המבקר: בנייה לא חוקית וחריגות בירושלים
תוכנית המתאר האחרונה שאושרה בוועדת התכנון המקומית בירושלים הייתה לפני 60 שנה - אחת הסיבות למיעוט בהיתרי בנייה וגורם המתדלק בנייה לא חוקית במזרח העיר. לפי המבקר, רק 14% מההיתרים במזרח העיר ניתנים,וזאת רק לאחר שנתיים מהגשתם. בנוסף נמצאו חריגות בנייה במיזמי יוקרה
בעיית הבנייה הלא-חוקית במזרח ירושלים היא אחת הסוגיות הבוערות בעיר. על פי הערכות, מדובר בעשרות אלפי יחידות דיור לא חוקיות. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מיעוט היתרי הבנייה במזרח ירושלים, היעדר הסדרה של הבעלות על קרקעות ואי-אכיפה של הבנייה הלא-חוקית.
על פי הנתונים, בשנים 2014-2010 הוגשו בכל העיר כ-10,750 בקשות להיתרי בנייה. כ-1,609 (כ-15%) מהן היו בשכונות הערביות במזרח העיר, לעומת כ-9,140 (כ-85%) בקשות שהוגשו בשכונות היהודיות במערב העיר. היחס נשמר גם במספר היתרי הבנייה שאושרות: בשנים אלה ניתנו בכלל העיר כ-6,960 היתרים, 965 מהם (כ-14%) ניתנו בשכונות הערביות והשאר, כ-6,000 היתרים, ניתנו בשכונות היהודיות.
תוכנית המתאר עדכנית ל-1959
על פי המבקר, אחת הסיבות המרכזיות למיעוט היתרי הבנייה במזרח ירושלים הוא היעדרן של תוכניות מתאר ותוכניות פרטניות שניתן להתבסס עליהן בכדי להוציא היתרי בנייה. כך, במסגרת תוכנית מתאר 2000, אמורים להגדיל באופן ניכר את אחוזי הבנייה במזרח ירושלים.
תוכנית המתאר הקיימת בירושלים 'מתאר מקומית 62' אושרה בשנת 1959, ומאז לא אושרה תוכנית חדשה. משנות האלפיים עובדת עיריית ירושלים על תוכנית מתאר חדשה 'תוכנית מתאר 2000' שנועדה לקבוע את עקרונות התכנון של העיר על פי יעדים לשנת היעד 2020, והושקעו בה למעלה מ-8.5 מיליוני שקלים. בשנת 2008 הוועדה המקומית החליטה להפקיד את תוכנית המתאר בכפוף לתנאים, אך בשנת 2009 שר הפנים אלי ישי מנע את קידום התוכנית בוועדה המחוזית מכיוון שהתוכנית כפי שהתגבשה לקראת הפקדתה הייתה מנוגדת להחלטות הממשלה ולמדיניותה הדמוגרפית בירושלים, כפי שהוא מסר בתשובתו למבקר המדינה.
לדעת משרד מבקר המדינה, התבססות על מדיניות תכנון מנחה בהיעדר תכנון סטטוטורי מאושר אינה פסולה, כפי שקבעו בתי המשפט, אולם מסמך מדיניות אינו תחליף לתוכניות שיש להן מעמד סטטוטורי מחייב.
הצד השני של מטבע הבנייה הלא-חוקית הוא היעדר אכיפה. מהנתונים המופיעים בדו"ח נראה כי חלה ירידה של 68 אחוז בין השנים 2011-2015 בהגשת כתבי אישום על עבירות בנייה, הן במזרח העיר והן במערבה. היקף הבנייה הלא-חוקית הגדול במזרח ירושלים עומד ביחס הפוך למספר הפקחים שאמורים לאכוף אותו: בשכונות במערב העיר, ששטחן נאמד ב-80,000 דונם עם אוכלוסיה של כ-530,000 תושבים, יש 23 מפקחים ועוזרי מפקחים, ואילו בשכונות במזרח העיר ששטחן נאמד בכ-45,000 דונם, עם אוכלוסיה של כ-300,000 תושבים, יש חמישה מפקחים בלבד.
סיבה נוסף למיעוט היתרי הבנייה קשורה להיעדר הסדרה של הבעלות על הקרקע במזרח ירושלים, נושא סבוך שנמצא באחריות משרד המשפטים. מתשובת משרד המשפטים למשרד מבקר המדינה עולה כי היעדר הסדר המקרקעין במזרח העיר הוא פרי מדיניות ממשלתית ובינלאומית רבת שנים, וכי ישנם קשיים מעשיים ומדיניים המונעים אותו. המבקר מעיר כי היעדר ההסדרה במקרקעין גורם לבעיות קשות בהליכי הרישוי ופותח פתח לזיופי בעלויות, סכסוכים קנייניים והשתלטות בלתי חוקית על הקרקע, וקורא למשרד המשפטים למצוא פתרון לנושא ולהביאו לאישור הממשלה בהקדם.
