תוכל לחזור לחיים? מה יעלה בגורל הנערה שהוקפאה
אמנם בית המשפט אישר להקפיא את גופתה של נערה בת 14 שמתה מסרטן, אבל המדענים היום עדיין רחוקים באופן משמעותי מהנקודה שבה יוכלו להפשיר ולהחיות מצבור מולקולות כל כך מורכב כמו גוף האדם. פרופ' עידו וולף מבית החולים איכילוב התארח באולפן ynet ושפך מעט אור על הפרשה המרתקת
מדע בדיוני או מציאות רפואית? בסוף השבוע התפרסמה ידיעה על פסק דין של בית משפט בבריטניה, שאישר הליך של הקפאת גופתה של נערה בת 14 מבריטניה שקיוותה להתעורר מחדש לחיים כשימצאו תרופה לסרטן שבו לקתה וממנו מתה. כדי להבין את משמעות הקביעה יוצאת הדופן, שוחחנו עם פרופסור עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב.
"המדע הגיע להישגים מסוימים בתחום", אמר פרופ' וולף, "אנחנו יודעים להקפיא ולהפשיר תאים, או עוברים - בעיקר אוסף של מעט מאוד תאים. אנחנו עדיין לא יודעים אפילו להקפיא ולהפשיר חיות קטנות כמו עכברי מעבדה למשל. אין היום עדיין את הטכניקה שיודעת להקפיא אותם ולהפשיר לאחר כמה שנים".
לא רק שהמדע איננו מאפשר עדיין להקפיא ולהפשיר גופות של אנשים חיים, הסיטואציה הולכת ומסתבכת כשמדובר בגופה. "אחד הראשונים שהגופה שלהם הוקפאה היה וולט דיסני, שרצה שבעתיד יוכלו להעיר אותו", משתף פרופ' וולף באנקדוטה, "אבל מבחינה מדעית אין עדיין תהליך שמאפשר להקפיא ולהפשיר, מה גם שהוא מת. אנחנו עדיין לא יודעים איך להחזיר לחיים מישהו שמת אז לא כל שכן מישהו מת שהוקפא", הוא מוסיף.
האפשרות שכן עומדת על הפרק בעתיד הנראה יותר לעין היא אפשרות השיבוט הגנטי. "יש אפשרות לקחת את ה-DNA של אותה חולה ואולי בעוד עשרות שנים לשבט אדם חדש. זה כמובן לא יהיה אותו אדם אלא אדם דומה לו מבחינה גנטית".
ומה בכלל קורה לגוף בטמפרטורה של מינוס 200 מעלות?
"סביר להניח שהרקמות נשמרות באופן שלא מאפשר שימוש עתידי", מבהיר פרופ' וולף. "יש הרבה תהליכים פנימיים שעלולים לגרום להרס גם בטמפרטורות נמוכות".