מצוקת דיור? מחדל בטיפול במבנים נטושים

"לנכסים שכאלה יש פעמים רבות השפעה שלילית על המרקם העירוני ועל המרחב סביבם. נכסים שאינם בשימוש פוגעים בהתפתחות העירונית ובערך הנכסים בסביבתם, והם בבחינת בזבוז של משאב הקרקע, שאינו מנוצל בהתאם לייעודו. נכסים שאינם בשימוש במשך זמן רב הופכים לרוב למפגע חמור - סביבתית, תברואתית וחברתית. עם זאת ניתן לראות בהם גם הזדמנות להתחדשות עירונית ותרבותית".

(צולם על יד צוות הביקורת של מבקר המדינה)

משרד הפנים לא קבע כללים לגביית ארנונה מנכסים נטושים

מבקר המדינה אינו חוסך ביקורת גם ממשרד הפנים, על כך שלא החיל על הרשויות את התיקון לסעיף 330 לפקודת העיריות, שהגביל את תקופת הפטור הראשונה מארנונה על נכס שאינו ראוי לשימוש לשלוש שנים, זאת אף שמטרת התיקון הייתה לעודד את השמשתם של כל המבנים שאינם בשימוש בישראל, בין היתר ככלי להתמודדות עם מצוקת הדיור.

"משרד הפנים לא עקב אחר היערכות העיריות להפעלת התיקון ולא בדק זאת, ובפרט את התארגנותן לגביית ארנונה על נכסים שאינם ראויים לשימוש מינואר 2015. העיריות אשקלון, באר שבע, חיפה, עכו ועפולה לא חייבו בארנונה חלק מהנכסים שאינם בשימוש בתחומיהן בהתאם למועדים שנקבעו בחוק לתיקון סעיף 330 לפקודה", נאמר בדו"ח.

כמו כן, מהדו"ח עולה כי משרד הפנים לא יזם בחינה ולא קבע כללים מנחים לסיווג נכס כלא ראוי לשימוש. "ההחלטה על סיווג נכס ככזה נותרה לפתחן של הרשויות המקומיות, וכל אחת מהן נהגה בעניין זה כראות עיניה. המועצה האזורית מטה אשר לא קבעה כללים לסיווג; העיריות אשקלון, באר שבע ועכו קבעו נהלים אך לא קבעו תבחינים לסיווג; ובין התבחינים והכללים שנקבעו בנוהלי העיריות ירושלים, חיפה ועפולה הייתה שונות רבה".

(צולם על יד צוות הביקורת של מבקר המדינה)

עיריית חיפה לא גבתה ארנונה מנכס שלא היה ראויו לשימוש במשך 40 שנה

כך למשל, עיריית חיפה לא חייבה בארנונה, בעקבות התיקון, נכסים שהיו פטורים מתשלום למעלה מ-12 שנה רק משום שהוחלפה הבעלות עליהם. לדוגמא, נכס מגורים שאינו ראוי לשימוש קיבל פטור מארנונה משנת 1976, ובעליו התחלפו ב-2013 ושוב ב-2015; נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא גבתה העירייה ארנונה בגין הנכס, שבמשך כ-40 שנה לא היה ראוי לשימוש.

משרד הפנים מסר בתשובתו: "לאחר ביצוע ההחלטה על החלת סעיף 330 על מועצות מקומיות ומועצות אזוריות וחלוקת המטלות בין הגורמים המקצועיים במשרד, יגבש אגף בכיר לביקורת ברשויות המקומיות את דרכי פעולתו".

לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הפנים ליזום בחינה ולקבוע כללים מנחים לסיווג נכסים כלא ראויים לשימוש, לאור חוסר הבהירות וטווח הפרשנויות של הרשויות המקומיות, ולאור פסיקות בית המשפט בנושא זה. משרד הפנים מסר בתשובתו כי עדכון להגדרה של נכס שאינו ראוי לשימוש ייכלל במסגרת תיקון החקיקה החדש שהוא שותף לניסוחו.

בתוך כך, אשקלון, עכו, עפולה ומועצת מטה אשר לא יצרו קובץ הכולל את כל הנכסים בתחומיהן שקיבלו פטור מתשלום ארנונה כלא ראויים לשימוש, כנדרש לצורך מעקב אחר הנכסים וחיובם בארנונה במידת הצורך. מטה אשר לא פעלה לאיתור בעליהם של נכסים עזובים בתחומה ולא חייבה אותם בארנונה.

עיריית חיפה לא פיקחה על מקומות התפילה בתחומה, לא עקבה אחר מצבם ולא חייבה בארנונה נכסים ששימשו בעבר מקומות תפילה, גם לאחר שפסקו לשמש ככאלה והפכו ללא ראויים לשימוש (בתי תפילה זוכים לפטור מארנונה). לרשויות אלה נגרם הפסד הכנסות בשל פטור מארנונה לנכסים שלא היו זכאים לכך.

