בין החלוץ לסדן
ז'וזה מוריניו התחייב בתחילת העונה שוויין רוני ישחק בהתקפה אבל עד כה הוא לא ממש עומד במילה שלו. לפני המשחק נגד ארסנל (ש', 14:30), ניסינו להבין מדוע הוא לא מוצא את עצמו ואיפה בכלל צריך לחפש. אפילו בוויקיפדיה לא ידעו לענות
וויין רוני מעולם לא איים על ההגמוניה של ליונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו. הכי קרוב שהוא הגיע אליהם היה בשנת 2011 כשדורג במקום החמישי בכדור הזהב. למעשה, שחקנה של מנצ'סטר יונייטד נבחר לשחקן הטוב ביותר מחוץ לברצלונה או ריאל מדריד, אחרי שהוביל את קבוצתו לגמר ליגת האלופות.
לטבלת הליגה האנגליתחמש שנים חלפו ובמקום שרוני ישתפר ויקרא תיגר על שני הכוכבים, הוא רק צנח בשרשרת. ההוכחה לכך באה בחודש שעבר כשפורסמו 30 המועמדים הסופיים לכדור הזהב וקפטן נבחרת אנגליה בכלל לא נמצא שם. הוא אפילו לא דורג ברשימת 100 השחקנים הטובים בעולם של ESPN השבוע.
אז נכון, אמריקאים וכדורגל זה אף פעם לא שידוך שאפשר לסמוך עליו אבל החיסרון של רוני בולט עוד יותר מהסיבה הפשוטה שהרשימה הייתה מחולקת לפי עמדות. רוני החדש (והלא משודרג) היה יכול באופן תיאורטי להיכלל בארבע קטגוריות שונות - קשר מרכזי, קשר התקפי, חלוץ והקטגוריה שהומצאה עבור מסי ורונאלדו - שחקן התקפה.
ב-ESPN נמנעו מלהשיב על השאלה שבוויקיפדיה פשוט לא הצליחו: מהי העמדה של וויין רוני? בערך של מנצ'סטר יונייטד באנציקלופדיה החופשית, מופיע הסגל המלא ובו הקפטן מוגדר כחלוץ. לעומת זאת, בערך של נבחרת אנגליה, נמצא הקפטן כשחקן קישור. חוסר הוודאות הזה ממחיש עד כמה רוני קרוע בין שתי העמדות ובינתיים הוא מתרסק ביניהן.
ההבטחה של מוריניו
שינוי הצורה של רוני ונסיגתו אחורה החלה בקדנציה של רוי הודג'סון בנבחרת אנגליה והגיעה לשפל הגדול בקמפיין יורו 2016, בו הודחה נבחרת שלושת האריות בשמינית הגמר על ידי איסלנד. באופן טבעי, הביקורות הופנו בעיקר לקפטן אבל אם יש משהו שהותיר סיכוי לשינוי, היה זה המינוי של ז'וזה מוריניו למאמן מנצ'סטר יונייטד.
די להיזכר בדברים שאמר "המיוחד" במסיבת העיתונאים הראשונה שלו באולד טראפורד כדי להבין שהמגמה הייתה ברורה. "אולי רוני לא חלוץ יותר, אולי הוא כבר לא 'מספר 9' אבל אצלי הוא לעולם לא יהיה 'מספר 6' או מישהו שמשחק 50 מטר מהשער. נכון, המסירה שלו מדהימה אבל גם המסירה שלי מדהימה ללא לחץ. אצלי הוא יהיה מספר 9, מספר 10, מספר 9 וחצי אבל לא 6. אפילו לא 8."
כנראה ש"לעולם" אצל מוריניו שונה ממה שאנחנו מכירים, כי בתוך חודשים ספורים רוני נדחק לאחור ומצא את עצמו בונה את המשחק של השדים האדומים. ההתחלה (עם רוני מקדימה) הייתה טובה וכללה ארבעה ניצחונות רצופים בכל המסגרות אבל הדומיננטיות של זלאטן איברהימוביץ' דחפה את רוני לחופש של מרכז השדה.
