מצאו את ההבדלים
גיא לוזון ורן בן שמעון ייפגשו הערב (21:00, טדי) לקרב ראש בראש בין המאמנים המבטיחים אך גם המסובכים ביותר בליגת העל. למי יש סיכוי טוב יותר לנצח?
רן בן שמעון וגיא לוזון, שני מאמנים מבטיחים שנמצאים על פרשת דרכים: הכסא של בן שמעון מתנדנד תמידית, לוזון בדרך למאבקי הישרדות לא נעימים על הפועל תל אביב. הערב (ב', 21:00. טדי) שניהם ייפגשו ראש בראש, מי מהן יצא עם ידו על העליונה? לפניכם השוואה בין המאמנים
בניית הסגל
בן־שמעון: בנה על עומר אצילי כשחקן מוביל, אבל לקשר היו תוכניות אחרות והעזיבה שלו שיבשה לבית"ר את כל התוכניות. גם עזיבת ניקיטה רוקאביציה הותירה חור גדול בחלק הקדמי. לבית"ר יש בעיה גם בהגנה, שספגה בתחילת העונה במספרים גבוהים (10 שערים בחמישה משחקים) וגם דן מורי שהובא בקיץ לא הביא את הישועה. בינתיים בוריס קליימן השתפר ולמזלה של בית"ר יש לה את חסוס רואדה. בארבעת המשחקים האחרונים רואים שינוי לטובה כשבית"ר ספגה רק שני שערים ב־360 דקות.
לוזון: הפועל ת"א נבנתה הקיץ בתקציב גבוה מאוד (45 מיליון שקל), אבל לא ע"י גיא לוזון. גוטמן בנה סגל שאמור היה לרוץ בצמרת, אבל אחרי פתיחה נוראית הוזעק לוזון בתום המחזור הרביעי והמאמן זז לאחור לעמדת המנג'ר. מעבר לעובדה שמהרגע הראשון המאמן החדש לא האמין ביכולות של הזרים שצירף גוטמן, בהמשך הם גם נפצעו (ניקוליץ', סימיץ', גורובסוב). היחיד שזוכה אצלו לקרדיט הוא דולי מנגה, בעוד דאמיר שובשיץ' יפתח הערב בהרכב בלית ברירה. בסגל הישראלי הוא מחזיק בעיקר מבן רייכרט ועומרי אלטמן, לא הרבה מעבר לכך.
התנהלות מול סמכות מקצועית
בן שמעון: אלי טביב הוא בעלים מאוד דומיננטי ולמעשה הוא מהווה סמכות מקצועית במועדון. הוא לא שומר דברים בבטן, מעיר למאמן לגבי שחקן שלדעתו צריך לפתוח, לרדת לספסל או בכלל על החילופים שביצע. בלי פילטרים ובלי חשבון. לפעמים המינון מינורי ולפעמים אינטנסיבי (כמו בקדנציות מנחם קורצקי וסלובודן דראפיץ'). גם לבן־שמעון טביב אומר מה הוא חושב ורוצה שיהיה. המאמן, מצידו, טוען שהבוס לא מתערב בשיקוליו, אבל מאשר שהוא מעורב. היכן הגבול בין מעורב למתערב? תלוי את מי שואלים.
לוזון: לוזון עובד מול המנג'ר גוטמן. האחרון טוען בכל מקום כי הוא זז מספר צעדים לאחור, ומי שמקבל את ההחלטות המקצועיות הוא המאמן. עבור לוזון לא מדובר במציאות בלתי מוכרת, משום שבסטנדרד ליאז' הוא עבד תחת פרנסואה דה־סאר, וגם בוולפסון העבודה מתבצעת בצורה דומה: המאמן מתייעץ עם גוטמן לגבי הרכב, אבל בסופו של דבר הוא זה שמקבל לבדו את ההחלטות. בכל מקרה, וכמו שנאמר כבר לגבי הזרים, נראה שלוזון לא ממש מחזיק מהשחקנים בהם גוטמן האמין והיה רוצה לראות על הדשא.
סגנון משחק
בן שמעון: בעונה שעברה לבית"ר הייתה שלישייה איתנה במרכז השדה, שכללה את קלאודמיר פאריירה, דן איינבינדר ודוד קלטינס. הקבוצה לא החזיקה הרבה בכדור, שיחקה על מתפרצות שהפעילו את שני הסילונים מקדימה, אצילי ורוקאביציה. השניים כבר לא בטדי, ובית"ר טרם מצאה להם מחליפים ראויים. אצל בן־שמעון השלישייה הנ"ל כמעט שלא שיחקה יחד. קלטינס היה פצוע ולעיתים גם תופקד בעמדה אחרת, פאריירה לא תמיד במיטבו והוחלף במשחק האחרון. העונה המאמן רוצה שהקבוצה שלו תשלוט במשחק, תחזיק יותר בכדור ותקבע את הקצב. בינתיים זה עובד רק בצורה חלקית, אבל עדיין מדובר בקבוצה שנמצאת במקום החמישי עם 14 נקודות.