(צולם על יד צוות הביקורת של מבקר המדינה)

כמו כן, עיריות אשקלון, באר שבע, חיפה, ירושלים ועפולה והמועצה האזורית מטה אשר לא טיפלו בנכסים שאינם ראויים לשימוש אשר הפכו למסוכנים ולמפגע סביבתי, תברואתי ובטיחותי, אף שידעו על קיומם של הנכסים ועל הסיכון הטמון בהם.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה לדו"ח: "שר הפנים, אריה דרעי, מייחס חשיבות רבה לתיקון הליקויים שעלו מדו"ח המבקר והנחה את גורמי המקצוע במשרד הפנים להמשיך ולפעול לתיקון הליקויים שהתגלו. המשרד החל לטפל, עוד במהלך עריכת הביקורת, בהערות המבקר המתייחסות לנושאים שבתחום אחריות המשרד וכמו כן, ימשיך בעבודה לתיקון כל ההערות והליקויים.

באשר לליקויים שמצא המבקר בטיפול הרשויות המקומיות במבנים שאינם בשימוש, נמסר כי "משרד הפנים עובד בימים אלה על תיקון לסעיף 330 לפקודת העיריות אשר יחול גם על מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. הקושי הקיים באסדרת סעיף זה מתייחס לקביעת אבחנה ברורה ביכולות היזם להשמיש את הנכס. משכך, תיקון הגדרת נכס הרוס/ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו תצמצם את אי הבהירות של סעיף 330 ותקטין מצבים של שימוש לרעה בסעיף הפטור מארנונה. חשוב להבהיר כי הרשות המקומית רשאית להתייעץ עם משרד הפנים אך אינה מחוייבת לנהוג על פי חוות דעתה".

מעיריית באר שבע נמסר: "עיריית באר שבע רואה חשיבות רבה בטיפול בנכסים שאינם ראויים לשימוש, וזאת על מנת לעודד שימוש בהם למניעת מפגעים ומטרדים במטרה לסייע בהתמודדות עם מצוקת הדיור.יש לציין, ההערות הבודדות שהועלו בטיוטת הדו"ח כבר טופלו לשביעות רצון ביקורת המדינה, כפי שעלה בדו"ח הסופי.

"העירייה תמשיך ללמוד ולהפיק לקחים מכל דו"ח ביקורת על מנת לשפר ולייעל את פעילות העירייה לרווחת תושבי העיר באר-שבע. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולותיה של עיריית באר שבע להשמשתם של נכסים שהסתיים השימוש בהם, לרווחת תושביה. פעולות אלה הן דוגמא טובה לניצול יעיל ומועיל של המשאב הציבורי".

מעיריית עפולה נמסר: "עיריית עפולה מכירה בחשיבות עבודת מבקר המדינה, תלמד את הדו"ח ואת הערות המבקר, תפיק לקחים ותפעל בהתאם להמלצות המבקר לתיקון הליקויים שנתגלו, בשיתוף פעולה עם משרד הפנים".

מעיריית עכו נמסר: "מתוך אלפים רבים של חיובים היוצאים מדי חודש לנכסים השונים בעיר תיתכן מעת לעת תקלה, ואכן גם בדו"ח מבקר המדינה ניתן לראות שמדובר באירועים חריגים מאוד, אשר טופלו והחיוב ככל שנדרש, נשלח".

מעיריית חיפה נמסר: עיריית חיפה נמצאת בעיצומו של סקר מקיף של כל הנכסים הפטורים מארנונה. במסגרת זו בוחנת העירייה באם לא חל שינוי במצבו הפיזי של הנכס או של המחזיק בו ומוודאת כי הפטור ניתן כדין".

ממועצה אזורית מטה אשר נמסר: מרבית הליקויים שנמצאו בדו"ח המבקר כבר תוקנו. בוצע טיפול במבנים מסוכנים, מונתה ממונה על הנכסים שנכנסה לעבודתה בכפוף למהנדס המועצה וראש המועצה, יורם ישראלי, מברך על פעולת הביקורת שמשפרת את עבודת המועצה מול התושבים".

מעיריית ירושלים נמסר: "העירייה מצטרפת לקריאתו של המבקר לממשלת ישראל לפעול לקידום הנושאים החיוניים המוזכרים בדו"ח, עליהם אנו מתריעים זמן רב: כגון היעדר תכנית מתאר מחוזית לירושלים, וכן הקושי לאכוף את החוק בחלקים מסוימים של מזרח העיר. הדו"ח יסייע לעירייה לדרוש קבלת החלטות חשובות בנושאים אלה ובנושאים נוספים מול הגופים הממשלתיים.

"יצוין, כי רוב הליקויים עליהם הצביעה הביקורת תוקנו עוד במהלך עבודת הביקורת, מיד עם הפניית תשומת לב העירייה אליהם, כפי שגם צוין במפורש בגוף הדו"ח".

מעיריית אשקלון נמסר: "מרבית הטענות שעלו מדו"ח מבקר המדינה בסוגייה זו כבר טופלו ובהתאם לכך עודכנו נהלי העבודה העוסקים במתן פטור למבנים שאינם ראויים לשימוש. כמו כן, בעקבות הביקורת אף הוכנה רשימת נכסים העומדים בקריטריונים אלו והוחל בהכנת תוכנית עבודה לטיפול במפגעים הסביבתיים הנגרמים על ידם. נוסיף כי באחד המקרים הייתה זו עיריית אשקלון שהעלתה סוגייה מסויימת בנושא כלפי מינהל מקרקעי ישראל שלא אפשר לה לפעול כנדרש. אנו למדים את שאר מסקנות הדו"ח ומבטיחים כי נפעל לתיקונם".