סטארט אפ חברתי: ביטוח פנסיוני למבוגרים ונכים
רבים בישראל מודרים מביטוח פנסיוני, שכן קרנות הפנסיה אינן מוכנות לקבלם. מיזם חברתי חדש ינסה לתת מענה לחוסכים שנדחו ונותרו ללא כיסוי ביטוחי. "אנשים שלא התקבלו לקרן פנסיה, לא מודעים לאפשרויות שעדיין יש להם"
מתברר שלא כל אחד יכול להשיג ביטוח פנסיוני בישראל: אזרחים רבים, ביניהם מבוגרים, חולים, נכים ואף כאלו שהחלימו ממחלה - מודרים למעשה מביטוח פנסיוני.
חברות הביטוח וקרנות הפנסיה אינן מוכנות לקבל אותם, ולעיתים הן גם לא טורחות לבדוק את מצבם העדכני. המציאות הזו בולטת במיוחד בעקבות הרפורמה שאושרה לאחרונה, במסגרתה נבחרו על ידי המדינה שתי קרנות פנסיה שמאפשרות לציבור הרחב להצטרף אליהן בדמי ניהול זולים במיוחד. אותן קרנות פתוחות לציבור הרחב, אך מסתבר שלא באמת לכולם.
כדי להבין איך בכלל המציאות הזו קיימת, צריך קודם לבחון את המנגנון הייחודי של קרנות הפנסיה. קרן פנסיה מקיפה כוללת בתוכה שלושה מרכיבים: הראשון הוא חיסכון לעת הפרישה מהעבודה, שיתקבל כקצבה חודשית; השני הוא ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה ונכות; השלישי הוא קצבת שאירים המשולמת ליקיריו של המבוטח, במקרה של פטירה.
קרן פנסיה היא למעשה ביטוח הדדי. מה זה אומר? כל הכספים של כל החוסכים (עמיתים) בקרן הפנסיה נכנסים לקופה אחת גדולה. מהקופה הזו משלמת הקרן לעמיתים את התשלומים השונים - קצבה חודשית בעת הפרישה מהעבודה, קצבה במקרה של אבדן כושר עבודה וקצבת שאירים במקרה מוות.
המנגנון עובד כך שכשקרן הפנסיה נדרשת לשלם בגין אירועים רבים של אובדן כושר עבודה או מוות, זה אומר שבקופה נשאר פחות כסף ולכן כשהחוסכים יגיעו לגיל הפרישה - הם יקבלו קצבה נמוכה יותר.
קרנות הפנסיה מבצעות כל העת חישובים אקטוארים שונים כדי לנסות ולאזן את הקרן כך שתעמוד בכל ההתחייבויות שלה וגם תשאיר קצבת פנסיה ראויה לחוסכים. כך במקרה הצורך הקרן גם גובה (באמצעות הפחתה מהחיסכון) סכומי כסף מהעמיתים כדי לבצע את האיזונים הנדרשים. אך גם הפחתה זו במהלך החיסכון, לא תמנע פגיעה בקצבה שתשולם לחוסך כשיפרוש.
השורה התחתונה היא שיש משמעות כבדה לשאלה – מי הם העמיתים המצטרפים לקרן הפנסיה. קבלת עמיתים שמוגדרים ככאלו ב"סיכון" (שעלולים לחלות, להיפצע או למות), עשויה לפגוע בשאר העמיתים.
לארגן 'קבוצת רכישה'
בעקבות המצב הזה, קרנות הפנסיה מערימות קשיים על קבלת קבוצות אוכלוסיה המוגדרות מבחינתן בסיכון. "הבעיה היא שבמקרים רבים הדחיה הזו גורפת. בלי בדיקה ובלי שום חשיבה הגיונית", טוען אריאל לרמן, מנכ"ל חברת "גט פנסיה" שעוסק בנושא. "יש אנשים שיש להם מחלה איזוטרית לחלוטין ולא מצליחים להתקבל לקרנות שזכו במכרז של האוצר", אומר לרמן ל-ynet.
לרמן החליט להקים מיזם שייתן מענה לבעיה זו. במסגרת מאיץ היזמות הראשון בעולם למיזמים בתחום הטכנולוגיה המסייעים לאנשים עם מוגבלויות, המנוהל במשותף על ידי ארגון "PresenTense" ובית איזי שפירא, ובשותפות קרן משפחת רודרמן והפדרציה היהודית של לוס אנג'לס, הקים לרמן את Get-Sure. מדובר במיזם שנועד לייצר מעין קבוצת רכישה של אותם חוסכים שנדחו על ידי קרנות הפנסיה, ויפעל ככוח מיקוח מול הקרנות כדי לצרף אותם לביטוח הפנסיוני.
לרמן מנהל היום את "גט פנסיה" שעובדת על עיקרון דומה של יצירת "קבוצת רכישה" לחוסכים בדמי ניהול זולים יותר.
"יש היום אלפי אנשים שהבריאו ממחלה או שהם מוגדרים כחולים במשהו מאוד מינורי או שפשוט הם מבוגרים מדי מבחינת הקרן והם נדחים. קרנות הפנסיה לא מתאמצות לעשות אפילו בירור מינימאלי. אדם עובד עם אישה וילדים שחייב ביטוח אבל אין לו אפשרות להיות מבוטח. הבעיה היא גם שאותם אנשים מקבלים את התשובה הזו ומאמינים שהדלת מבחינתם נסגרה" .
לכאורה הדרישות של קרנות הפנסיה הגיוניות. קבלה של קבוצות סיכון תפגע בשאר העמיתים?
