השינויים שחלו במקום שבו פגע האסטרואיד שחיסל את הדינוזאורים

לפי החוקרים, עוצמת הפגיעה גרמה לכך שפני השטח של כדור הארץ השתנו באופן מאסיבי. הממצאים יכולים לסייע להסביר איך התנגשויות חיצוניות יכולות לשנות את פניו של כוכב לכת, וכן כיצד התנגשויות יכולות ליצור מעונות חדשים עבור צורות חיים שונות.

הדמיה(צילום: מתוך המחקר)

בראיון לאתר Live Science הסביר אחד החוקרים, שון גוליק, המתמחה בגיאופיזיקה, כי בעוד אסטרואידים פוגעים לעתים בכדור הארץ, הם לא בהכרח אלו שמשנים את תוואי השטח של כוכב הלכת, והשינויים בפני השטח לרוב נגרמים בשל גשם או רוח, כמו גם תזוזות טקטוניות. זאת בניגוד לכוכבי לכת סלעיים אחרים במערכת השמש שלנו, כמו למשל מאדים, שבו למזג האוויר ולתזוזות טקטוניות כמעט אין כל השפעה על פני השטח.

למכשתים גדולים לרוב יש טבעות של גבעות שמקיפות אותם. אך לחקור את המכתשים האלה ואת שורות ההרים והגבעות הללו זו משימה קשה, שכן לרוב הם נמצאים על גופים שונים בחלל שמחוץ לכדור הארץ שלנו, ולכן הגישה לאזורים הללו לרוב אינה פשוטה.

סלעים עלו לפני השטח

לשם כך ניגשו החוקרים למכתש צ'יקשולוב, שהוא כאמור תוצאה של התנגשות עוצמתית של אסטרואיד לפני עשרות מיליוני שנים. ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי המכתש הזה הוא היחיד בכדור הארץ שעדיין יש לו שרשרת רכסים בקצוות שלא שכמעט לא נשחקה.

על פי ה"דיילי מייל" הבריטי, החוקרים קדחו 1,335 מטרים מתחת לרצפת הים כדי לבחון דגימות סלעים באתר ההתנגשות. בדגימות הם גילו בין היתר גרניט, שככל הנראה הייתה חפורה עמוקות בשטח כבר 500 מיליון שנה.

החוקר גוליק הסביר כי "הסלעים החפורים הללו עלו מעל פני השטח של כדור הארץ בתוך דקות מזמן פגיעת האסטרואיד". לפי המחקר, לאחר פגיעת האסטרואיד, כדור הארץ התנהג כמו "נוזל שנע באיטיות". "האסטרואיד הסלעי ככל הנראה פרץ בור עצום בגובה של הקרום של כדור הארץ, בעומק של כמעט 30 קילומטרים, וברוחב של בין 100-80 קילומטרים", הוסיף גוליק.

כך התמלא המכתש(צילום: מתוך המחקר)

בשלב הזה, מסבירים החוקרים, כדור הארץ החל "לזרום" חזרה פנימה כדי למלא את החור שנפער, וכך צדי המכתש למעשה התרסקו פנימה. "בו-זמנית, מרכז החור העצום החל לשאוף כלפי מעלה, כמו שזורקים אבן לאגם ואז יש טיפת מים שצומחת מהאמצע", הסביר גוליק. "מרכז המכתש ככל הנראה קפץ עד לגובה של אפילו 15 קילומטרים, ואז הפך לבלתי יציב כבידתית ונפל מטה ולצדדים". ברשת BBC אף תיארו את התופעה בתור "הימלאיה מיידית". סופו של התהליך המרשים הזה הוא למעשה טבעת של גבעות והרים.

בהמשך המחקר גילו החוקרים כי התהליך גם הביא לזרימת חומרים מזינים שונים אל אזור ההרים והמכתש, בשל ההתערבבות של המים, האדמה, ושלל האלמנטים השונים באזור שנכנסו כולם למצב של סערה בעקבות האסטרואיד.

פרופסור ג'ואנה מורגן, חוקרת נוספת במחקר, הסבירה כי "כל כך קשה להאמין שאותם כוחות שהכחידו את הדינוזאורים אולי למעשה לקחו חלק, בשלב מוקדם בהרבה בהיסטוריה של כדור הארץ, במתן חיים לייצורים אחרים על כוכב הלכת.