לוזון: לוזון לא מאמין בשיטת משחק מסוימת איתה הוא רץ בכל קבוצה אליה הוא מגיע, וכך גם המצב בהפועל. מבחינתו סגל השחקנים מכתיב את הסגנון, בטח כשלא מדובר בקבוצות עם תקציבי ענק עימם ניתן לבנות סגל וסגנון מועדף. הוא בונה את השיטה על פי חמשת השחקנים הטובים ביותר שלו. כאמור, הבעיה שלו היא הסגל הקצר, והערב הוא צפוי לעלות עם הרכב כפוי במערך של 1:5:4, כשעומרי אלטמן יתפקד כחלוץ מדומה. בניגוד לדימוי שנוצר לו, לוזון הוא מאמן שמרבה להיעזר באמצעים טכנולוגיים כדי לשפר את האימונים, ניתוח המשחקים והכנת הקבוצה ליריבה.
חדר הלבשה
בן שמעון: בהתחלה זה נראה כמו אידיליה שכללה גם מסע יפה באירופה. בן־שמעון הגיע כהרגלו חמוש בפסיכולוג וניסה לפתור בעיות שצצו בהמון שיחות אישיות. בהתחלה זה עבד, אבל אז התחילו לצוץ קלקולים: דני פרדה, ארסיניו ואלפורט ורועי זקרי נשלחו להתאמן בצד ופנו לערכאות משפטיות, יעקב בריהון ודן מורי התעמתו, וגם שמעון אבוחצירה חטף עצבים כשנופה מהסגל. שחקנים רבים נדדו מהספסל למגרש ולהיפך ולא אהבו את הטיילת, פאריירה שוב נקשר לסיפורי בילויים, מייקל הייסטר סולק מאימון ואריק סאבו החליט לנטוש בעצמו את אחד האימונים. הבעיות נערמו וכבר החלו דיבורים על שביתה איטלקית ומאמן שאיבד את חדר ההלבשה. בן שמעון מצידו הדגיש עובדה אחת: רגע אחרי שער הניצחון על רעננה כל השחקנים רצו אליו במחווה של הבעת אמון.
לוזון: "לא אדבר על אף שחקן מחוץ לחדר ההלבשה, אבל פה אגיד לכל אחד הכל בפנים. אנחנו משפחה והביקורות נועדו לשפר אתכם", זה המוטו שהעביר לוזון לשחקניו. והסגנון? השאלה את מי שואלים. הזרים, למעט מנגה, פחות מתחברים לסגנון הישיר שכולל צחוקים ועקיצות ציניות לעיתים. האחרים יותר מתחברים והולכים אחריו. הוא לא אחד שמטאטא בעיות משמעת, אבל מצד שני גם לא נתפס כרס"ר, ובדרך כלל יעדיף להתעסק עם השחקנים הבכירים יותר מאשר זוטרים
התנהלות מול הקהל
בן שמעון: בן שמעון לא קיבל מהקהל של בית"ר מאה ימי חסד. זה לא חריג - גם אלי אוחנה, אורי מלמיליאן ויוסי מזרחי שכיכבו במועדון כמעט שלא קיבלו ימי חסד כשהפכו למאמנים. הקהל התובעני ברובו לוחץ ולעיתים מאוד מלחיץ את המאמן והשחקנים. בית"ר הפסידה העונה רק פעם אחת בליגה, ובאירופה טיפסה לשלב אליו לא הגיעה מעולם (פלייאוף הליגה האירופית). ועדיין, המאמן שומע כמעט בכל משחק את הקהל שר לו "תתפטר". בן שמעון, מצידו, מנסה להיות מפויס ולפרגן לקהל, אבל זה לא ממש עוזר לו. השיא נרשם במשחק הבית האחרון. בית"ר ניצחה את רעננה, אבל לקהל זה לא הספיק וחלקו הגדול קרא למאמן להתפטר, השחקנים רצו לעבר הקהל ביציע המזרחי כדי לחגוג איתו, ובן שמעון, ששמע את הקריאות מרחוק, בחר להישאר במרכז המגרש. מעט מבודד, הרבה מהורהר.
לוזון: בקדנציה הראשונה בוולפסון הקהל לא העריך את לוזון (בלשון המעטה) והוא פוטר כשהקבוצה במקום האחרון. הפתיחה הגרועה והאנרגיות הנרפות שהציג גוטמן בארבעת מחזורי הפתיחה גרמו לכך שאוהדי הפועל קיבלו אותו כמי שעשוי להביא שינוי. התבוסה המשפילה בדרבי הכתימה אותו, אבל לוזון מקפיד לשוחח עם האוהדים בגובה העיניים, גם אחרי משחקים ואימונים, מה שהפך אותו לדמות מקובלת יותר בוולפסון. בסופו של דבר גם הוא יימדד במבחן התוצאה, ועם כל הכבוד לסגל החסר - ביציעים האדומים יתקשו לעכל עוד השפלה הערב בטדי.
לפנייה לכתב/ת 
