מחדל הביטוח הסיעודי: "מה קרה למדינה הזו? היא מפקירה אותנו"
תשלומים חודשיים קבועים ששילמו מבוטחים הצטברו לסכומי עתק - אך חברות הביטוח הפעילו סעיף שאִפשר להן לסגת מההסכמים. כך נזרקו לכלבים כ-200 אלף ישראלים, שעתידם לוט בערפל. ההסתדרות מאיימת להשבית את המשק אם לא יימצא פתרון
יוסי דין בן ה-76, אב לשלושה וסב לתשעה המתגורר ברמת גן, עבר בכל התחנות הנכונות של הישראליות. בן שמונה היה כשהקימו את המדינה. "אני זוכר שהייתה שמחה ותקווה ברחובות", סיפר. קצת יותר מעשור אחר כך הוא התגייס לחיל השריון והשתתף בחמש מלחמות. כשהיה בן 22 החל לעבוד באל על, ובה הועסק במשך 41 שנים במגוון תפקידים, החל מטכנאי אלקטרוניקה וכלה בתפקיד ראש אגף משאבי אנוש בחברה. במשך השנים הוא הפך גם לחבר ועד, ומתוקף כך היה שותף לחתימה על הסכם הביטוח הסיעודי הקבוצתי של עובדי החברה עם חברת הביטוח הפניקס ב-1995.
אך בסוף החודש יצטרף דין לעוד מאות אלפים שאיבדו את הביטוח הסיעודי שלהם. הוא חושש: "העלות שאצטרך לשלם לביטוח פרטי היא יותר מ-2,000 שקל בחודש לי ולרעייתי. מי שבגילאים מתקדמים יותר יידרש לשלם יותר מ-3,000 שקל בחודש. בשביל מה עבדנו וטרחנו כל השנים? מאות אלפי שקלים נזרקו לפח".
דין מאוכזב וכועס: "מה קרה למדינה הזו? העניין הזה מבטא כשל גדול ורחב יותר. המדינה מפקירה את האזרחים שלה, ובהם קשישים שבנו ותרמו למדינה הזו. לא רואים את האנשים האלו אלא רק את שורת הרווח".
מחדל הביטוח הסיעודי - עוד כתבות ב-ynet:
הילדים קורסים: "לקחנו הלוואות כי לא זורקים את אימא"
דמעות בכנסת על מחדל הביטוח: "חיסול ממוקד של חולים סיעודיים" מחדל הביטוח הסיעודי: "לא רוצה להיות נטל על הילדים"
ביום שלישי שעבר הכריזה ההסתדרות סכסוך עבודה כללי בנושא הביטוח הסיעודי הקבוצתי. המשמעות היא שבעוד שבוע (יום א') תוכל ההסתדרות להכריז על שביתה כללית במשק שתכלול גם את מערכת החינוך והבריאות.
הביטוח לא משתלם ולכן יבוטל
כדי להבין את שורשי המשבר של הביטוח הסיעודי הקבוצתי, כדאי לחזור 30-20 שנה לאחור. בראשית שנות ה-90 העבירו חברות הביטוח הגדולות במשק הצעות לביטוחים רפואיים למאות אלפי עובדי החברות הגדולות. מה שלא נמסר לרוכשי הביטוחים באמצעות ועדי העובדים הוא שחוזי הביטוח כוללים סעיף קטן וקטלני שמאפשר לחברת הביטוח לבטל כל שלוש שנים את ההסכם באופן חד-צדדי.
בשנת 2011 החליט המפקח על הביטוח במשרד האוצר, עודד שריג, שהפוליסות הללו לא כדאיות כלכלית לחברות, ואסר על שיווקן לציבור. כך למעשה הוא אִפשר לחברות הביטוח להפעיל את סעיף הביטול ולזרוק מאות אלפים מהביטוח. ב-2013 קבע הממונה על הביטוח כי כל הביטוחים הקבוצתיים יתבטלו, ומאז הם מוארכים בכל שנה.
כך קרה שמאז 2011 נזרקו כ-200 אלף קשישים מהביטוחים הסיעודיים. על השאלה היכן היו הרגולטורים – המפקחים על שוק הביטוח מטעם המדינה – לא ניתן מענה סביר עד היום.
לפני כשנה ובעקבות איום ראשון של ההסתדרות בשביתה כללית, הכריז שר האוצר משה כחלון על הקפאת הביטול הגורף של הביטוחים הסיעודיים הקיימים.
ביולי האחרון נכנס לתוקף מודל אחיד של ביטוח סיעודי אחיד של קופות החולים, ביוזמת משרד האוצר. הוא נועד לתת מענה למאות אלפי הנפלטים מהביטוח הסיעודי. המודל, שגובש במסגרת הרפורמה של משרד האוצר, אִפשר לכאורה למבוטחים המבוגרים שנפלטו מהביטוחים הקיימים להצטרף לפוליסות ביטוחי הסיעוד של קופות החולים, ללא בחינה של מצבם הרפואי ובמחיר זהה ליתר המבוטחים בקופות.
עם זאת, המודל האחיד שנכנס לתוקף ביולי היה נגוע בכמה כשלים מהותיים מבחינת מי שאיבדו את הכיסוי הביטוחי שלהם. רבים מהם הבינו שיהיה להם קשה מאוד לרכוש ביטוח חדש באותם תנאים שהיו להם, ושעליהם לשלם מחירים גבוהים ביותר שאף צפויים לעלות. בנוסף, הכיסוי הביטוחי במקרה של מצב סיעודי – קטן. בעקבות כך רק אלפים בודדים מקרב הנפלטים הצטרפו למודל החדש שאִפשר ביטוח בכיסוי נמוך יחסית – 3,500 שקל בחודש בלבד.
