"לתרום למדינה": כך זינקה יהוד בנתוני הגיוס
בעיר שקפצה היישר אל המקום השני בדירוג שיעור הגיוס והשירות המשמעותי כלל לא מופתעים. גיא, ששואף להגיע לדובדבן: "מגיל אפס חינכו אותי שאתה לא יכול רק לקחת מהמדינה". ראש העיר יהוד-מונוסון, ששכלה אח במלחמת לבנון הראשונה: "מדברים על חשיבות הגיוס". וגם: ההפתעה באלעד החרדית
ליאור רוצה להתגייס לעוקץ, שחר מבקש לחבוש את הכומתה האדומה של הצנחנים בעקבות בן דודו, וגיא חולם על דובדבן. שלושת תלמידי י"ב בתיכון מקיף יהוד-מונוסון הם בבואה של העיר שקפצה שישה מקומות בדרך למקום השני בטבלת נתוני הגיוס בקרב בנים בכל הערים בארץ.
הנתונים שפרסם אתמול (ה') אגף כוח האדם בצה"ל דירגו את היישובים לפי מדד שמשקלל אחוזי גיוס, שירות ביחידות קרביות ויציאה לקצונה. הנתונים התייחסו לילידי 1995, שצפויים להשתחרר במהלך השנה הקרובה.
בקרב הבנים זינקה כאמור יהוד אל המקום השני. שיעור הגיוס בעיר עמד על 92.3%, המיצוי לקצונה עמד על 8.1% והציון המשוקלל נקבע על 82.2% - שתי עשיריות בלבד פחות מהעיר מודיעין שממשיכה להוביל שנה נוספת בנתוני הגיוס. בקרב הבנות דורגה ראשונה הוד השרון ולאחריה נס ציונה, מודיעין וקריית אונו.
אז איך עושים את זה ביהוד? מחנכים את הילדים להיות חיילים. "מגיל אפס חינכו אותי שאתה לא יכול רק לקחת מהמדינה, אלא אתה צריך גם לתרום לה. אני רוצה לשרת בסיירת ולתת את ה-100 אחוז שלי", אמר גיא גונן שמבקש כאמור להגיע ליחידת העילית דובדבן. "כל התפקידים בצבא חשובים, אבל אם יש לך אפשרות להילחם בחזית - אז תעשה את זה. אנחנו צריכים צבא חזק ואתה צריך למצות את הפוטנציאל שלך".
על חבריו שבחרו לא להתגייס ליחידות קרביות אמר גונן כי "גם אם אתה מאמין שאתה לא רוצה להיות לוחם או לא לעמוד בזה, יש הרבה תפקידים עורפיים שחשובים לא פחות מהקרביים, והצבא הוא מערכת גדולה, וצריך אנשים שיהיו גם בתפקידים אחרים".
איך מגיעים לשיעורי גיוס כל כך גבוהים? מנהל מקיף יהוד-מונוסון, חיים בדש, סבור כי המתכון נורא פשוט. "הסיבה שאחוז מאוד גבוה מהבנים שלנו הולכים לקרבי היא שילוב של בית, בית ספר וסולם ערכים שנבנה פה בקהילה. מדובר בחשיפה ליחידות השונות, הכנה לצו ראשון וסיוע בכל עניין בדרך. זו זכות. אנחנו חיים במדינה שניתנה לנו על מגש של כסף. אלו השמות ולכולנו יש אחריות", אמר המנהל על רקע האנדרטה לתלמידים לשעבר שנפלו במלחמות ישראל.
מאותה אנדרטה נלקח אחד הלוחות לחריטה של שם חדש. בוגר בית הספר רב-סרן אוהד כהן נוב ז"ל, סגן מפקד טייסת, שנהרג בחודש שעבר כשניסה לנטוש את מטוסו במהלך ניסיון נחיתה בבסיס רמון לאחר תקיפה בעזה. כהן נוב הותיר אחריו אישה בהריון וילדה נוספת.
על אנדרטת הברזל חקוק גם שמו של חלל צה"ל סגן צביקה מקליס ז"ל, אחיה של ראש העירייה יעלה מקליס. "אחי צביקה נפל ב-1983 במלחמת לבנון, והוא מופיע פה על האנדרטה, כך שנושא של שירות משמעותי זה משהו שספגנו בבית והצבא מלווה אותי לאורך כל חיי", סיפרה מקליס. "אנחנו גאים בחברה שבה מתגייסים ומשרתים שירות משמעותי, בהורים שמחנכים את הילדים לגיוס משמעותי וכמובן בצוותי החינוך שלנו".
בהתייחסה לדירוג הגבוה של עירה אמרה מקליס כי "אנחנו מדברים על חשיבות הגיוס, מתחברים לחיילים בצבא ועוזרים בכל מה שקשור בהקלה בתהליכי הגיוס. אנחנו מנגישים את הצבא ויש לנו תכנית שוחרים של חיל האוויר בבתי הספר".
ליאור שברצטוך, תלמיד כיתה י"ב, רוצה להתגייס ליחידת הכלבנים של צה"ל. "זה מקום שתמיד רציתי להיות בו, אני נורא מתחבר לכלבים. זה חשוב לשרת ביחידה קרבית בגלל שאם אנחנו לא נעשה את זה - לא יהיה מי שכן, צריך להגן על המדינה. 90 אחוז מהחברים שלי הולכים לשרת ביחידות קרביות כי הם מבינים את זה גם".