"זה לא מדוייק. קודם כל היום יש קרנות פנסיה שמועברים אליהן אלפי עובדים ללא בדיקת מצב בריאותם ורמת סיכונם. הקרנות מקבלות את כל העובדים שהמעסיק שלח, זה ברור ששמה יש גירעון אקטוארי. אני לפחות כקרן פנסיה קולט אותו כשאני יודע בדיוק מה מצבו. הרבה פעמים אין כללים מאוד ברורים והרבה פעמים מחמת הספק אומרים לא.
"אני אומר בואו תבדקו - הכל שקוף, תעבירו אותו הליך חיתום תדעו את כל מה שיש לו, בסוף תקבלו החלטה. קרנות הפנסיה מגדירות במדויק מה אפשר ומה אי אפשר לקבל. ניתן לקבל חלק גדול מהאנשים האלה בלי לפגוע בחישובים האקטואריים".
עדיין לקרנות הפנסיה יהיו דרישות מיוחדות. אתה מאמין שזה אפשרי?
"ארגון נכי צה"ל הצליח להשיג לחבריו ביטוח פנסיוני, והמודל שלנו דומה. זה לא בשמיים. צריך שכל אחד יכין הצהרת בריאות מפורטת כי אף אחד לא יתקבל בלי הצהרת בריאות ולראות מי בכל זאת יהיה רלוונטי. כל בעיה צריך לפתור בדרך נקודתית. המיקוד שלנו הוא יותר בעצמאיים או מבוגרים בין 54-60. החזון שלנו הוא שכל אחד שיש לו מצב רפואי כזה או אחר יוכל להיות מבוטח.
יש לנו כבר קבוצה של 400 לקוחות ואנחנו כבר במשא ומתן עם כמה קרנות פנסיה, את חלקם הצלחנו להכניס. יש לנו מעסיקים שהדבר נוגע לליבם ומוכנים לשתף פעולה.
כרגע אנחנו כן יכולים לפתור את הבעיות הקטנות. למשל אנשים עם עודף משקל. למשל אנשים שנדחו עם בעיות קטנות ואנחנו פונים לקרן ומבקשים שיבחנו שוב את הצטרפותם".
לדברי לרמן המשימה הראשונה היא קודם כל להציף את הבעיה. עוד לפני שמגיעים ל"איך", "הרצון שלנו הוא לעורר את המודעות. אנשים שלא התקבלו לקרן פנסיה לא מודעים לכך שיש להם אפשרות".
מהלך גם בביטוחי הבריאות
נציין כי לצורך חיסכון לפנסיה, כל אדם יכול להצטרף למה שמכונה קרן פנסיה "כללית" - שכוללת חיסכון בלבד ללא רכיב של ביטוח. ולמעשה גם מי שנדחה על ידי קרנות הפנסיה המקיפות יכול למצוא מענה בקרנות הכלליות. אולם לרמן מדגיש שרבים לא מבינים, מה המשמעות של קרן "כללית". "זה לא פתרון, כי הם לא מקבלים שם כיסוי ביטוחי. כמובן גם שדמי הניהול שם גבוהים יותר".
אתה אומר שאתם עדיין לא רוצים להתעסק ברזולוציה הפרקטית של הביצוע, ובכל זאת, איך זה יעבוד?
"אחת השיטות זה להגדיל את הפרמיה שאותם אנשים משלמים. או אפשרות להפריד את המסלולים בין החוסכים השונים - כלומר חישוב אקטוארי נפרד. לא תהיה קרן פנסיה שתסכים לקבל את האנשים הבעייתיים באמת. אבל כשתהיה קבוצה משמעותית של 3,000 איש אפשר יהיה לנסות להשיג עבורם משהו".
נציין כי בבסיס המיזם החדש קיים גם מודל עסקי לפיו היזמים מקבלים עמלה מסויימת מקרן הפנסיה עבור אותם לקוחות שיצליחו להצטרף לקרנות. ב-Get-Sure מקווים גם לקדם מהלך דומה בביטוחי הבריאות. "אני מקווה שתוך שנה-שנה וחצי נצליח לבצע מהלך משמעותי עבור אותם חוסכים, אבל זה תלוי בגודל הקבוצה שתהיה לנו. כרגע אנחנו מטפלים באותם מקרים נקודתיים של חולים 'קלים'", אומר לרמן.
ההצטרפות למיזם מתבצעת באופן מקוון בלבד - דרך אתר האינטרנט או באמצעות האפליקציה. לדברי גיא שפיגלמן, מנכ"ל ארגון "PresenTense" שליווה את פיתוח המיזם שיושק לקראת סוף החודש במכון ויצמן ביחד עם 10 מיזמים חברתיים נוספים, כ-15% מאוכלוסיית העולם סובלים ממוגבלויות שונות וההבנה כי תוחלת החיים של בני הגיל השלישי הולכת וגדלה וכי עבורם הטכנולוגיה היא לא עוד גאדג'ט אלא דבר שביכולתו לשנות חיים באופן דרמטי, משחקים כאן תפקיד משמעותי.
"באוסטרליה לבדה השוק של טכנולוגיה מסייעת ושירותים עבור אנשים בעלי מוגבלויות ואוכלוסייה מבוגרת נאמד בכ-22 מיליארד דולר, וישראל כאומת סטארט-אפ יכולה להוות את חוד החנית בתחום ולנתב את מיטב המוחות לפתרון סוגיות גלובליות מרכזיות המעסיקות כיום את החברה ", אומר שפיגלמן.
עוד על חיסכון פנסיוני:
לפנייה לכתב/ת 