בינתיים במהלך השנה החולפת נזרקו עוד עשרות אלפי מבוטחים מהפוליסות. בסוף השנה יתבטלו לחלוטין הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים לכמיליון ישראלים נוספים.
הסתמכו על הביטוח אבל עכשיו זורקים אותם
"המדינה הפקירה אותנו", אומר בני בן אליעזר (80), אחד מאותם מאות אלפים שאיבדו את הביטוח לאחר עשרות שנים של תשלום. הוא היה חבר בביטוח קיבוצי של מנורה וכלל מתחילת שנות ה-90. לדבריו, "במהלך השנים העלו את הפרמיה והורידו את סכום הכיסוי בהדרגתיות עד שבשנה שעברה הביטוח בוטל כליל".
במהלך השנה האחרונה הוא הצטרף למודל שמציעה קופת החולים. "אחרי שנים של תשלומים הכיסוי שלי במקרה שאקלע למצב סיעודי קטן. אף אחד לא שאל אותי", הוא אומר.
חברות הביטוח הרוויחו מיליארדים
עו"ד מאירה זוהר, מומחית בתביעות ביטוח סיעודי, הסבירה: "מדובר בציבור גדול של מבוטחים שהצטרף לביטוח קבוצתי במסגרת העבודה עם תנאים משופרים עם פוליסות מיטיבות ועם סכומי ביטוח גבוהים ותקופת ביטוח גבוהה יותר".
משרד האוצר סירב בשנים האחרונות לחייב את חברות הביטוח להכניס את היד לכיס ולהחזיר כסף למבוטחים או לחייב אותן לכבד הסכמים, בטענה שזה יפגע כלכלית בחברות. עם זאת, לפי דו"חות האוצר מהשנים 2013-2003, חברות הביטוח הרוויחו יותר מחמישה מיליארד שקלים נטו רק על הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים.
האם מהשר ליצמן תגיע הישועה?
עם אישור ההכרזה על סכסוך העבודה הכללי במשק הפנה יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לציטוט מהמקורות: "אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני", והוסיף: "יש תהום עמוקה בין האמת שלנו ושל אבותינו ובין מה שפקידות האוצר עושה".
ניסנקורן דחה בשבוע שעבר הצעה של משרד האוצר לגיבוש מודל אחיד שיהיה לכאורה זול ויעיל יותר מזה שהוצע ביולי האחרון. הוא אמר: "מה שהכי מרתיח זה שבמקום שפקידי האוצר ישבו יומם ולילה ויהיו אלה שיוזמים פתרונות אמיתיים, הם מבטלים את הביטוחים הקולקטיביים. מיליון איש לא ישנים בלילה כי חברות הביטוח שולחות להם הודעה בגלל משרד האוצר, שעוד חודש וחצי אין להם ביטוחים. מיליון איש!"
ביטוח סיעודי ממלכתי נדון במהלך השנים האחרונות בין משרדי הבריאות והאוצר, אך נראה כעת רחוק מאוד מלעבור לפסים מעשיים. בחודשים האחרונים טוענים בהסתדרות הגמלאים כי ראש הממשלה ושר האוצר פועלים לטרפד את חוק הסיעוד הממלכתי, שיזם שר הבריאות יעקב ליצמן ושלפיו יינתן ביטוח סיעודי לכל אזרח הנזקק לעזרה סיעודית.
לדברי יו"ר הסתדרות הגמלאים, שמוליק מזרחי, פעולותיהם של ראש הממשלה ושר האוצר מנוגדות להסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה. מזרחי הזכיר כי ליצמן הזהיר שהוא ייצור משבר קואליציוני אם החוק לא ייכנס לתוקפו בתחילת השנה הבאה בהתאם לסיכומים.
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), שגיבש את הצעת חוק הביטוח הסיעודי, הדגיש באלפן ynet: "אפשר למצוא פתרונות. על 40 בתים בעמונה כל הממשלה הזאת עומדת על הרגליים, ואילו רבע מיליון קשישים שכבר נזרקו מהפוליסות עוברים מתחת לרדאר של הממשלה ולאף אחד לא אכפת. שר האוצר התחייב שלא יזרקו קשישים לרחוב, אבל בתקופה שלו זרקו הכי הרבה קשישים לרחוב. לכן מה שצריך לעשות זה לחייב את חברות הביטוח להשאיר את 1.2 מיליון המבוטחים בתוך הפוליסות". לדבריו, "בטווח הארוך – ביטוח סיעודי ממלכתי. אנשים רצים לפוליסות האלה, כי הם יודעים שאם הם יצטרכו משהו, המדינה לא תהיה שם בשבילם".
ממשרד האוצר נמסר: "הביטוח הקבוצתי במתכונתו הנוכחית אינו מספק מענה למבוטחים המבוגרים. לפיכך נכנסה לתוקף ביולי 2016 רפורמה המאפשרת להם להצטרף לפוליסות הסיעוד של קופות החולים, ללא בחינה של מצבם הרפואי ובמחיר זהה ליתר המבוטחים בקופות. כך שכיום קיים פתרון סיעודי לכל המעוניין בכך. צוות בראשותו של סגן שר האוצר יצחק כהן בוחן חלופות נוספות לביטוח הסיעודי הקבוצתי בשיתוף עם כל הגורמים הרלוונטיים".
לפנייה לכתב/ת 
