כך תקבלו את הפיצויים אחרי תאונת עבודה

המדריך השלם לתאונות עבודה: למי צריך לפנות במקרה של פגיעה, מה חשוב להגיד וכמה כסף תוכלו לקבל. תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לאדם תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעסיקו או מישהו מטעמו. במקרה של עובד עצמאי, מדובר בתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עיסוקו במקצועו.

מדריכים נוספים בערוץ הקריירה

איך הופכים חלום לעסק מצליח

מחפשים עבודה ברשת? כך תצטלמו נכון לפרופיל העסקי

עשרת הדיברות של הראיון הטלפוני

ישנם שני סוגים של תאונות עבודה, כזו הנראית לעין, כלומר תאונה במובן הקלאסי כגון תאונת דרכים או נפילה, ותאונה שלא נראית לעין, דוגמת התקף לב המתרחש בזמן אירוע חריג בעבודה. כמו כן, החוק מגדיר מספר מקרים נוספים בהם התאונה תיחשב כתאונת עבודה למרות שלא אירעה תוך כדי העבודה עצמה. לדוגמא, אם התאונה אירעה בדרך אל או ממקום העבודה, בסביבתו הקרובה ביותר של העובד תוך ניסיון להציל גוף או רכוש או במהלך הפסקה מאושרת של העובד.

עוד לפני הפיצויים - "דמי פגיעה"

אם נפצעתם בתאונת עבודה, יש להדגיש זאת בפני הגורם המטפל בעת קבלת הטיפול הרפואי, על מנת למנוע אי נעימות בעתיד ולתאר את הסיבה המדויקת ממנה נפגעתם. לאחר קבלת הטיפול הרפואי הראשוני יש להודיע למעסיק, להחתים אותו על טופס ייעודי, לפנות לביטוח לאומי ולמלא טפסים להכרה בתאונה כתאונת עבודה.

בחודשים הסמוכים לפגיעה ובאישור גורם רפואי ניתן לקבל דרך ביטוח לאומי "דמי פגיעה" למשך תקופה מקסימלית של 91 יום. מדובר בפיצוי על "אי כושר עבודה" שמהווה 75% מהשכר המדווח של העובד בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה. בתום תקופה זאת, יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות בצירוף התיעוד הרפואי. בהליך זה, המוסד לביטוח לאומי בודק את העובד שנפגע ולמעשה קובע את נכותו הזמנית או הקבועה.

(צילום: shutterstock)

הפיצויים שמגיעים לכם

נפגע עבודה שנכותו הקבועה גדולה מ-9%, מקבל סכום כסף חד פעמי מהמוסד לביטוח לאומי, החישוב נערך על פי שכרו ערב התאונה, המוכפל בדרגת הנכות ב-75% וב-43%. כך לדוגמא, עובד ששכרו היה 10,000 שקל בחודש ונקבעה לו דרגת נכות קבועה בשיעור של 10% יקבל מענק חד פעמי של 32,250 שקל.

נפגע עבודה שנכותו הקבועה גדולה מ-20% יקבל קצבה חודשית למשך יתרת ימי חיו בשיעור הנכות ובמכפלה חודשית של 75% משכרו ערב הפגיעה. כך לדוגמא, עובד ששכרו היה 10,000 שקל בחודש ונקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 25% יקבל קצבה בסך 1,875 שקל. חשוב לציין שאת התביעה לביטוח לאומי יש להגיש במהלך השנה הראשונה שלאחר הפגיעה. אי הגשת התביעה עלולה לגרור הפסד חלקי או מלא של הפיצוי הכספי.

לתבוע את המעסיק

בכדי לתבוע מעסיק בגין רשלנות, יש צורך להוכיח קיומה של הפרת אחריות, נזק וקשר סיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם. מאחר ואין מחלוקת כי קיימת חובת זהירות ואחריות של מעסיק כלפי עובדיו, יש לבדוק בעיקר האם הופרה חובה זו. הפסיקה מכירה באחריות המעסיק להעניק לעובדים ציוד מתאים, כגון סולם תקין כדבר שבשגרה. במידה ואירע נזק בשל ציוד לא תקין שסיפק המעסיק, הרי שהוא יחויב ברשלנות.

בשנים האחרונות מגמת הפסיקה נוטה להרחיב חובותיו של המעסיק, ולוודא שהוא מקיים הדרכות בטיחות לעובדים, מתאים את אופי העבודה ליכולותיו הספציפיות של העובד ובאופן כללי יכול, באמצעים סבירים, לדאוג לשלומם ולבטיחותם של העובדים. בפסק דין שניתן בבית המשפט השלום בתל אביב, חויב המעסיק שלא נתן לעובד סולם לצורך ביצוע עבודות חשמל, לאחר שזה נאלץ לעלות עם כיסא על שולחן, ובשל כך נפל ונפצע. עם זאת, השופט הטיל על העובד אחריות של 20% מכיוון שהיה עליו לסרב לבצע את העבודה ללא ציוד מתאים.

כדי לקבל פיצוי יש צורך לקבוע את אחריות המעסיק לנזק שנגרם לעובד. גובה הפיצוי נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לשיעור הנכות הקבועה שנגרם לעובד בגין התאונה. כאשר לא נותרה נכות קבועה, הפיצוי יהיה נמוך יחסית, בגובה של כמה אלפי שקלים. אך במידה ונותרה נכות לצמיתות, בית המשפט יערוך חישוב של הפסדי שכר לעבר ולעתיד.

ההבדל בין העצמאי לשכיר

בפסק דין שניתן בבית המשפט השלום בירושלים, קבעה השופטת כי עצם העובדה שאדם מבוגר נלקח לעבודת סבלות קשה, כאשר אין זה עיסוקו וללא הדרכה או ציוד מתאימים, מעידה על רשלנות של המעסיק. לכן חייבה אותו בפיצוי. עם זאת, השופטת הטילה רשלנות חלקית גם על העובד בשיעור של 10%.

במקרים בהם נגרם נזק שהוכר בפסיקה כ"נזק בר פיצוי", דוגמת כאב, הפסדי שכר ופנסיה, ניתן לקבל פיצוי בהוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה ועוד. אין הבדל בין הסכומים שמקבל שכיר או עצמאי בגין הנכות, והדבר תלוי בגובה ההכנסה עליה הוצהר לפני התאונה ובמידת הנזק. עם זאת, לעצמאי אין אפשרות לתבוע את המעסיק. במידה ומדובר בפרילנסר שעבד אצל אדם אחר, ייתכן ויש עילת תביעה כנגדו.

הכותב הוא מומחה לתביעות נזיקין, תאונות עבודה, ביטוח ורשלנות רפואית, עומד בראש המשרד עמיקם חרל"פ ושות'