התעללות בגן? הגננת לא תמיד אשמה
"חובה לבחון כל מקרה לעומקו ולטפל בחומרה במקרים בהם מתרחשת פגיעה בילדים, אך באותה המידה חובה גם לרדת לשורש האמת בכל סיטואציה ולהבין מה באמת קרה". מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים בפנייה ישירה להורים
לפני כארבע שנים יצא לאקרנים הסרט "הניצוד". גיבור הסרט שעובד כעוזר בגן ילדים מואשם בחשיפת איבר מינו בפני אחת מילדות הגן, ללא עוול בכפו. הפסיכולוג שחוקר את הילדה מכניס מילים לפיה והגננת הראשית אף דואגת ליידע את שאר הורי הגן לגבי תסמינים המאפיינים ילדים שעברו התעללות מינית ובאופן לא מפתיע עוד הורים מתלוננים.
במהלך הקריירה שלי הייתי עדה למקרים כאלה, דומים להחריד לעלילת הסרט. גננות שעבורן תסריט האימים הפך למציאות ומערבולת של האשמות שגבו מחיר נפשי, כלכלי ומשפחתי קשה. עד כמה קל לתלות בגננות האשמות בגין התעללות ותקיפה? קל מאוד.
ילדים בגיל הרך מאוד נוחים להשפעה. לעיתים הם רוצים לרצות את המבוגר שמולם ולא תמיד יודעים להבחין בין דמיון למציאות או לעמוד על דיוקם של דברים. די במשפט שנאמר מחוץ להקשר או קריאה לא נכונה של סיטואציה, ולעיתים גם יד מכוונת של סייעת או הורה עוין, ומוניטין של שנים, של ניסיון ומקצועיות קורס כליל. הייתי עדה לאין ספור מקרים בהם אקט חינוכי לגיטימי הופך להתעללות חמורה. הסיכויים הם תמיד לרעת הגננת.
חובה לבחון כל מקרה לעומקו ולטפל בחומרה במקרים בהם מתרחשת פגיעה בילדים. אך באותה המידה חובה גם לרדת לשורש האמת בכל סיטואציה ולהבין מה באמת קרה, במיוחד בטרם צצות הכותרות המאשימות.
לילי פוקמונסקי היא מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים וגננת בעלת ותק של למעלה מ-35 שנה
לפנייה לכתב/ת 
