"קריסת אורתם סהר תשפיע על יוקר הדיור"
עו"ד שאול ברגרזון, הנאמן של חברת אורתם סהר שנקלעה לחובות של מעל מליארד שקל ונמצאת בהקפאת הליכים, מזהיר בהתבטאות ראשונה מהשפעה על התייקרות בשוק הבנייה. בכנס שמאי המקרקעין באילת אמר: "קריסת חברה בסדר גודל כזה עלולה להביא להתייקרות עבודות קבלניות"
"קריסת חברת אורתם סהר וחברות קבלניות בסדר הגודל שלה תביא להתייקרות הדירות". כך אמר הבוקר (ג') עו"ד שאול ברגרזון, הנאמן של החברה, בהתבטאות ראשונה בנושא בכנס לשכת שמאי המקרקעין באילת. עו"ד ברגרזון הזכיר את החובות שאליה נקלעה החברה בגובה של כמיליארד וחצי שקל, לצד כ-5,000 יחידות דיור שנמצאות בהליכי בנייה ועוד אלפי דירות בתקופת בדק.
"אנחנו מנסים להגיע למצב שבו ניתן יהיה להשלים את בניית הדירות ואת מכירת החברה מהר ככל האפשר", אמר, "ההשלכות של המקרה על שוק הבנייה יהיו די גדולות, כי מתברר שיהיה צריך להפיק לקחים ולבדוק מה קורה כשחברת בנייה בסדר גודל כזה קורסת ומדוע היא קרסה. חברות קבלניות קורסות בקצב מהיר בשנים האחרונות, וההשפעה עלולה להיות התייקרות של שוק הבנייה בארץ".
נזכיר כי באחרונה אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב את בקשת נאמני חברת הבנייה להשלים את פרויקט אסותא וילג' בתל-אביב שגיבשה קבוצת רכישה בעיר, שבה חברים בין השאר שר הביטחון לשעבר אהוד רק ומנכ"לית בנק לאומי לשעבר גליה מאור. לאחרונה אושרה גם בקשת החברה לחזור לעבודה על פרויקטים בחריש.
הבקשה שהגישה אורתם סהר להקפאת הליכים הציגה את מצבה. לפי הבקשה, אורתם סהר והחברות-הבנות חייבות 300-כ מיליון שקל למחזיקי האג"ח, 216-כ מיליון לספקים ולקבלני משנה, כ-22 מיליון שקל לרשויות ועובדים וכן כ-413 מיליון כערבויות פיננסיות, ביצוע וחוק מכר. לקבוצה פרויקטים בשלבי תכנון, ביצוע, מסירות מפתח ועתודות קרקע, בהיקף כולל של כ-5,500 דירות, וכן פרויקטים בשלבי ייזום, לרוב בשיתוף צדדים שלישיים. עד כה הייתה מעורבת בהקמה של למעלה מ-10,000 יחידות דיור ברחבי הארץ, לצד מיזמי תשתיות.
השמאי אהוד המאירי, לשעבר יו"ר לשכת השמאים ויו"ר קבוצת שמאות המקרקעין המאירי ושות', השתתף גם הוא בכנס והתייחס להחלטת קבינט הדיור מאתמול לאשר את תיקון 3 א' לתוכנית תמ"א 38/2 במסלול הריסה ובנייה. "ההנחיות לגבי תמ"א 38 יהיו אות מתה, כי אם העיריות לא יגבו דמי השבחה - הן לא יעשו דבר", אמר המאירי. הוא המליץ לעיריות להתפשר ולהסכים על 25% מהיטל ההשבחה.
עוד הציע כי "אם תתגלה מחלוקת שמאית בין העירייה לבין היזם בדבר חישוב גובה ההיטל, ניתן יהיה להפקיד ערבות בנקאית על הסכום השנוי במחלוקת, ולהוציא היתר בנייה באופן מיידי. לחילופין, ניתן יהיה להוציא היתר בנייה באופן מיידי ולעכב הוצאת טופס 4 (טופס אכלוס) בגמר הבנייה עד לתשלום יתרת ההיטל שתקבע בבוררות".
מירי רימון, שמאית ראשית במקרקעי ישראל, התייחס לשיווקי הרשות וטענה: "הרשות לא רוצה כמה שיותר כסף, היא רוצה לנהל את הקרקעות באופן המיטבי". לדבריה, הצפי של הרשות לשיווק קרקעות לשנת 2016 עמד על כ-68 אלף יחידות דיור, מתוכן 55 אלף יחידות דיור במסגרת תוכנית מחיר למשתכן.
היא הוסיפה כי תוכניות לכ-200 אלף יחידות דיור כבר קיבלו תוקף וכן תוכניות ל-602 אלף יחידות דיור נמצאות בהכנה. היא הסבירה כי גם כשתוכנית מקבלת אישור למתן תוקף, לוקח זמן לשווק את הקרקע כי "קיימים חסמים כגון מחלפים, מוסדות ציבור ונקזי ביוב שעולים מאות מיליוני שקלים ומישהו צריך לתמחר את זה".