ציוותה את החיים: נפטרה לוחמת גטו ורשה

בת 95 במותה. פנינה גרינשפן-פרימר(באדיבות המשפחה)

שרדה את התופת ופעלה עד ימיה האחרונים להנצחת זיכרון השואה: פנינה גרינשפן-פרימר, מאחרוני הלוחמים במרד גטו ורשה, הלכה אתמול (ה') לעולמה בבית החולים איכילוב בתל אביב. בת 95 הייתה במותה. גרינשפן תיקבר ביום ראשון לצד בעלה חיים בחלקת ההגנה בבית העלמין בחולון.  

הבת נטע סיפרה כי לפני כחמישה ימים אמה שהתגוררה בדיור מוגן חשה ברע ואושפזה עם מצוקה נשימתית בבית החולים איכילוב בתל אביב. "עד אתמול היא עוד תקשרה, היא הייתה אישה בריאה וזה ממש הגיע לנו בהפתעה", סיפרה הבת אמש. "היא הייתה אמא נפלאה, אישה אמיצה ומאוד מיוחדת. היה נורא חשוב לה בשנים האחרונות להקים קרן מיוחדת עם שאר ילדי הלוחמים ללימודי השואה באוניברסיטת חיפה, היא רצתה שישבו סטודנטים מכל העולם ויפנימו וילמדו את נושא השואה והיא הגשימה את חלומה. מילדות היא סיפרה לנו את כל קורותיה, אני זוכרת שבסרט 'המורדים האחרונים' יש לה משפט שנאמר לנשיא פולין כאשר העניק לה את אות הגבורה - 'אני מעדיפה לקבל את אות הגבורה מהנשיא שלי במדינה שלי' וכזאת היא הייתה, מדהימה".

גרינשפן-פרימר נולדה בעיירה נובי-דבור הסמוכה לוורשה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היא עברה יחד עם כל בני משפחתה לגטו ומצאה את דרכה אל שורות הארגון היהודי הלוחם.

גרינשפן-פרימר עם אחד מנכדיה(צילום: אלעד גרשגורן)

בימי ההתקוממות של מרד אפריל נמנתה פנינה עם הלוחמים שעמדו במאבק נגד הגרמנים וחמקו דרך תעלות הביוב אל מחוץ לגטו אל יערות וישקוב, שם הצטרפה לפרטיזנים. לאחר שכל בני משפחתה נספו, הגשימה את גרינשפן-פרימר את חלומה ויחד עם בעלה חיים, אף הוא לוחם בהתנגדות עלו לארץ בשנת 1945 והקימו את ביתם בתל אביב.

בשנת 2011 הייתה גרינשפן אחת מתוך 25 לוחמים שקיבלו אות הוקרה מטעם המדינה למורדי גטו ורשה על ידי יו"ר הכנסת דאז וכיום נשיא המדינה ראובן ריבלין.

בשנת 1984 יצא לאור ספרה של גרינשפן-פרימר המגולל את סיפור הישרדותה "ימינו היו הלילות". גם בעלה חיים ז"ל זכה לפרסם את פרקי זיכרונותיו בספר העדות "מן הדלקה ההיא". במשך כל שנות חייה פעלה גרינשפן להנצחת חבריה שנפלו ואת זיכרון השואה. היא הותירה אחריה בן ובת וארבעה נכדים.