"מנצ'סטר ליד הים": בוכים כל הדרך לאוסקר
הוליווד אוהבת גברים לבנים עצובים בחיפוש אחר גאולה, ובמקרה של קייסי אפלק ב"מנצ'סטר ליד הים" היא עוד עשויה לבוא בדמות זכייה באוסקר. הדרמה הצנועה והעגמומית של הבמאי קנת' לורגן נוגעת ללב ומשוחקת היטב, אבל אין בה משהו שלא ראינו בעבר
ב-16 השנים שחלפו מאז סרטו הראשון, "מישהו לסמוך עליו" (2000), יצר התסריטאי-במאי קנת' לונרגן עוד שני סרטים בלבד. את סרטו השני והמיוחל, "מרגרט", ליוותה סדרה של התנצחויות משפטיות שעיכבו את יציאתו לאקרנים בשש שנים (הסרט הוקרן ב-2011), ועתה מגיע סרטו השלישי, "מנצ'סטר ליד הים" ("Manchester by the Sea"), שעשוי להיות אחד המועמדים המובילים לאוסקר השנה.
שני סרטיו הקודמים של לונרגן היו כתובים ומשוחקים היטב, ועבודתו הנוכחית אינה שונה מהם. בשלושתם עולות לדיון סוגיות של הורות לא מתפקדת וטראומה של אובדן, כמו גם העיסוק בדמויות אב נעדרות ותחליפיהן הבעייתיים. "מנצ'סטר ליד הים", שהוצג לראשונה בפסטיבל סאנדנס והתקבל שם בתשואות, נרכש להפצה בעסקה שעמדה על 10 מיליון דולר על ידי אולפני אמזון (שנוסדו במטרה לעודד יצירה קולנועית וטלוויזיונית באמצעות האינטרנט), במה שנדמה כמשחק חדש בשדה ההפצה האמריקאי שבו מעורבת גם ענקית הסטרימינג נטפליקס.
קל להבין את האפיל של הסרט. קייסי אפלק, האח המוצלח במשפחה, מגלם דמות מוכרת, מוכרת מדי, של אדם רדוף הזוכה בהזדמנות לגאולה. בסאנדנס אוהבים את הדמויות הללו, בעלות פרצוף תשעה באב, כמו גם את היפוכן המוחלט - משפחות מוכרחים-להיות-שמח (ע"ע "מיס סנשיין הקטנה"). ישנה ב"מנצ'סטר ליד הים" כנות רגשית ומורכבות דרמטית, אך התחושה ההולכת ומתגברת במהלך הצפייה היא שכבר פגשנו פעם אחת יותר מדי את דמותו של הגבר הלבן המיוסר שבמרכז הסרט הזה, שמהלכיו העלילתיים צפויים ובלתי מאתגרים.
גיבור הסרט הוא לי צ'נדלר (אפלק), איש תחזוקה שמותו בטרם עת של אחיו מותיר אותו בחזקת אפוטרופוס של אחיינו בן ה-16, פטריק (לוקאס הדג'ס). מנצ'סטר שבכותרת אינה העיר התעשייתית הנמצאת באנגליה, אלא עיירה צנועה הקרויה על שמה במסצ'וסטס. כאשר אנו פוגשים את הגיבור בתחילת הסרט, מתגלה בפנינו אדם שתקן, בודד ואגרסיבי - מאפיינים שכמובן יתבררו כמחפים על אישיות טראומטית ואכולת רגשי אשם.
בהדרגה, ובסדרה של פלאשבקים, נחשפת מערכת יחסיו הבעייתית של צ'נדלר עם אשתו לשעבר (מישל וויליאמס) שהגיעה לקיצה אחרי טרגדיה מחרידה. אם אחיינו (גרטשן מול) לא בדיוק מתעניינת בבנה, וצוואתו של אחיו המנוח מטילה את האחריות על הנער על צ'נדלר. אכן, עיסוקו של הסרט באחריות הורית מתברר לקראת מחציתו, וכאשר חדי העין בין הצופים מזהים את לונרגן עצמו כעובר אורח הקורא אל עבר הגיבור, באירוניה כמובן, "הורות נהדרת" - זה כאילו שהוא מכתיב את המסר של הסרט.
