ההגנה על פרטיות העובדים פוגעת בהם
פסיקותיו האחרונות של בית הדין לעבודה בכל הקשור ליחסים שבין מעסיק לעובדיו, מעלות שאלות רבות ואי ודאות לגבי פרטיותו של עובד וזכותו של המעסיק לבעלות המסמכים שנוצרים במקום העבודה. על המחוקק להסדיר קביעות אלה ולהסיר את חוסר הבהירות שנוצר בסיטואציות דומות. דעה
הזכות לפרטיות מול הגנת המעסיק. בית הדין הארצי לעבודה פסק לאחרונה כי אדם לא יוכל להגיש לבית המשפט תכתובות דוא"ל של עובדים שלו כראיה בבית המשפט, גם אם אותן תכתובות נשלחו מתיבות הדואר המשרדיות.
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
בכירי היי-טק: "מחסור בנשים - אתגר אדיר"
אושר בטרומית: בן הזוג במילואים? תגיעו לעבודה בשעה איחור
"סמים קלים כבר לא גורמים לפיטורים"
במסגרת אותו פסק דין נקבע, כי לעובד זכות לפרטיות במקום העבודה. בהמשך, התקבלה בשבועות האחרונים פסיקה נוספת של אותו בית דין, שקבעה כי לעובד מותר לקחת מסמכים מהמעסיק ללא היתר, גם אם יש בכוונתו להשתמש במסמכים בכדי להתלונן על התנהלות לא תקינה של מעסיקו. החלטה זו מעלה סימני שאלה ועלולה לפגוע הן בעובדים והן במעסיקים.
בשנים האחרונות, חל כרסום במעמדו של המעסיק. במרכז ההחלטה האחרונה עומד עובד שעד לאחרונה תפקד כממונה בטיחות במחלקת הבטיחות של חברת סולל בונה. עם סיום עבודתו העתיק לעצמו אלפי מסמכים הנוגעים לאופן טיפולה של החברה בענייני בטיחות בעבודה. מיד לאחר מכן, ייסד פורום למאבק בתאונות עבודה. בגדר פעילותו זו נטען כי פנה לאמצעי תקשורת בניסיון לעניין אותם בדיווח על ליקויי בטיחות, תוך שהוא מעביר חלק מהעתקי המסמכים שברשותו, אותם מסמכים שלקח ממחשבי מקום עבודתו בעבר.
לעובד יש זכות להחזיק במסמכים
סולל בונה סברה כי העובד הפר את מחויבותו אליה בכך שלקח את המסמכים ללא היתר. ובמסגרת המאבק ביניהם, פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בבקשה לאסור על העובד לעשות כל שימוש במסמכים אשר נלקחו על ידו ממנה, להחזירם אליה ולמחוק כל עותק שלהם המצוי ברשותו.
כאמור, בקשתה של החברה נדחתה. בית הדין נימק את הקביעה בכך שאמר כי לעובד יש זכות להחזיק בהעתקים של מסמכים שונים אותם ערך או שאליהם נחשף במהלך עבודתו, , גם אם למטרה שלא לעשות שימוש או להעביר לצדדים אחרים. בית הדין הוסיף שמסמכים אלה עשויים להיות חיוניים לעובד, בין היתר, לצורך הגנתו בהליכים משפטיים.
החלטת בית הדין הינה דרמטית. מצד אחד, יש בה מסר המעודד עובדים להתלונן על התנהלות לא ראויה מצד המעסיקים - עניין שאין להקל בו ערך. אך מנגד, היא מעוררת שאלות ובעיות רבות ביחס למעמדו של המעסיק, ויכולה לפתוח פתח לעובדים להחזיק במסמכים גם במקרים אחרים, כמו חשד לעבירות כגון העלמות מס, הטרדות מיניות והתעמרות בעובדים.
חוסר אמון בין מעסיקים לעובדים
השאלה היכן עובר הגבול? כיצד מעסיק אמור לנהוג כאשר מסמכים הקשורים בענייניו הפנימיים חשופים בפני עובדיו? האם עליו להתנהל תוך נקיטת זהירות ומרחק נכון מהעובדים? לא ברור מה יהא מעמדו של מעסיק שהחתים את עובדיו על הסכם סודיות, והנה הם מפרים את ההסכם ולוקחים ממנו מסמכים.
במקביל, העמימות הסובבת את הסוגיה אינה מועילה גם לעובדים. עובד שיחשוב שניתן לקחת מסמכים פנימיים ללא רשות ממקום העבודה, טועה. כל עוד אין התייחסות רשמית של המחוקק לסוגיות אלו ואחרות, כל מקרה נתון לפרשנות והעובדים חשופים לאי ודאות קשה בכל הקשור לאופן בו מותר או אסור להם לנהוג במקום העבודה, שלא לדבר על אווירת החשדנות וחוסר האמון הבסיסי שפסיקות אלו יוצרות בין מעסיקים לעובדיהם.
יש צורך בהסדרת חוקי עבודה וזכויות המעסיק והעובד בכל הקשור לנושאי פרטיות העובד וזכותו של המעסיק לבעלות על המסמכים שנוצרים במקום העבודה. פעולה כזו תסיר את חוסר הבהירות שמשאירה מאחוריה פסיקתו האחרונה של בית הדין הארצי לעבודה. מצב עניינים זה, בו החלטות כבדות משקל מתקבלות בפסיקות תקדימיות בבית המשפט, ולא בחקיקה מסודרת, פוגע הן בעובדים והן במעסיקים.
הכותב עומד בראש משרד עורכי הדין דן חי ושות' המתמחה בתקשורת, טכנולוגיה, פרטיות וסייבר