תמרור אזהרה לח"כים: קלון על עבירות תנועה חמורות
ח"כים שטסים בכביש? ראשי עיר שמסמסים בנהיגה? הנחיה חדשה של פרקליט המדינה קובעת: מעכשיו התובעים ישקלו להטיל עליהם קלון. המטרה: "להציב סטנדרט התנהגות ראוי לנבחרי ציבור"
לא מעט נבחרי ציבור כבר נתפסו עם רגל קלה מדי על הגז, שימוש בסלולרי תוך כדי נהיגה או ביצוע עבירת תנועה אחרת, אבל העבירות האלה לא סיבכו אותם - בטח לא כמו עבירות פליליות אחרות שהסעירו את משכן הכנסת ואת השלטון המקומי. אבל מעכשיו מסמנים בפרקליטות רף אחר ביחס לעבירות על הכביש ודורשים קלון גם על עבירות תנועה חמורות.
פרקליט המדינה, שי ניצן, פרסם הנחיה חדשה שנועדה להתוות את מדיניות התביעה ביחס להטלת קלון על הרשעה בעבירות תעבורה: "התביעה תשקול לבקש להטיל קלון על אדם המכהן בתפקיד ציבורי שהורשע בעבירות תעבורה, אם נסיבות העבירה ונסיבות עיסוקו הספציפי של המורשע מצדיקות זאת.
בדומה לקלון על עבירות אחרות, כגון עבירת שוחד, גם קלון על עבירת תנועה יוכל להשפיע על היכולת של אותו נבחר ציבור להתקדם ולשאת בתפקידים ציבוריים שונים. "קלון מעצם מהותו הוא לא עונש, אלא נלווה לעונש", מסביר גורם משפטי, "הוא מעיד על פגם מוסרי שהשלכותיו בצידו".
מטרת ההנחיה החדשה להציב סטנדרט התנהגות ראוי לנושאי משרה ציבורית ולנבחרי ציבור. ההנחיה מפרטת רשימת עבירות שלגביהן תשקול התביעה לבקש מבית המשפט להטיל קלון. העבירה המרכזית היא תאונת דרכים שאירעה כתוצאה מנהיגה, שבגינה הועמד אדם לדין בעבירת הריגה או בעבירה אחרת שיש בה יסוד נפשי של כוונה או מודעות, שבמסגרתה נגרמה חבלה ממשית לאדם, נהיגה בזמן פסילה ובפרט נהיגה חוזרת ונשנית.
עבירות נוספות שאם נבחרי הציבור יעברו עליהן הפרקליטות תדרוש הטלת קלון הן עבירת הפקרה בתאונת דרכים, נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, שימוש במכשיר סלולרי בכתיבה או שליחת מסרון תוך כדי נהיגה אקטיבית, להבדיל למשל מעמידה ברמזור, שגרמו לתאונת דרכים שבה נפגע אדם פגיעה של ממש, עקיפה בקו הפרדה רצוף שגרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם פגיעה של ממש ואי־ציות מכוון לרמזור אדום שגרם לתאונת דרכים שבה נפגע אדם פגיעה של ממש.
הבקשה להטיל קלון לא תהיה אוטומטית, אלא תלויה בשיקולים שונים, כמו מידת הסטייה מהתנהגות נורמטיבית ומוסרית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בעבירה ובנסיבותיה, קיומו של פגם ערכי מהותי, מידת הרלוונטיות של אותו פגם לסוג התפקיד שאותו הנאשם נבחר הציבור ממלא או עתיד למלא והשלכת המעשה על מידת כושרו לשמש בתפקיד.
כלומר, השיקולים הם לא רק משפטיים אלא גם מוסריים, ערכיים וחברתיים הקשורים לכהונה בתפקיד ציבורי. הפרקליטים נקראו לנקוט זהירות ואחריות בנושא, מתוך הבנה שלבקשה כזאת ישנה השלכה משמעותית על עתיד נבחרי הציבור.