בדיעבד, היה זה צעד אחורה בדרך לספסל. רצף הניצחונות הוחלף בשלושה הפסדים והאחרון שבהם, 3:1 בווטפורד, הבליט יותר מכולם את הבעיה. רוני בכלל לא התקרב לרחבת היריבה (ראו את מפת המיקומים המצורפת). ברשתות החברתיות איבדו סבלנות לקפטן וגם מוריניו הפנים את הנושא והוציא אותו מההרכב לחודש שלם. משחק החזרה היה אל חוד ההתקפה נגד פנרבחצ'ה, כשלזאטן קיבל מנוחה והתוצאה - 1:4 מרשים לשדים האדומים.
מוריניו נכנס למלכוד, כיוון שגם בלי רוני, יונייטד הייתה רחוקה מלהרשים. תוצאות תיקו עם ליברפול, סטוק וברנלי ותבוסה מהדהדת לצ'לסי אותתו שאולי צריך לחזור למקורות. הפתרון עשוי להיות שילוב של רוני וזלאטן יחד בחלק הקדמי, במערך שיאפשר להם להימנע מלרדת לאחור. בדיוק כפי שהיה בפתיחת העונה.
עם כל הכבוד לפנרבחצ'ה, החזרה להרכב בליגה הייתה נגד סוונזי לפני שבועיים. הפעם רוני בנה את שני השערים עם הגב לשער, כשזלאטן היה זה שמצטרף מאחור עם הפנים לרחבה. גם בשער השלישי, הם התחילו את ההתקפה באותו קו ובסך הכל, רוני סיים עם שני בישולים בניצחון 1:3.
אלא שאז באה פגרת הנבחרות ואיתה החזרה של רוני למרכז השדה. יש שיגידו שהשחקן עצמו בכלל מעדיף לשחק שם ולכן משכנע את מאמן הנבחרת, מי שזה לא יהיה, שיציב אותו בקישור. כך היה ב-0:3 על סקוטלנד אבל למרות התוצאה, האנגלים לא שלטו במשחק והיריבה בעטה יותר לשער. דווקא כשרוני היה איש המטרה ברחבה, איימה אנגליה והבקיעה בצורה הזאת את שני השערים הראשונים.
עצר את הקאמבק
ההופעה השנייה של רוני בפגרת הנבחרות הייתה מביכה הרבה יותר מכל תצוגה על הדשא העונה. בתוך השערורייה האינסופית שנקראת נבחרת אנגליה, התפרץ הקפטן לחתונה מבלי להיות מוזמן אליה ואחרי שלגם כמה טיפות מרות. תתפרעו בניחוש על כמה.
רוני הצית במו ידיו (או בקבוקו אם תרצו) פרשה חדשה בגוף המושמץ ביותר בכדורגל והשיק את ליין הבליינות התורן של הנבחרת. לא פחות מעשרה שחקנים יצאו עד לשעות הקטנות של הלילה, כך על פי ה"סאן", ובינינו אין להם גם שום סיבה לבלות.
הקפטן פרסם הודעת התנצלות אחרי שלא שותף בתיקו 2:2 מול ספרד ביום שלישי ואולי גם העניק למוריניו תירוץ על מגש של כסף מדוע לא לפתוח איתו במשחק החשוב היום (14:30) מול ארסנל. אפשרות נוספת ואף סבירה יותר, היא שמוריניו היה בכל מקרה מעדיף לפתוח עם קישור מעובה. כלומר, כזה שלא כולל את רוני בתוכו.
אבל אם "המיוחד" יצליח לנתק את אירועי השבוע האחרון ולהשתמש ביכולות המנטאליות שלו כדי להחזיר את רוני למסלול, המשחק הטעון נגד התותחנים זו ההזדמנות האולטימטיבית עבור הקפטן. הבמה הגדולה פנויה כדי לנצל את ההשעיה של זלאטן איברהימוביץ' ולהזכיר מי במקום השני בטבלת כובשי כל הזמנים בפרמייר ליג. כי מעל כל הניסיונות, הרצונות והתזוזות, וויין רוני הוא איש של מספרים. גם אם צריך להכריח אותו להיות קרוב לשער.
לפנייה לכתב/ת 
