להתחיל את הסטארט-אפ עוד בזמן הלימודים
לא כל אחד יכול להיות יזם, וליזם אמיתי יש אלמנטים מולדים. אז אם אתם סטודנטים שנמצאים בשלבים הראשוניים של הרעיון ולפני ההשקעה הכספית, במסגרת פרויקט חדש באקדמיה תוכלו ליהנות מייעוץ וליווי מקצועי של מנחים בעלי ניסיון. ככה תעשו את זה, עוד לפני שתעודת הסיום בידיכם
הדרך לסטארט-אפ החלומי עשויה להתחיל מוקדם משחשבתם. בשנים האחרונות האקדמיה הצטרפה למשחק היזמות, ואפשר להתחיל לעבוד כבר בזמן הלימודים על האקזיט הבא.
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
בכירי היי-טק: "מחסור בנשים - אתגר אדיר"
תקועים בפקקים: הסיבות בגללן הציבור לא עובד מהבית
באקדמיה הבינו כי תקופת הלימודים היא אחת מהתקופות הפוריות והיצירתיות ביותר בחייהם של הסטודנט והמרצה. לכן הקימו את פרויקט "מאיצי היזמות", במסגרתו הסטודנטים שנמצאים בשלבים הראשוניים של הרעיון המיזם ולפני השקעה כספית (pre-seed), יזכו ליעוץ וליווי מקצועיים של מנחים בעלי ניסיון. המטרה הינה לסייע ליזמים המתחילים בבנייה נכונה של הרעיון, בפיתוח התכנית והמודל העסקי, בהצגת הרעיון בפני קהל רלוונטי וכל זאת כדי להשיג השקעה ראשונה.
מדוע כדאי לסטודנט להצטרף ליזמות, ולהשקיע הרבה יותר משינון החומר וצבירת נקודות אקדמיות לטובת התואר המיוחל?
לא כל אחד יכול להיות יזם, וביזם אמיתי יש אלמנטים מולדים. אך אין ספק שליזמים ישראליים יש יתרון מובנה בעצם התנהלותה של המדינה כ"אומת הסטארט-אפ". ישראל נלחמת על הישרדותה, כמו סטארט-אפ בן יומו, כאשר הצרכים המרכזיים שלה הם כוח אדם איכותי, טכנולוגיה וכסף. נושא מרכזי נוסף בתרבותנו הוא לקיחת סיכונים, וכבר בצבא אנו נחשפים לצורך זה.
אין גיל ליזמות
אין שלב בחייו של אדם בו "נכון יותר" להתחיל לפתח מיזם, אני פוגש יזמים בטווח גילאים של 70-15, כך שיזמות היא אופי ואין לה זמן או תחום מסוים. יחד עם זאת, להיות יזם פירושו להשקיע את כל כולך ברעיון שסיכויי הכישלון שלו הם 95%, ולכן יהיו כאלה שירצו להתחיל לפעול כאשר ההתחיבויות והצרכים הקיומיים שלהם נמוכים יחסית.
זמן נכון לפיתוח הוא כאשר תעלה יוזמה שתגיע מתוך צורך אמיתי שתקף במציאות, ולא רק כזו הנתמכת על ידי החברים והמשפחה הקרובה. חשוב להתחיל בתקופה בה יש לאדם את הכלים לפתח בעצמו את הטכנולוגיה של המיזם, ככל שניתן.
סטודנט יוזם מתבלט בשוק העבודה
ראשית, חשוב ללמוד ולהצטיין בתחום הלימודים. פיתוח מיזם נוח יותר במסגרת אקדמית, במיוחד אם הוא מהווה את פרויקט הגמר שדורש בעצמו השקעת זמן ומאמץ משמעותיים.
מלבד זאת, הסביבה האקדמית מציעה תמיכה רבה בזכות האמצעים השונים שעומדים לרשותה. בנוסף, סטודנט יזם הוא בעל יתרון תחרותי בשוק העבודה - יזמות מתפרשת כיצירתיות, פריצת גבולות, רצון להתנסות, חשיבה מחוץ לקופסה ועצמאות ואיכויות הקורצות לכל מעסיק.
סביבת עבודה נכונה היא שיקול חשוב עבור כל יזם מתחיל, לכן הצטרפות ליזמות בזמן הלימודים האקדמיים עשויה להיות בחירה נכונה, כיון שמדובר בסביבה אנושית המתאימה לאופי ולרמת ההשכלה של הסטודנט. הידע הרב שיש לדמויות המפתח סביבו מהווה כר נרחב לסיעור מוחות וקידום הרעיונות היזמיים. פיתוח יזמות באקדמיה מאפשר לחבור לרשת הקשרים הרחבה שיש לאנשי הסגל. זו הזדמנות נדירה להגיע למקבלי החלטות בעניין השקעה במיזם ולאנשי תעשייה רלוונטיים שעשויים לעזור בפיתוח.
להתחיל משלושה אנשים
צוות המיזם הוא צלע מרכזית במשולש של טכנולוגיה, צוות והון. לא פשוט למשוך אנשים טובים לקחת חלק בצוות כזה, במיוחד נוכח העובדה שליזמים, ובטח לסטודנטים, אין כסף עודף והם צריכים להסתמך על הכריזמה האישית כדי לרתום אנשים נוספים.
בשלב הראשון, צוות מנצח מונה שניים או שלושה אנשים, כאשר הקבוצה צריכה להישען בתחילתו על הוגה הרעיון, ברוב המקרים אדם בעל יכולות שיווק וקשר בינאישי מצוין. שותפו חייב להיות טכנולוג, שיודע לפתח קדימה את הרעיון ולהעבירו מן הכוח אל הפועל.
ההתייחסות אל אדם מתחילה באופן בו הוא בוחר להתייחס לעצמו ולאחרים, כך שלעובדת היותו סטודנט אין משקל. בהכוונה נכונה ועבודה מאומצת ניתן להגיע להישגים מרחיקי לכת. ניתן לשכנע אנשי עסקים בכירים להשקיע ברעיונות שלכם גם אם תעודת סיום התואר עדיין לא בידיכם.
הכותב הוא מייסד ומנהל 'מאיץ הגליל' ב"מכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה", יזם, מקים אקסלרטורים (תוכניות האצה לסטארט-אפים) ומרצה בנושאי יזמות טכנולוגית וסטארט-אפ
לפנייה לכתב/ת 
