בג"ץ לפרקליטים: "חשוב לפרסם את הדו"ח על המכון הפתולוגי"

המכון לרפואה משפטית באבו כביר(צילום: ירון ברנר)

האם דו"ח הנציבה לשעבר על ביקורת מערך התביעה שממנו חוששים בפרקליטות יפורסם? בג"ץ דן היום (א') בעתירה שהגישו פרקליטים נגד פרסום הדו"ח של השופטת בדימוס הילה גרסטל שבו היא מעלה חשש כבד להתנהלות במכון לרפואה משפטית באבו כביר בין הרופאים לנציגי התביעה.

בחודש מרס האחרון נחשפה טיוטת הדו"ח החמור של גרסטל על תפקוד המכון לרפואה משפטית. עלתה בו תמונה מדאיגה בכל הנוגע להתנהלות המכון, שחוות הדעת של רופאיו חורצות גורלות במשפטים רבים. כשלושה שבועות לאחר מכן פורסם לראשונה ב-ynet כי 11 הפרקליטים שמופיעים בדו"ח עתרו לבג"ץ בדרישה למנוע את פרסומו.

במסגרת הדיון העלו השופטים הצעה, שלפיה יאפשרו לפרסם את הדו"ח כל עוד תינתן לצדדים האפשרות לנמק את העמדה שלהם בפני הנציבות. לפי ההצעה, שמות 11 הפרקליטים שמופיעים בדו"ח לא יפורסמו. כעת צריכים הפרקליטים להחליט אם הם מסכימים למתווה הזה, שיאפשר להם להציג עמדה מול הנציבות. בג"ץ נתן למדינה ולפרקליטים שבוע להגיש את תשובתם.

"יש שני יעדים שאנו רוצים להשיג בעיקר", אמר השופט ניל הנדל בדיון. "שהדו"ח הזה יפורסם ויש אינטרס, בעיניי חשוב, שהדבר לא יוסתר מהציבור אלא להיפך. הנימוק השני הוא שאנו מסתכלים על כל זכות השימוע. אחד הדברים החשובים ביותר במשפט המנהלי".

עורך הדין צבי אגמון, שמייצג את הפרקליטים שעתרו לבג"ץ, אמר: "כשהדו"ח הוא מערכתי לא חייבים לתת את השם. אף אחד מהפרקליטים פה לא עשה דבר על דעת עצמו, וזה עשוי לגרום גם לנזק תדמיתי וגם לנזק נוסף בשים לב למה שהפרקליטים עושים".

ד"ר גיל לימון, שייצג את המדינה בדיון: "בסופו של דבר, השימוש במקרים הפרטניים בדו"ח הזה נועד להמעיט במקרים הפרטניים. זה בדיוק מנוגד לתפיסה שלנו שזה דו"ח מערכתי. זה לא דו"ח פרטני. הוא לא בא למצוא ממצאים לגבי העותרים. לכן הוא נעשה כפי שנעשה. לכן בצורה חד-משמעית העמדה שלנו היא שאין מקום לפרסם את השמות. אנו מסכימים עם החשיבות של הפרסום. בפסק הדין צריך להיכתב שבתום הליך השימוע הדו"ח יפורסם".

כשלים של ממש והשלכות אישיות על חשודים

המכון לרפואה משפטית (המכון הפתולוגי) הוא הגוף היחיד שמספק שירותי רפואה משפטית בישראל, ולקוחותיו העיקריים הם הפרקליטות והמשטרה. חוות הדעת של רופאי המכון משמשות ראיה מרכזית בהליכים משפטיים, ועל בסיסן נחרץ פעמים רבות גורלם של אנשים - להרשעה או לזיכוי. חוות הדעת מבוססות על נתיחה או בדיקה, ולא ניתן לשחזר אותן בשלב מאוחר יותר לצורך בקרה או בדיקה חוזרת, בשל קבורת הגופה וטשטוש התסמינים. במסקנה מדאיגה ומטרידה במיוחד קובעת השופטת גרסטל בדו"ח כי לא ניתן להסכים ולהשלים עם מצב שבו אין ודאות מוחלטת שחוות הדעת הניתנות על ידי רופאי המכון הן מקצועיות, אמינות, הוגנות ולא מוטות.

