איפה שוינפלד ואיפה גוטמן / "המשקיף"
לפי גיא לוזון, החלוץ לא ראוי לפתוח בהרכב כי הוא יצא נגד המועדון. השאלה אם בפיגור הוא גם יחשוב כך. וגם: אלי חכמון שוב מתחכם וגונב את ההצגה
אז תגידו, ארון שוינפלד שלא קיבל את שכרו ועשה דין לעצמו, קיבל עונש או לא קיבל? כי לפי מה שפורסם, גיא לוזון החליט להעביר סדרת חינוך לשחקן שהחרים אימון, ולכן החוצפן הזה לא יפתח מחר (ב', 21:00) בהרכב מול בית"ר ירושלים. באחד המקומות אפילו כתבו: "הגישה של המאמן היא ששחקן שהלך נגד המועדון והאוהדים, לא משנה האם הסיבה מוצדקת או לא, אינו צריך ללבוש את מדי הקבוצה".
מצד שני, כך ידעו לספר מקורבים לוולפסון, המאמן הדוגמטי החליט שהחלוץ הסורר ייכלל בסגל ויישב על הספסל במשחק הקריטי בטדי. אז איך הוא יישב שם, בבגדים אזרחיים? ונניח שהפועל ת"א תיקלע לפיגור חלילה וחס. האם במצב כזה שוינפלד יהיה ראוי ללבוש את המדים האדומים ואף להיכנס לתחומי המגרש? ייתכן שהחנינה על הבגידה במועדון ובאוהדיו תלויה בתוצאה? איך אומרים ביידיש: נו, שוינפלד.
סוגיית "השכר והעונש" העסיקה רבות את עמנו כבר בימי המקרא. היא כמובן תופסת במקרה של חלוץ יהודי כשר. אבל מה לכל הרוחות עושים בשאלת "האין שכר והעונש"? אם שוינפלד לא קיבל כסף שהובטח לו בחוזה, למה שייענש? מי כאן הרשע ומי הצדיק? אולי זהו דווקא אמיר כבירי שאינו ראוי להחזיק בבעלות על הקבוצה?
בתוך כל הפולמוס הערכי-פילוסופי הזה, עולה עוד שאלה חשובה ועקרונית. בעקבות היעלמותו ההפגנתית של שוינפלד, כך קראתי, אמר כבירי ללוזון: "מבחינתי הוא שחקן בקבוצה ואתה יכול לנהוג בו כרצונך. אם תחליט שהוא צריך לפתוח מול בית"ר, כך יהיה". האצלת הסמכויות הזו בהחלט מרגשת, אבל לא חסר לכם כאן, בוואקום שבין הבעלים למאמן, עוד מישהו?
אכן, מסתבר שזו לא משוואה עם נעלם אחד (שוינפלד) אלא עם שניים (והכוונה אינה לקלאודיו בומבה). מדובר במי שהוכרז לא מכבר כמנג'ר, הקודקוד שהודיע במסיבת עיתונאים חגיגית כי הוא קובע לא רק בקטע המקצועי אלא אף בצד הכספי. לאן נעלם אלי גוטמן? מה עמדתו בסוגיית שוינפלד? האם אפילו כבירי, שראה במאמן הלאומי לשעבר מורה דרך, פרויקטור ומנטור, אינו סופר אותו יותר?
את התשובה ניתן למצוא כנראה בציטוט המשמעותי האחרון של גוטמן, לפני חודשיים בערך, בתום ה־3:3 מול קריית שמונה. "חזרתי הביתה", סיפר אז גוטמן, "ואמרתי לעצמי שעשרים הדקות שהפועל ת"א עלתה ל־1:3 הן לא עשרים דקות של אלי גוטמן. זו קבוצה שיותר מתאימה לגיא לוזון".
אז יכול להיות שעכשיו גם לבעל הבית נפל האסימון, ואל תתפלאו אם עוד השבוע כבירי יכנס מסיבת עיתונאים שבה יספר: "אחרי מה שעשו שוינפלד ובומבה, אמרתי לעצמי שזו לא קבוצה של כבירי, זו קבוצה שמתאימה יותר ללוזון" – ויזוז אף הוא הצידה. למגינת ליבם של השותפים הסינים.
חכמון שוב מתחכם
מה ניקח איתנו מהמשחק אמש בבאר שבע? כמה דברים.
נפתח דווקא עם אלי חכמון, ששוב נפל קורבן לשחצנות שלו וטעה בשני הדברים הכי משמעותיים שיש בתחום עיסוקו: אישר שער שלא היה ופסל שער שכן היה. אל תיתנו לעובדה ששתי הטעויות הללו התקזזו ולא השפיעו על זהות המנצחת, להטעות אתכם. מדובר בשערורייה כפולה.
השגיאה הראשונה הייתה בגול של מהראן ראדי. מאור בוזגלו ניצב בעמדת נבדל, בדיוק בקו הראייה שבין הבועט לבין השוער פיט פלטהאוזן. בעגה המקצועית קוראים לזה: Line of vision. הקוון, נתי כהן, לא סימן דבר, גם חכמון לא ראה מה שצריך והכשיר את השער הלא חוקי.
בטעות השנייה כל הזכויות שמורות לשופט. לוסיו כבש שער חוקי למהדרין, וחכמון שרק לנבדל שלא היה, למרות שהקוון דותן לא הניף דגל. אלי חכמולוג.
שנית ניקח את הציטוט של אלי כהן לפני המשחק: "גם להפועל באר־שבע יש נקודות תורפה". ברור, נקודות תורפה יש גם לריאל מדריד, לבאיירן מינכן ואפילו לרד בול לייפציג. אבל לפני משחק החוץ הכי קשה בליגה, עדיף לשמור על צניעות ולהתמקד בקבוצה שלך. מה עוד שליריבה יש כל כך הרבה נקודות ולך יש כל כך הרבה תורפה.
והדבר האחרון שניקח זאת התמונה ביציע האח"מים. אלונה ברקת מהפועל באר שבע ליד סגן הנשיא החדש של הפועל חיפה, דורון אוסידון. אלה, לא ה־1:5, הם בדיוק יחסי הכוחות בין שני המועדונים.
לפנייה לכתב/ת 