סחבת בהוצאת היתרים
ליקוי נוסף שמצא המבקר בעבודת הוועדה לתכנון ובנייה, שבראשה עומד כיום מאיר תורג'מן, היא סחבת בהוצאת היתרי הבנייה, ובממוצע לוקח 633 ימים (שנה ותשעה חודשים) ממועד הגשת הבקשה להיתר בנייה ועד קבלתו.
למרות שעל פי החוק על הוועדה המקומית לדון בהיתר בנייה בתוך 90 יום מהגשתה, נמצא כי רק ב-23.4% מהבקשות התקיים דיון ראשון בתוך שלושה חודשים, וכי כמחצית מהבקשות נדונו לראשונה לאחר יותר מחצי שנה ממועד הגשת הבקשה.
משרד מבקר המדינה העיר לוועדה המקומית כי על אף שהסיבות להתמשכות ההליכים היו בחלקן גם באחריות מגישי הבקשות, עליה לבחון דרכים לייעול הטיפול בבקשות ולקיצור זמן הטיפול בהן - הן מצדה והן מצד הגורמים בעירייה המגישים לה חוות דעת.
בבדיקה מדגמית של מספר תוכניות בנייה בעיר, נמצאו ליקויים במתן האישורים וחריגות בהיתרי הבנייה לעומת התוכנית המקורית. בפרויקט משכנות האומה היוקרתי בכניסה לעיר, נמצאו חריגות בנייה במספר בניינים, בהם נבנו בין קומה לשלוש קומות החורגים מהתוכנית המקורית "היתרי הבנייה שניתנו הביאו לשינוי ניכר בחזות הסביבה" נכתב בדו"ח. בפרויקט אחר, במלון ישרוטל הנבנה בימים אלו במושבה הגרמנית, אושרה קומה נוספת תוך כדי הבנייה, אך האישור חרג מאחוזי הבנייה המותרים על פי התוכנית המקורית. בנוסף, המבקר מתח ביקורת על הוועדה המקומית שהתנתה את מתן היתרי הבנייה בהעברה של 1.5 מיליון שקלים מהיזמים של הפרויקט לתיאטרון הקרון, דבר המנוגד לכללי המנהל התקין.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מטבע הדברים ועדת התכנון המקומית בירושלים היא מוסד התכנון המורכב ביותר בארץ והוא מעורר אתגרים תכנוניים ניהוליים ומדיניים מהמורכבים ביותר שניתן להתמודד עמם בתחום זה. בשים לב לכך, העירייה מצטרפת לקריאתו של המבקר לממשלת ישראל לפעול לקידום הנושאים החיוניים המוזכרים בדו"ח, עליהם אנו מתריעים זמן רב כגון: היעדר תוכנית מתאר מחוזית לירושלים, וכן הקושי לאכוף את החוק בחלקים מסוימים של מזרח העיר. הדו"ח יסייע לעירייה לדרוש קבלת החלטות חשובות בנושאים אלה ובנושאים נוספים מול הגופים הממשלתיים.
"יצוין, כי רוב הליקויים עליהם הצביעה הביקורת תוקנו עוד במהלך עבודת הביקורת, מיד עם הפניית תשומת לב העירייה אליהם, כפי שגם צוין במפורש בגוף הדו"ח.
"העירייה שוקדת כל העת על שיפור השירות לאזרחים וייעולו. בשנים האחרונות חלה מהפכה של ממש בתחום זה. המידע כולו זמין לאזרח ונגיש באמצעות אתר האינטרנט העירוני. יצוין כי במדד השקיפות של 50 רשויות מקומיות שפורסם על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל באוניברסיטת תל-אביב, עיריית ירושלים הגיעה למקום הראשון. כמובן שעדיין יש מה לשפר, אך אין ספק כי מדובר במהפכה של ממש. עוד יצוין כי הטיפול בבקשות להיתרי בנייה קוצר באורח משמעותי, מוחשב באופן מלא ועוד היד נטויה. עדיין יש, כמובן, מה לעשות. העירייה והוועדה רואות בדו"ח מבקר המדינה כלי רב ערך למיקוד המאמץ כבר היום ולהיערכות נכונה וראויה לאתגרי המחר".
לפנייה לכתב/ת 
