משיבה בחיוב. ב-14 בנובמבר 2015 מעדכן נתניהו את הקבינט בנוכחות שר הביטחון יעלון על פגישתו עם מרקל והסכמתה לבקשה הישראלית לרכוש שלוש צוללות. במל"ל מציינים כי ב-7 בפברואר 2016, לקראת המפגש בין נתניהו למרקל בברלין, ראש המל"ל בפועל יעקב נגל מעביר למנכ"ל משרד הביטחון למזכיר הצבאי של שר הביטחון טיוטה של מזכר הבנות עם גרמניה ומבקש את התייחסותם.
כעבור חמישה ימים משיב מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל תשובה חיובית עקרונית לרכש הצוללות בעתיד, אך מבקש לשמור על גמישות בלוח הזמנים. בהמשך אותו שבוע, המל"ל מבצע עבודת מטה עם משרד הביטחון לעדכון טיוטת מזכר ההבנות בהתאם לבקשת משרד הביטחון. התהליך כלל שיחות ותיאומים, שבסופם גובש נוסח סופי מוסכם של טיוטת המזכר להעברה לגרמנים.
ב-16 בפברואר מציג נתניהו למרקל את הטיוטה. כעבור יומיים מעדכן נגל בכתב את שר הביטחון יעלון ומנכ"ל משרדו על הפגישה בין נתניהו לקנצלרית גרמניה. במסמך מפורטת ההסכמה לפתוח במו"מ על מזכר ההבנות לרכש 3 צוללות, בהתאם לצרכים שהגדיר משרד הביטחון. המל"ל מתכלל עבודת מטה בין-משרדית עם משרד הביטחון, צה"ל, משרד האוצר ומשרד החוץ.
ב-30 ביוני, משלחת בין-משרדית בראשות נגל ובהשתתפות נציגים בכירים ממשרד הביטחון וצה"ל נוסעת לגרמניה כדי לפתוח במו"מ על מזכר ההבנות. ב-5 באוקטובר השנה מעדכנים נתניהו ונגל את הקבינט על התקדמות המו"מ לרכש שלוש הצוללות. כעבור שלושה שבועות, כך לפי המל"ל, הסיכום עם גרמניה מוצג בקבינט והפרויקט מאושר פה אחד.
על פי הפרסום השבוע בערוץ 10, "בשנה-שנתיים האחרונות פעל נתניהו כדי שעסקאות גדולות של חיל הים ייעשו עם הגרמנים – שילוב של ממשלת גרמניה ובעיקר מספנה גרמנית גדולה. פעם אחת נתניהו לחץ לבטל מכרז בינלאומי של משרד הביטחון לקניית כלי השיט שיגנו על אסדות הגז שלנו, והמכרז באמת בוטל. אחרי שהגרמנים ירדו במחיר הם קיבלו את העסקה".
במקרה השני, כך על פי הפרסום, "גילה לפתע שר הביטחון דאז יעלון, כתוצאה מהדלפה פנימית בתוך המערכת, שנתניהו עומד לחתום על חוזה לקניית שלוש צוללות נוספות מהגרמנים. הרמטכ"ל לא ידע מזה, צה"ל התנגד לכך, ובכל זאת נתניהו עמד לחתום. סיפרנו אז שיעלון התעמת איתו, ואחרי עזיבתו של יעלון – ממש לפני שבוע בכנסת – הודיע נתניהו: ישראל תקנה עוד שלוש צוללות".
רביב דרוקר, שפרסם את הסיפור, גילה כי הנציג של המספנה הגרמנית בארץ הוא איש עסקים ישראלי בשם מיקי גנור ומי שמייצג אותו הוא עו"ד דוד שמרון – עורך דינו של ראש הממשלה נתניהו.
המל"ל: לא הייתה השפעה חיצונית
לאחר הפרסום פרסמה לשכת ראש הממשלה בשם המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) הודעה ארוכה בנושא, שבה נכתב בין היתר כי נתניהו העלה את הנושא בעצמו בפני קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל.
בנוגע לספינות נכתב: "רכש הספינות נעשה בתהליך מקצועי וסדור, ללא שום השפעה חיצונית. במסגרת ההיערכות להגנה על שדות הגז ומתקני הגז החליטה הממשלה על רכישת ארבע ספינות שטח. ההחלטה התקבלה בעקבות המלצת מערכת הביטחון, המל"ל ומשרד החוץ.
"בתהליך הבדיקה נבחנו כמה אפשרויות לרכש הספינות לאור הצרכים המבצעיים שהעלו צה"ל ומערכת הביטחון. בסופה של הבחינה המקצועית הוחלט, על בסיס שיקולים מדיניים, מבצעיים, טכנולוגיים ותקציביים, לממש את הרכש בהסכם בין ממשלת ישראל לממשלת גרמניה.
"ההחלטה נתמכה על-ידי שר החוץ דאז ליברמן, שר האוצר וגורמי המקצוע במשרדיהם, וכן על-ידי שר הביטחון דאז משה יעלון ובהתאם לעמדת צה"ל. במסגרת העסקה הוענק לישראל – מתוקף היחסים המיוחדים בין המדינות – מענק משמעותי מטעם ממשלת גרמניה להפחתת עלות הפרויקט ביחס לכל אופציות הרכישה האחרות".
בנוגע לצוללות נכתב בהודעה: "רכש הצוללות מגרמניה נעשה גם הוא בתהליך מקצועי סדור, ללא שום השפעה חיצונית, ובהמלצת כל גורמי המקצוע במשרד הביטחון, צה"ל והמל"ל, כפי שעולה ממסמכים ומדיונים רבים. במסגרת תהליכי בניין הכוח של צה"ל ותכנון רב-שנתי לריענון וחידוש סד"כ הצוללות, הוחלט על רכש של שלוש צוללות. בשל שיתוף הפעולה בין ישראל לגרמניה בתחום הצוללות, הנמשך משנות ה-90 לשביעות רצונם המלאה של צה"ל ומערכת הביטחון, הוחלט להמשיך את הרכש מגרמניה.
"בשום שלב לא העלו הגורמים המקצועיים אפשרות לרכש צוללות מגורם אחר, וזאת משיקולים מקצועיים, מבצעיים ומדיניים – ובראשם היחסים הקרובים בין ישראל לגרמניה. גם שיקולים כלכליים לאומיים תמכו בהחלטה, שכן ישראל זכתה למענק גבוה מטעם ממשלת גרמניה בשווי של מאות מיליוני אירו.
"ראש הממשלה העלה את הבקשה לרכש הצוללות והמענק מגרמניה בפני הקנצלרית, ולאחר מכן נוהלה עבודת מטה בין-משרדית של כל הגורמים המקצועיים הרוונטיים שהביאה לסיכומים".
לפנייה לכתב/ת 