בשיחות עם הצעירים, שמדברים על סולם ערכים גבוה, עולה כי הם אינם מאמינים שהצבא שאליו יתגייסו לא יצטרך להתמודד עם סכנות הלחימה. "השלום לא יגיע בקרוב", קובע גונן בנחרצות. שחר מילר, גם הוא תלמיד י"ב שרוצה להגיע לצנחנים, מסכים עם חברו. "המדינה שלנו לא במצב של שלום עם המדינות שסביבנו, ועלינו להגן על עצמנו ממי שרוצה לפגוע בנו. אני רוצה לצנחנים כי בן דוד שלי היה שם, ולפי מה שהוא סיפר לי זה נשמע מאוד מעניין".
הבנות של יהוד דורגו בנתוני הגיוס המשוקללים של אגף כוח האדם בצה"ל במקום העשירי. אור מקיש, גם היא תלמידת י"ב בתיכון, כבר חולמת לענוד כנפי טייס. "אני רוצה להתגייס לחיל האוויר, להיות טייסת, רוצה לתת את הכי הרבה שאני יכולה בצבא. אני לא מכירה עוד בנות שרוצות את זה, אבל זה משהו שלמדתי בבית – לתת את כל מה שאני יכולה".
ראש העיר מקליס עמדה על כך שנתוני הגיוס מעידים על הערכים שבני הנוער קיבלו כתושבים וכאזרחים. לדבריה, "אנחנו מאמינים בחינוך לנער על פי דרכו, ופה בתיכון יש אינסוף מגמות ואפשרויות לתלמידים. וגם אם תלמיד לא קיבל בגרות או ציונים טובים, הוא יקבל את הביטחון העצמי והאישיות והרווחנו בוגר מצליח ואזרח טוב".
החרדים שהפתיעו
אחת ההפתעות הגדולות בנתונים שפרסם צה"ל היא העיר אלעד, שדורגה במקום הראשון בשיעור הגברים המתגייסים לשירות קרבי - אף שרוב תושביה חרדים: 57% מהמשרתים בה שובצו ליחידות לוחמות, והיא מקדימה בצמרת הדירוג את ראש העין הסמוכה, שרשמה 56%, את מעלות-תרשיחא, עם 55%, את מודיעין - 53.5%, ואת גבעת שמואל, ששיעור הלחימה בה עומד על 53%.
אחוז המתגייסים מבין בוגרי השנתון באלעד פחות מרשימים – רק 39%, נתון שמצניח אותה לתחתית הטבלה בציון המשוקלל, עם 53% בלבד. עם זאת, גם בכך היא בולטת משמעותית ביחס לערים חרדיות אחרות: בביתר עילית התגייסו רק 18% וצִיוּנַהּ 38%, מודיעין עילית – 17% ו-35% (בהתאמה), ובני ברק - 17% ו-32%. הארבע נועלות את הרשימה הארצית בציון הכולל.
מנהל מחלקת נוער וחברה בעיריית אלעד, יחיקם גמליאל, הבהיר כי נתוני הגיוס הגבוהים אינם משקפים מגמה חדשה בזרם המרכזי של תושבי העיר, אלא מושפעים מחלקים אחרים באוכלוסייה: 12% הם דתיים-לאומיים, אשר בניגוד לחרדים מקדשים את השירות בצה"ל (והקרבי בפרט), וישנם גם לא מעט בני נוער "מתמודדים" (כהגדרתו), שלא מוצאים את מקומם בישיבה ובוחרים בצבא.
גמליאל, שמוכר בערים החרדיות כמומחה לטיפול בתופעת הנשירה, הסביר כי אלעד היא "רשות פתוחה ומכילה יותר", בלי ועדות קבלה, ו"באופן טבעי מגיעות לכאן גם משפחות ממעמדות שונים, כאלה שלא יכולות לגור בבני ברק או במודיעין עילית". לדבריו, "המשמעות היא גם יותר אתגרים כאלה לעומת מקומות אחרים – כמו בנים להורים שחזרו בתשובה, שהם עצמם פחות בעניין הדתי".
הוא ציין עוד כי מדיניות העירייה והקהילה היא להעצים את אותם נערים באמצעות מגוון פעילויות בקהילה ולעשות כל מאמץ על מנת להחזיר אותם לספסלי בית המדרש. במקרים שבהם הניסיון נכשל, הם יישלחו להתייעץ עם רבותיהם גם לגבי שירות צבאי או תעסוקה. כיועץ ראש העיר הוא אומר: "הגישה שלנו היא שהדבר הכי חשוב הוא שהם לא יסתובבו ברחובות ויידרדרו לעבריינות".
לאחר שגמלה בלבם החלטה להתגייס, הסביר גמליאל, הם יעדיפו בדרך כלל את "הדבר האמיתי" - יחידות לוחמות במסלולים ייעודיים לבני המגזר, כמו "נצח יהודה" או הפלוגה החרדית בגבעתי, ומכאן שיעור הלחימה הגבוה. "במחזור האחרון היו לנו גם שניים בצנחנים, שזה המון", הוסיף, "הם אומרים לעצמם: אם כבר לשרת - אז לא כג'ובניק, אחרת היה עדיף כבר לעבוד באזרחות ולעשות כסף".
גמליאל, שגם מנהל את תוכנית "עיר ללא אלימות" באלעד, הצהיר כי לא יעודד תלמיד שנשר לבחור דווקא בצבא אלא ינסה לשקם אותו בדרכים שונות, אך הוא שבע רצון מהתוצאה. "אנחנו עובדים עם תוכנית 'אחריי באמונה', שזו הגרסה הדתית של 'אחריי', ולהערכתי היו לנו בשנה האחרונה כ-60 מתגייסים", סיכם, "השירות עושה להם טוב, הם הופכים ל'בני אדם' ונעשים מסודרים וממושמעים".
לפנייה לכתב/ת 