צוות הביקורת נתקל באמירות קשות מצד בכירים במשרד הבריאות שטענו: "כל המכון הזה הוא טראומה אחת גדולה. אנשים לא רוצים לגעת בזה. כולם העדיפו לעצום עיניים כל השנים". הבעיה המרכזית היא שחרף העובדה שלמכון לרפואה משפטית תפקיד ממלכתי רגיש וייחודי, לא קיים חוק שמגדיר את תפקידו, סמכויותיו ואי תלותו בשום גורם חיצוני. גרסטל סבורה שמצד אחד המכון ורופאיו נחשבים לגורם ניטרלי, אובייקטיבי, מקצועי ובלתי תלוי, ולכן מערך התביעה ובתי המשפט נשענים על חוות הדעת של רופאיו באופן כמעט מוחלט. מצד שני, בעיניהם של הפרקליטים נתפסים רופאי המכון לא אחת כעדים מטעם התביעה לכל דבר ועניין, וגם חלק מרופאיו של המכון נהגו לראות את עצמם כעובדים עבור הפרקליטות.

הנציבה לשעבר הילה גרסטל(צילום: הקרייה האקדמית אונו)

במסגרת הביקורת בדקו הנציבה גרסטל והצוות שלה כ-20 תיקים ספציפיים שהתנהלו בעבר בבית המשפט ושההליך השיפוטי בעניינם הסתיים. הבדיקה נעשתה החל מהשלב הראשוני של הבדיקה במכון, דרך עריכת חוות הדעת של הרופאים ועד ניהול ההליך. התיקים הללו חשפו כשלים של ממש בממשק העבודה בין הפרקליטות למכון, שיש להם השפעות מערכתיות והשלכות אישיות על חשודים. התיקים שנבדקו והגורמים שאיתם שוחח צוות הביקורת מתייחסים לתקופה שבה כיהן פרופ' יהודה היס כמנהל המכון לרפואה משפטית.

בטיוטת הדו"ח מטילה השופטת בדימוס גרסטל צל כבד על מהימנות רופאי המכון לרפואה משפטית, שעובדים בשיתוף פעולה מטריד עם נציגי התביעה: "אין ודאות מוחלטת שחוות הדעת הניתנות על-ידי רופאי המכון הן מקצועיות, אמינות, הוגנות ובלתי מוטות". גורמים שמעורבים בכתיבת הדו"ח טוענים שהדו"ח חמור, מהחמורים שנכתבו על מערכת המשפט בישראל, ושהפרקליטות מנסה למנוע את הפרסום שלו בכל מחיר - גם במחיר של מניעת פרסומו בבג"ץ. "לנו ברור שייתכן שאנשים יושבים בכלא על לא עוול בכפם בגלל ההתנהלות של הפרקליטות, ואת זה הציבור חייב לדעת", אמר גורם המעורה בכתיבת הדו"ח.

בפרקליטות ניסו למנוע את פרסום הדו"ח החמור. בחודש שעבר שלח פרקליט המדינה שי ניצן מכתב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ובו כתב: "אבקשך לבקש מהנציבה להימנע מפרסום דו"ח מערכתי זה, במתכונתו הנוכחית, הן מאחר שבחלקו הוא דו"ח פרטני מובהק, הכולל התייחסות להתנהגות פרקליטים מסוימים ומתיחת ביקורת עליהם, והן מאחר שבחלקו הוא כולל ביקורת על שיקול הדעת של הפרקליטים. פרסום הדו"ח במתכונתו הנוכחית יסתור את מסמך העקרונות ויפגע בעיקרי הצדק הטבעי ובעקרונות היסוד של השיטה".

בעיית המהימנות של רופאי המכון עלתה לאחרונה בתחקיר התוכנית "עובדה", שהעלה חשד שזויפו נתונים וסולפו דו"חות במכון כדי להקל על פרקליטות המדינה להרשיע נאשמים. בעקבות הפרסום הוקמה במשרד הבריאות ועדה שבראשה מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, וחברים בה עו"ד נציגי משרד המשפטים, המשטרה והרבנות הראשית ואנשי אקדמיה. במשרד הבריאות בוחנים את האפשרות להוציא את המכון הלאומי לרפואה משפטית מתחום אחריות המשרד, במטרה להגביר את עצמאותו.

"ידיעות אחרונות" והעיתונאי רונן ברגמן הגישו בקשה להצטרף להליך כדי לבקש לחשוף את הדו"ח. את העיתון וברגמן ייצגה עורכת הדין שירה בריק חיימוביץ ממשרד עורכי הדין "ליבליך מוזר".