ביקורות נוספות במדור הקולנוע של ynet:
עיקר הסרט, אותו הפיק אפלק ביחד עם חבריו מאט דיימון וג'ון קרסינסקי, מתמקד במערכת היחסים שבין צ'נדלר ואחיינו. הטראומה - שאמנם לא נחשוף אותה אבל הקורא הנבון יכול להסיק למה היא קשורה - שבה ורודפת אותו עם הגיעו העירה, ובעייתו המרכזית של "מנצ'סטר ליד הים" נובעת מכך שכמו במחזה אמריקאי מודרני הכתוב טוב מדי, כל אחת מהדמויות שהוא פוגש מעברו פועלת בהתאם למצופה ממנה. דמותו של צ'נדלר עצמו אמנם מבוצעת להפליא ובמיומנות בידי אפלק, אך אינה חורגת מהקלישאה של מה שכבר זכה לכינוי "גברים לבנים עצובים". המבקרים האמריקאים, כמסתבר, ממש מתחרים ביניהם בסופרלטיבים כל אימת שהם נתקלים בעוד גבר-לבן-עצוב הזוכה בהזדמנות לגאולה.
ואמנם, החיים של צ'נדלר הם חרא, תרתי משמע, גם מהסוג שסותם את אסלות הלקוחות שלו. הוא חי בגפו בחדר קטן, וזה מצטלם היטב כשהוא גורף את השלג בחורף. בעבר נהג לצאת לדיג עם אחיו המנוח (קייל צ'נדלר) ואחיינו הצעיר, אבל אז קרה האסון שממנו אי אפשר להתאושש. אפלק מיטיב לגלם את הדמות הזו, השקטה בצורה מאיימת (ואכן, מספר פעמים צ'נדלר מתפרץ לפתע ומסתבך בקטטות בבר), ושקשריה עם אחיינו, המנהל מערכות יחסים מקבילות עם נערות מקומיות, נהפכים כאמור למרכז הסרט.
ישנן ב"מנצ'סטר ליד הים" כמה סצינות מצוינות כמו זו המתארת את המפגש המחודש והטעון של צ'נדלר עם אשתו לשעבר המתפתח בדרך שאיננו לגמרי מצפים לה, או שיחה סלונית עם אם חד הורית המנסה לשווא לפלרטט עמו. לונרגן יודע לכתוב דיאלוגים המשקפים במדויק את הדינמיקה האנושית המורכבת, ולפרקים בלתי צפויה ומשעשעת. אלא שהסרט מגיע לעיתים למחוזות מיותרים, כמו סצינה אקסצנטרית ומאולצת שבה מתארח פטריק בבית אמו העצבנית ופוגש לראשונה בבעלה החדש, האוונגליסטי (מתיו ברודריק). דומה כאילו נושאו של הסרט משתלט עליו.
לונרגן אמנם לא מתענג על האומללות החביבה כל כך על סרטים עצמאיים מסוגו, אך קשה להגיד שהוא מציע הרבה יותר ממה שהדמות המלנכולית שבמרכזו מסוגלת לספק. זהו, במילים אחרות, character-study עשוי במיומנות רבה, ותו לא. אפלק חד המבע, בעל הקול המקרקר והמונוטוני, מבצע אגב כך את תפקידו של צ'נדלר בצורה שקרוב לוודאי תשתלם לו בעונת הפרסים הקרובה. מישל וויליאמס עשויה להתהדר באוסקר ולו רק בזכות הסצינה הבודדה הנפלאה שהוזכרה לעיל, ולונרגן הוא ללא ספק מועמד מוביל לזכייה בקטגוריית התסריט המקורי המצטיין. הוליווד הרי אוהבת לחבק את הגברים הלבנים העצובים, ולעשות להם קצת שמח על הלב.
"מנצ'סטר ליד הים" (ארצות הברית) - במאי: קנת' לונרגן. שחקנים: קייסי אפלק, מישל וויליאמס, לוקאס הדג'ס, גרטשן מול, מת'יו ברודריק וקייל צ'נדלר. אורך הסרט: 137 דקות.
